>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
באופרת הסבון הפופולרית "צעירים חסרי מנוח" מגלים הצופים לאחר 20 שנה כי פיליפ צ'נסלר השלישי זייף את מותו – כי לא יכול היה להתמודד עם היותו הומו. וכך הוא נטש מאחוריו את רעייתו, נינה ואת בנו, פיליפ הקטן. אולם, נראה כי העלילה, הזויה ככל שתישמע, דווקא יכולה לקרות במציאות: תושב פיניקס, בירת מדינת אריזונה, שנעלם לפני 16 שנה והוכרז מת – נמצא חי וקיים, כאשר הוא נשוי באושר לבן זוגו. אשתו והילדים שהוא נטש מאחור אינם מסוגלים לסלוח לו על המעשה האנוכי.
סיפורו של אריק מאיירס נחשף שלשום (א') בתכנית 20/20 של רשת אי.בי.סי. בשנת 1991 הוא נסע לסמינר נדל"ן בעיר סן דייגו שבמדינת קליפורניה – ממנו לא חזר במשך כעשור וחצי. כל הניסיונות לאתרו עלו בתוהו.
"רוב האנשים גדלים להאמין שקסם הוא אשליה, שאנשים לא יכולים להיעלם", אומרת קירסטן מאיירס רג'יאנו, בתו השבורה והכועסת של אריק. "אני גדלתי לתוך מציאות שבה אנשים כן נעלמים".
הפך לאוונגליסט כדי "להוציא מתוכו את השטן ההומוסקסואלי"
אריק מאיירס הוא השלישי מבין חמישה ילדים. כשהיה בן שש הרגיש אריק כי הוא שונה. בגיל 10 הוא כבר ידע: הוא נמשך לגברים. בגיל 12 הוא ניסה כמה פעמים להתאבד, ועצר את עצמו ברגע האחרון.
ואז, במטרה "לשנות" את עצמו ו"להוציא מתוכו את השטן", הוא הצטרף לכנסייה האוונגליסטית, הידועה באידאולוגיה ההומופובית שלה, ולבסוף גם נישא לידידתו, אן.
לבני הזוג נולדו שתי בנות, והם גם אימצו שלושה ילדים מווייטנאם. התמונה נראתה מושלמת: משפחה אמריקנית גדולה ומאושרת, קריירה משגשגת ומצב כלכלי אמיד.
אבל אריק כל הזמן חיפש מה לא בסדר במערכת היחסים שלו עם אן. בהתחלה הוא התנגד לזה שהיא תלך ללמוד בקולג', שכן הדבר נוגד את תפקידיה של אישה נוצרייה, להבנתו. כאשר אן דיברה איתו על האפשרות של גירושים, סירב אריק לשמוע על כך – זאת לא הדרך הנוצרית.
"לא תכננתי שזה יימשך לנצח"
בשנת 1991 נסע אריק לסמינר נדל"ן בסן דייגו, ומשם לא חזר. לדבריו, הוא נשדד ביום האחרון לסמינר, וכאשר רק כמה מאות דולרים בודדים בכיסו, הוא בילה את הלילה במוטל נידח.
למחרת חצה אריק את הגבול למקסיקו, ועלה על אוטובוס שלקח אותו אל העיר קאבו סן לוקאס שבמדינת באחה קליפורניה הדרומית. לטענתו, בהחלטה של רגע הוא החליט לנוח מעט ולהתרפק על החולות הזהובים של קאבו ולהימלט מעט מחייו.
"מעולם לא תכננתי לברוח, זה פשוט קרה", אומר אריק. "לא תכננתי שזה יימשך לנצח. ישבתי שם, ואמרתי: 'אתה יכול לעשות את זה ועדיין לחזור. אתה יכול לעשות את זה ועדיין להיות בסדר. אולי למשך שבוע, אולי למשך שבועיים'".
אבל ה"שבוע-שבועיים" הללו הפכו במהרה לארבעה חודשים, בהם הוא כלל לא טרח להתקשר למשפחתו. כשהוא מציג את עצמו בתור רוברטו, הוא עובד בעבודות מזדמנות, בהן אין צורך להציג בפני המעסיק תעודה מזהה.
בן הזוג קיבל את העובדה שאריק הוא "איש מלא סודות"
לאחר ארבעה חודשים חוצה אריק בחזרה את הגבול לארצות הברית, אבל לא כדי לחזור הביתה. הוא מגיע אל פאלם ספרינגס שבקליפורניה, "מגרש המשחקים של עשירי הוליווד", שם הוא מציג עצמו בתור רוברט, ומוצא עבודה כמאמן כושר.
בפאלם ספרינגס הוא פגש את שון לאנג, תייר קנדי, והשניים מנהלים רומן. "אני זוכר שחשבתי שאני לא אהיה עם שון למשך זמן רב. אבל אחרי שבועיים בהם היינו יחד, הסתובבתי ואמרתי לו: 'אני חושב שאני מתאהב בך'".
הסצנה הגאה והנוצצת של פאלם ספרינגס הייתה המקום המושלם בשביל שאהבתם של "רוברט" ושון תפרח. בכל הזמן הזה שון כלל אינו יודע על זהותו האמיתית של בן זוגו, וכאשר הוא שמע על כך, לקח לו זמן לעכל את הדבר. אולם, לבסוף החליט שון להישאר עם אריק ולקבל את העובדה שבן זוגו הוא "איש מלא סודות".
השניים עוברים לעיר ונקובר שבפרובינציית קולומביה הבריטית בקנדה. וגם הפעם מאמץ אריק זהות בדויה. לדמותו החדשה, צ'אז אולסן, "מעניק" אריק דוקטורט בפסיכולוגיה ותואר ראשון בשיווק.
הבת הפגועה: "האשמתי את עצמי בהיעלמותו, אולי לא הייתי ילדה מספיק טובה"
בעוד "צ'אז אולסון" עושה חייל בוונקובר, בפיניקס עדיין מתמודדת הבת הקטנה קירסטן עם הטראומה שליוותה אותה בילדותה.
"בגיל שמונה אני גדלה במחשבה שאבא שלי נטש אותי, שהוא לא רוצה אותי", מספרת קירסטן, כשדמעות חונקות את גרונה. "במשך שנים האשמתי את עצמי בהיעלמות שלו, חשבתי שאני גרמתי לו להיעלם. אולי לא הייתי ילדה מספיק טובה.
אחרי כמה שנים, כאשר גם משטרת אריזונה וגם משטרת קליפורניה לא הצליחו למצוא ולו קצה חוט, הכריזו עליו הרשויות כעל מת שמקום קבורתו אינו נודע.
"תהיתי לעתים קרובות אם הוא אי פעם יחזור", אומרת קירסטן. "באיזשהו שלב היה לי ברור שהוא לעולם לא יחזור, ושעלי להמשיך בחיי".
ילדה בת 11 מכורה לאלכוהול
בגיל 11 החל מצבה הנפשי קירסטן להידרדר – והיא התמכרה לאלכוהול. "אני זוכרת את עצמי גונבת בקבוקי יין, ומבינה שזה גורם לי להרגיש פחות עצובה", היא מספרת. "במשך שנים התמודדתי עם ההתמכרות, עד שאמא שלי הוציאה אותי מזה ועזרה לי לבנות חיים חדשים.
"אמא שלי היא אחת האנשים הכי לא אנוכיים שאי פעם פגשתי. אם אני או אחותי היינו מתקשרות אליה ואומרות לה שאנחנו זקוקות לה, היא מיד הייתה עוזבת הכל כדי לעמוד לצדנו".
ועד שהצליחה קירסטן להתגבר על הטראומה, להקים משפחה ולמצוא קצת אושר ושלווה בחייה, החליט אריק ביום בהיר אחד לחזור – והחזיר אותה בחזרה אל הזכרונות הקשים מהעבר.
"זה כמעט כואב יותר שהוא חזר מאשר זה שהוא הלך מלכתחילה", היא אומרת ומבהירה: "לא מפריע לי שהוא הומו", אומרת קירסטן. "מפריע לי שהוא חושבת שלהיות הומו זה תירוץ לנטוש את משפחתך. כשאני מביטה על התמונה שלי, בתור ילדה, זה ממש מוזר. אני רוצה לחבק אותה ולומר לה שהכל יהיה בסדר. אני רוצה להציל אותה, למרות שהילדה הזאת היא אני".
אנוכי עד הסוף: משתדל לא לחשוב על מה שעשה לילדיו
כאשר הוא נשאל באיזו תדירות הוא חושב על ילדיו, ממשיך אריק להפגין אנוכיות מבלי להסמיק. "אני מנסה לא לשקוע במחשבות, כי זה יוביל אותי למקום מאוד אפל".
ואכן, אריק מודע לעובדה שהוא אנוכי: אדם שהולך ובונה לעצמו חיים חדשים, בעוד ילדיו הולכים לישון בדמעות, דואגים ותוהים מה עלה בגורלו של אביהם. "אני לא אומר כלום כדי להכחיש שמה שעשיתי הוא הדבר הכי אנוכי בעולם. ואני לעולם לא אנסה להציג עצמי כקדוש מעונה".
והתירוץ הלא משכנע לאנוכיותו של אריק, תירוץ שהוא אפילו מקומם: "אין אדם שכולו טוב ואין אדם שכולו רע". הוא אפילו מנסה לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר עם העובדה שאמו סלחה לבנה ללא היסוס וגם אחיותיו אחיו קיבלו אותו לבסוף אל חיקם. "יש הרבה כאב וסבל בהתמודדות עם חזרתי, והכל למען ריפוי הפצעים. והפצעים של רוב האנשים נרפאו".
"הוא אדם חולה ופסיכוטי, שתמיד פעל רק למען עצמו"
מי שבהחלט פצעיה לא נרפאו היא הבת קירסטן, שהספיקה לתת רק מבט חטוף אחד באביה מאז שהוא חזר. הם לא דיברו והיא לא מתכוונת לעולם לדבר איתו. "אין שום דבר שהוא יכול להגיד", היא אומרת. "הוא אפילו לא בן אדם אמיתי".
ואם זה לא מספיק, קירסטן ובני משפחתה עומדים כעת בפני תביעה משפטית. א עם ההכרזה על מותו של אביה, שהיה מבוטח בביטוח חיים, קיבלה המשפחה סכום של 800 אלף דולר מחברת הביטוח. כעת, עם שובו, תובעת חברת הביטוח מהמשפחה להחזיר את הכסף, בתוספת ריבית.
אריק מקבל הזדמנות נוספת להוכיח את "מסירותו": לא זו בלבד שהוא אינו מכיר בחובתו המוסרית להיות מי שיחזיר את הכסף, הוא אפילו מתנער מחובתו החוקית. "הפוליסה כבר לא הייתה שלי זמן קצר לאחר שעזבתי", הוא אומר.
הוא אפילו מנסה לגלגל את העלבון בחזרה אל בני משפחתו, עם המוטו של כל אדם אנוכי וחסר רגישות, המבקש להתנער מאחריות למעשיו: "מי שנפגע בוחר להיפגע". "לחיות בתחפושת זהו כלא נוראי. ואז, להסיר את התחפושת, זה עלול לפגוע בכמה אנשים. אבל האם עשית את זה כדי לפגוע באנים או שעשית את זה כדי להיות אמיתי? וברגע שהם יראו את זה, זאת הבחירה שלהם לאהוב את זה או לשנוא את זה".
קירסטן בהחלט עשתה את "הבחירה" שלה. "הוא אדם חולה ופסיכוטי, שתמיד פעל רק למען עצמו", היא אומרת. "זה מעליב עבור כל ההומואים שאני מכירה ואוהבת, להגיד: 'עשיתי את זה כי הייתי הומו'. אני מכירה הרבה אנשים שבחיים לא היו עושים את זה, ובוודאי לא היו מאשימים בזה את ההומוסקסואליות שלהם. אני לא מאמינה שהוא מסוגל לאהוב איש חוץ מעצמו".