>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הכדורגלנית הטרנסג'נדרית אריס הוליהאן, בת ה-32, ביקשה להרשם לקבוצת הנשים "מידלטון פארק ליידיז", אך בקשתה נדחתה על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית. למרות שהיא מחזיקה בדרכון ורישיון נהיגה בריטיים בהם מצוין כי מינה הוא נקבה, נמסר לגברת הוליהאן על ידי ההתאחדות כי היא רשאית לשחק רק עם גברים, וכי עליה להמתין עד שיעברו שנתיים מהניתוח לשינוי מין לפני שתוכל לשחק כאישה.
הוליהאן אמרה, כי ההחלטה התקבלה לאחר שההתאחדות הודתה בפניה כי החוקים של ההתאחדות בנוגע למועמדים טרנסג'נדרים הם מיושנים ולא מעודכנים. "זה מאכזב מאוד ולא הגיוני בכלל, אני רק רוצה לשחק כדורגל", אמרה הוליהאן לדיילי מייל הבריטי. "זה לא שאני מבקשת לשחק עבור ברצלונה, אני פשוט רוצה לשחק עבור המועדון המקומי שלי".
כעת תאלץ הוליהאן להמתין קרוב לשנתיים וחצי עד שתוכל לחזור ולשחק באופן תחרותי עם נשים אחרות, למרות שסיפקה למנהלים של ההתאחדות לכדורגל אישור רפואי המוכיח כי רמות ההורמונים שלה זהות לאלו של נשים מלידה.
אני חלשה מדי כדי לשחק עבור נבחרת הגברים
הוליהאן מקבלת טיפול בתחליפי הורמונים (HRT) במשך שמונה חודשים, והיא מתכוונת לבצע את הניתוח במרץ שנה הבאה. בחודש יוני האחרון פנתה להתאחדות בבקשה לשחק בליגת יום ראשון בקבוצת הכדורגל Middleton Park Ladies מלידס. לשם כך היא התבקשה לספק מכתב מרופא על מנת לוודא את רמות ההורמונים הנשיים שלה.
"הרופא שלי נגעל מעצם ההחלטה", סיפרה הוליהאן, "במהלך הטיפול איבדתי את כל יתרון הטסטוסטרון שיש לגברים, ואני חלשה מדי כדי לשחק עבור נבחרת הגברים. ההתאחדות אפילו לא טרחה להסתכל על רמות ההורמון שלי או על תוצאות בדיקת דם שלי, שהן זהות לכל אישה אחרת. הם עיוורים וצריכים להסתכל על הראיות שלפניהם".
מועדון הכדורגל Middleton Park Ladies הביע גם הוא זעזוע מההחלטת ההתאחדות והביע את תמיכתו בהוליהאן, שכעת יכולה להשתתף רק במשחקי ידידות עם הקבוצה שלה.
"אנו תומכים בעובדה שהיא רוצה לשחק בקבוצת הנשים, מכיוון שהיא עכשיו באופן חוקי אישה, יש לה דרכון בריטי וצריכים לאפשר לה להתחרות כאישה, בדיוק כפי שמאפשרים לה לחיות כאישה בחיי היום יום", נאמר בהצהרת התמיכה של המועדון.
הוליהאן, שמנהלת ערוץ יוטיוב פופולרי המתעסק בנושאים הקשורים לשינוי מין, סיפרה: "הרבה נשים טרנסג'נדריות הן ביישניות ורבים מהמנויים שלי אומרים כי אני עוזרת להן בכך שאני הולכת עד הסוף נגד הפסיקה הלא הוגנת במקרה שלי. אני מרגישה מחויבת להמשיך עם זה, כי בעתיד יהיו אנשים אחרים שיהיו במצב שלי. אני מייצגת משהו שאני מאמינה בו".