כוכב הכדורגל ושחקן ניוקסטל לשעבר, אנדי בראנן, מספר בראיון לדיילי טלגרף כמה החיים שלו יפים הרבה יותר מאז יצא מהארון. את היציאה מהארון עשה במכתב פתוח לתקשורת, והפך בכך להיות הכדורגלן המקצועי הראשון באוסטרליה שיוצא מהארון. במכתב הוא הסביר מדוע לקח לו "כל כך הרבה זמן", לדבריו, להגיע למקום בו הוא נמצא כיום. "למרות שזה לקח כל כך הרבה זמן, שנים של התחבטות בשאלה ואי וודאות מוחלטת, אני לא יכול להיות יותר מאושר מלומר לבסוף את האמת ולהגיד, אני הומו".
היום, כשלושה חודשים אחרי הווידוי שפרסם, החיים של בראנן תפסו תפנית נפלאה. "התגובות הדהימו אותי", הוא מעיד בראיון, "לא קיבלתי אפילו תגובה שלילית אחת. פחדתי מזה הרבה, מכל מי שהיה בסביבה שלי, אבל כולם – חברים לקבוצה, משפחה וחברים, כולם היו פשוט נהדרים. לא היו בעיות עם המעריצים או התנגדות מצידם, כולם תמכו בי מאוד. הדרך בה זה השפיע על חיי הייתה חיובית בלבד".
למרות שחווית היציאה מהארון שלו הייתה חיובית ומחזקת למדי, הוא מבין מדוע ספורטאים אחרים לא מעוניינים לעשות את זה דווקא עכשיו. "דחיתי את זה בגלל שלא חשבתי שזה נורמלי", הוא מסביר, "חשבתי שזה יהפוך לי את החיים. אנשים זורקים כינויים פוגעניים על הומואים כל הזמן, ונראה לך שלא תוכל להיות מי שאתה בסביבתם. שמעתי את החברה מדברים ככה כמה פעמים, ואין להם מושג איך הרגשתי בפנים".
וזה כמובן לא נגמר בזה שהוא יוצא מהארון. להשתמש במילים כמו הומו ככינוי גנאי זה דבר די שכיח, בייחוד באוסטרליה הלא כל כך מקבלת, ובראנן עדיין שומע את זה מדי פעם בסביבה הקרובה שלו, וזה בעייתי למרות שזה לא מופנה אליו.
>> זר לא יבין זאת: 25 ממים שרק להט"בים יבינו
>> לזה נעם לא ציפה כשפגש את ההורים של בן זוגו
>> 9 דרכים לא להיות בהיסטריה על הגוף שלך הקיץ
"כל אחד שיוצא מהארון הרי זה משובח", הוא מכריז, "החינוך הוא בראש סדר העדיפויות. להגיד 'אל תגידו את זה כי זה גורם לאנשים להרגיש לא טוב' זה דבר אחד, אבל לומר 'אל תגידו את זה כי זה יגרום לאנדי להרגיש לא טוב' - זה דבר אחר. אתה מתחיל לחשוב על זה כשאתה יורד על מישהו אחר, וזה הרבה יותר רגשי ופחות מופשט".