לפני כחודשיים פשטו שוטרי משטרת קהיר על בית מרחץ ידוע בעיר בו נוהגים לבלות גברים זה בחברת זה, הרחק מעיני הציבור. הם עיכבו לחקירה עשרות גברים ששהו במקום והובילו אותם עירומים אל ניידות המשטרה שהמתינו בחוץ ומשם אל המעצר. הפשיטה הועברה בשידור חי באחד מערוצי הטלוויזיה המצריים, המזוהה עם המשטר, מה שהביא לגל תגובות וגינויים ברחבי העולם.
בית המרחץ עליו נערכה הפשיטה לא היה חדש לחברי הקהילה בקהיר, שתוהים מדוע דווקא עכשיו נערכה הפשיטה. בניסיון לברר מה עומד מאחורי הפשיטה המתוקשרת והרדיפה המשטרתית הפתאומית, ערך המגזין The Advocate, מגזין חדשות אמריקאי להט"בי, ראיונות עם מספר גייז המתגוררים במצרים
"כוחות הביטחון ידעו תמיד על בית המרחץ", אומר אחמד, פעיל להט"בי המתגורר בקהיר, "אבל המשטרה לא הייתה מעוניינת בפשיטה עד שכתבת של ערוץ חדשות פרו-ממשלתי הבטיחה להם שהיא תשדר את הפשיטה בטלוויזיה".
הכתבת המדוברת היא מונה עיראקי, מנחת התכנית El Mostakbai (החסוי), אשר משודרת ברשת הפרו ממשלתית אל-קאהירה ואל נאס (קהיר והאנשים). מאז הפשיטה ניצבת מונה בפני ביקורת בינלאומית גוברת על תפקידה לכאורה כמנצחת על הפשיטה, ולאחרונה ספגה מכה לקריירה כאשר חוזה שחתמה עם פסטיבל הסרטים השוויצרי בוטל לאחר שמארגני הפסטיבל גינו את מעורבותה בפשיטה.
אבל הדיווח של עיראקי, שהוצג כניסיון לחשוף "רשת של סחר במין" ואת "התפשטות האיידס בקהיר", הוא רק סיבוב נוסף במלחציים המהדקות את הדיכוי הלהט"בי המוכתב על-ידי משטרו של הנשיא המצרי א-סיסי.
הסנקציות של הממשלה הנוכחית על הלהט"בים המצרים, המועצמות על ידי סיקור תקשורתי מוגזם, עוזרים לטפח רגשות אנטי הומוסקסואלים בחברה, המשרתים את הצורך של א-סיסי בקהילה שעירה לעזאזל אותה ניתן להאשים בצרותיה של מצרים.
קורבנות של קמפיין היח"צ של א-סיסי
כמו בכל מדינות המזרח התיכון, הלהט"בים במצרים מעולם לא נהנו משוויון או קבלה אמיתית, אבל על פי מקורות בתוך המדינה וגולים שהתראיינו ל-Advocate, עד לא מזמן להיות הומו או טרנס לא היה מפחיד כמו היום. מה שהביא לשינוי לרעה היא תדמית ה-"יותר מוסלמים מהאסלאמיסטים", שאימץ לעצמו הנשיא א-סיסי, בניסיון להצדיק את ההפיכה הצבאית שהנהיג נגד האחים המוסלמים ולצבור אהדה בקרב האזרחים.
בשנת 2012, כזכור, בשיאו של האביב הערבי ובעקבות המהפכה בכיכר תכריר, הופל שלטונו של הנשיא מובארק. במקומו נבחר מוחמד מורסי ממפלגת האחים המוסלמים בבחירות היסטוריות, ויש שיאמרו הראשונות בהן נבחר מנהיג על ידי רוב האוכלוסייה, והושבע לנשיאות מצרים.
צבא מצרים, בראשותו של גנרל א-סיסי, צפה במשך שנה כיצד מורסי צובר כוח, וכשהנשיא החדש הגדיש את הסאה והחל להטיל גזירות ששללו את האידיאלים הדמוקרטיים שהותוו בחוקה החדשה של המדינה, הצבא המצרי החל להזהיר את הנשיא להישאר נאמן למהפכה.
אבל גם תחת שלטונו של מורסי ומפלגת האחים המוסלמים הפונדמנטליסטית שלו, האזרחים הלהט"בים הצליחו להסתדר ולנהל חיים כלסביות, הומואים, ביסקסואלים או טרנסג'נדרים. "האפשרות שלך לנהל אורח חיים תקין כלהט"ב תלויה במקום המגורים שלך", מסביר מו, הומו בן 27 העוסק בתקשורת, "אם אתה גר בעיר גדולה כמו עיר הבירה, או בעיירה קטנה באזור כפרי שם בהחלט יותר שמרני. גם בתוך עיר הבירה זה תלוי באיזו שכונה אתה גר, לאן אתה יוצא לבלות וכו'".
בחודש יולי 2013 אזלה סבלנותם של הצבא וא-סיסי והם הפילו את ממשלתו של מורסי. עבור רבים שהתאכזבו ממדיניותו של מורסי, הייתה זו תקווה לתחילתו של תהליך חזרה לעקרונות הדמוקרטיים של המהפכה בכיכר תכריר, ואף תקווה לחזרה ליציבות הכלכלית שנעלמה מאז הדחתו של חוסני מובארק.
התקווה ששנתיים של מחאה מתמשכת תיצור דמוקרטיה סובלנית עזבה ככל הנראה את מצרים. לעומת זאת, התקווה ליציבות ואף לצמיחה כלכלית במצרים של א-סיסי החלה להתממש. על פי הבנק העולמי, כלכלתה של מצרים גדלה בשיעור של 2.5 אחוזים (בדומה לארה"ב) בשנת 2014., זאת למרות שיעורי האבטלה הגבוהים העומדים על יותר מ-13 אחוזים, עם יותר מ-3.6 מיליון אנשים שמחפשים עבודה.
ההתאוששות הכלכלית ממנה מצרים נהנית כיום לא הייתה מתרחשת בלי תמיכה מסיבית ממדינות המפרץ העשירות, המתבטאת בערבויות, השקעות וחליטות של מזומנים. ערב הסעודית, איחוד האמירויות וכווית חיזקו את משטר א-סיסי ואת הכלכלה המצרית בהיקף של 10.6 מיליארד דולרים בשנת הכספים האחרונה. לכל שלוש המונרכיות אינטרס ביציבות המשטר הצבאי של מצרים ודיכוי מרידות דמוקרטיות, כמו האחרונה שרוסקה וננטשה.
הלהט"בים במצרים: השעיר לעזאזל המושלם
פעילים להט"בים טוענים כי הכתם העיקש על כך שהופלה ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי (למרות היותה משטר אסלאמי-פונדמנטליסטי), בדרך של הפיכה צבאית שגבתה אלפי קורבנות, סירב לרדת מא-סיסי, מה שגרם לו ליצור פעולת הסחה מהעוולות של משטרו ולייעד את אוכלוסיית הלהט"ב של מצרים כשעיר לעזאזל.
"אנחנו השעיר לעזאזל שמסיח את דעת המצרים גם מכישלונותיו של הנשיא וגם מסממני השלטון המנסה להיות יותר אסלאמי מאשר האיסלאמיסטים ויותר מוסלמי מאשר מוחמד מורסי", אמר פעיל להט"ב העובד בארגון לא ממשלתי בולט בקהיר.
מהר מאוד חלחלה המדיניות החדשה אל השטח והשפיע לרעה על היחס להומואים וטרנסג'נדרים מצריים.
"תמיד היו הטרדות ברחובות, הכוללות קריאות בוז או תקיפה מילולית ופיזית, אבל הן היו נדירות", מסביר מו, "אך עם תחילת התבטאויות הממשל נגד ההומואים הן הלכו והתגברו, כאשר היחס משתנה מאדם לאדם, ממקרה למקרה ומאזור לאזור, כך למשל הומואים נשיים, ליידי בויז וטרנסג'נדרים חשופים למגוון רחב של אפליה ופגיעה בביטחון האישי. אני זוכר מקרה אחד בו ראיתי קבוצה של בחורים אורבת לילד נשי ברחוב, הם קיללו אותו וכשהוא התעלם והמשיך ללכת הם תפסו אותו הציקו לו וסטרו על פניו, ולאף אחד לא היה אכפת עד שלבסוף שני שוטרים התערבו".
לטענתו, המעמד האישי שלו חסך ממנו הרבה תלאות שגברים אחרים חווים כהומואים במצרים.
"אני חושב שיש לי זכות יתר בשל ההשכלה שלי, אורח החיים החברתיים והסביבה שלי, אבל אני עדיין נכלל בקטגוריה של מיעוטים תחת סיכון של אפליה ואלימות. סבלתי מהתנכלויות מילוליות על היותי הומו כמה פעמים, אבל פשוט התעלמתי מהן".
שינוי מהותי נוסף חייהם של לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים והומואים במצרים מאז שא-סיסי לקח את מושכות השלטון בכוח, הוא הניסיון של להט"בים מצריים מוצהרים למחצה להישאר קרובים אחד לשני, בניסיון להתחמק ממודיעים, אנשי התקשורת ואנשי המשטרה המקבלים עידוד ממשלתי לחשוף להט"בים כ"סוטים", מה שגורם לצמצום עולמם החברתי.
"יש לי קבוצה של חברים הומואים, ועד עכשיו די התקבלנו במקומות אליהם אנו נוהגים ללכת", מסביר מו, "אבל אם המשטרה תחליט לעצור אותך, או לפשוט על מסיבה גאה, אז בשנייה אחת החיים שלך יהיו הרוסים. אפילו אם תצא מזה או תזוכה, התקשורת תדבר על זה ואתה תהיה מבויש לנצח. המצב קשה, אבל עדיין לא כל כך גרוע בהשוואה למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות. העיר התחתית של קהיר מלאה באזורי קרוזינג לגייז, בתי קפה וברים בהם הומואים בדרך כלל מתאספים".
למרות שההומוסקסואליות אינה מחוץ לחוק במצרים, להט"בים מועמדים לדין באופן קבוע על פשעים כגון "הוללות", "סטייה", או "פרקטיקות מיניות נגד האסלאם". כך היה לאחר הפשיטה על בית המרחץ בתחילת דצמבר, כאשר עשרות הגברים שנעצרו אל מול המצלמות על ידי כוחות הביטחון, הופיעו בבית המשפט מספר שבועות לאחר מכן. רבים מהם הסתירו את פניהם, בכו והפצירו בבית המשפט שיאמין בחפותם שמא הם ובני משפחותיהם ייהרסו. "אני חף מפשע", ציטטה סוכנות הידיעות הצרפתית את אחד העצורים, "הייתי בחמאם לטיפול, אני נשבע בשמו של אללה".
עורך דינם של הגברים ציין כי בית המרחץ פועל בעיר קרוב ל- 100 שנים. בנוסף הזכיר עורך הדין לבית המשפט כי זה טבעי שאנשים בתוך בית מרחץ יהיו לבושים רק במגבות, ובכך ניסה לסתור את הדיווח של עיראקי לצופיה בזמן חשיפתו של בית המרחץ, בו טענה כי העובדה שהגברים נעצרו לובשים רק מגבות מוכיחה שהם היו עסוקים בהוללות.
המהפכה החדשה צומחת באינטרנט
בצעד נדיר של בית המשפט, זוכו הגברים שנעצרו בבית המרחץ, אבל הלהט"בים במצרים עדיין רחוקים מלהיות מחוץ לטווח הסכנה: גריינדר, אפליקציית ההיכרויות מבוססת המיקום, נאלצה להשבית את פונקציית ה-GPS שלה במצרים בחודש ספטמבר לאחר שהרשויות השתמשו בו כדי ללכוד גברים הומוסקסואלים. באותו חודש, המשטרה המצרית צדה 16 גברים שהופיעו לכאורה בסרטון ויראלי שמתיימר להציג את החתונה החד-מינית הראשונה במצרים שהתרחשה בספינת נהר על הנילוס. למרות שכולם עברו בהצלחה את "בדיקת ההומוסקסואליות" הפולשניות שקיומו להם החוקרים, וטענו שכל העניין היה בדיחה, שמונה מהנאשמים נידונו לשלוש שנים בכלא, לאחר שנאשמו ב"הפצת תמונות מגונות והסתה להוללות".
"גזר הדין עורר הלם, פחד וחששות בקהילה הלהט"בית בקהיר", אומר מו, "בתגובה לגזר הדין שהוטל על משתתפי החתונה הגאה, גינו מספר ארגוני זכויות אדם את המשטר, אך יחד עם זאת, הבחורים המופיעים בסרטון לא קיבלו את הסולידריות והתמיכה הדרושה מהקהל הרחב ומאזרחים מן השורה. אם אתה קורא את התגובות בסרט הווידאו שהודלף, הן היו מלאות בהומופוביה והסתה נגד המצולמים, וכמה מהן אפילו קראו להרג שלהם. מעטים מאד היו אובייקטיביים ולא הסיתו לפגיעה בהם".
מו ממהר לציין כי האחים המוסלמים שהודחו על ידי א-סיסי, לא טובים יותר עבור הקהילה הגאה מהממשל הצבאי שהפיל אותם מהשלטון. "חלק מחברי האחים המוסלמים השתמשו בסיפור ככלי פוליטי, האשימו את ההפיכה הצבאית בקיום החתונה הגאה וטענו שזה לא היה קורה בתקופת נשיאותו של מורסי".
למרות הסכנות האורבות במשך דורות ללהט"בים במצרים, ואשר התגברו עם עליית השלטון הנוכחי, ישנם מצרים להט"בים שעדיין מאמינים שניתן להילחם בהן. אחמד הוא אחד מהם. "אני בטוח שכולם מודעים למצב בעולם הערבי בנוגע לחברה ההומופובית בה אנחנו חיים. הפעילים הלהט"בים מפוזרים ועובדים בנפרד, והבנתי שעל מנת שיהיה לובי להט"בי חזק בעולם הערבי אנו צריכים להתאחד וליצור חזית מוצקה של עורכי דין להט"בים. התחלתי עם טוויטר והצלחתי ליצור קשר עם עשרות פעילים להט"בים ערבים, שאת חלקם לא הייתה לי עדיין ההזדמנות לפגוש באופן אישי. אנחנו מתחילים לעבוד כרשת באזור, עם מטרה של עידוד ותמיכה באלה שתומכים בקהילת הלהט"ב, כאשר הצעד הראשון יהיה להסיר את הנושא מלהיות טאבו בתרבות או בתקשורת הערבית".