באתר change.org, שהוביל את הקמפיין למען אנדרסן, מסרו כי להופעתו של אנדרסן בתכניתה של אלן דג'נרס היה נדבך חשוב בהחלטה להעניק לו את העיטור, למרות שהוא הומו.
אמו של אנדרסן, קרן, שיזמה את העצומה למען בנה, פרסמה ב-change.org הודעה ובה הודתה לכל מי שהתגייסו לקמפיין. "אני פשוט שמחה במידה שלא תיאמן", כתבה. "הוא עבד כל כך קשה בשביל הכבוד הזה, וכאמא, זה בשבילי הכל, לדעת שקהילת הצופים המקומית שלנו גם כן מאמינה בו".
"עברתי המון בריונות בחיי – אז יצרתי את קיר הסובלנות"
אנדרסן, כיום בן 18, תושב העיירה מורגה שבמדינת קליפורניה, פעיל בתנועת הצופים לבנים מאז שהיה בן שש.
בשנת 2011 הוא מילא אחר כל הקריטריונים הנדרשים כדי לקבל את "עיטור העיט" (תרגום חופשי מ: "Eagle Scout"; מילולית: "צופה עיט", על שם העוף הדורס המהווה הסמל הלאומי של ארצות הברית) – שהוא העיטור הגבוה ביותר בתנועת הנוער.
פרויקט המנהיגות הסופי של אנדרסן היה "קיר הסובלנות" שיצר בשיתוף יחד עם תלמידי חטיבת הביניים, שבארצות הברית כוללת את כיתות ה'עד ח'. הקיר עוסק בהעלאת את המודעוּת למאבק בבריונות.
"רציתי לקבל את 'עיטור העיט' מאז שאני זוכר את עצמי", אמר אנדרסן בראיון לתכניתה של אלן דג'נרס. "עברתי המון בריונות בחיי, אז הלכתי לחטיבת הביניים בה למדתי, ויצרתי קיר עם 288 אריחים. אמרתי לכל התלמידים שאנחנו יוצרים קיר במטרה להילחם בבריונות ושנאהב את כולם".
"ארגון עם הזדמנויות ששום דבר אחר לא יספק לך במשך כל חייך"
לדבריו של אנדרסן, כולם בתנועה ידעו שהוא הומו, וזאת למרות שהתנועה באופן רשמי אוסרת על השתתפות הומואים במסגרתה. אלא שכאשר הגיע הזמן לקבל את "עיטור העיט", החליטה התנועה לשלול ממנו את הזכות לכך.
בתגובה להחלטה החשוכה של תנועת הנוער, יצאה אמו של אנדרסן למאבק ציבורי, לרבות פרסום עצומה מקוונת, באמצעות האתר change.org. על העצומה חתמו 463,367 בני אדם. במקביל, בעקבות המאבק הציבורי, כ-170 חברים בתנועת הצופים, שכבר נושאים את "עיטור העיט", ביקשו לתת אותו במתנה לאנדרסן, לאות מחאה.
"אני מקווה שאנשים יבינו שאפליה היא לא בסדר", אמר אנדרסן. "הצופים לבנים הוא ארגון מאוד מיוחד, יש בו הזדמנויות רבות ששום דבר אחר לא יספק לך אותן במשך כל ימי חייך. בורכתי מאוד שיצא לי לעבור את זה. ואני לא חושב שזה הוגן שלא לכולם יש את ההזדמנות לעבור את זה".