מחקר חדש מגלה כי לאנשים שסולדים מהומואים, ומחזיקים בעמדות הומופוביות, נמצאות רמות גבוהות יותר של פסיכוטיות ומנגנוני התמודדות כושלים, לעומת מי שאדיש או מקבל הומואים.
"פסיכוטיות היא תכונת אישיות המתאפיינת בעוינות, כעס ותוקפנות כלפי אחרים", מסביר עמנואל ג'ניני, מאוניברסיטת טור ורגטה ברומא, שביצע את המחקר. "זה לא אומר שאנשים הומופובים הם פסיכוטיים בהכרח, אבל המחקר שלנו מצביע על כך שאנשים שנצמדים לדעות הומופוביות סובלים מבעיות פסיכולוגיות. המחקר פותח שדה מחקר חדש, שבו המחלה האמיתית אותה צריך לחקור היא הומופוביה".
הפסיכולוגיה של ההומופוביה
מחקרים קודמים הצביעו על כך שאנשים עם תגובות שליליות להומואים ולסביות לעתים קרובות מתמודדים עם משיכה חד מינית בעצמם, ולכן מנסים להדוף אותם. אחרים סתרו גישה זו, והסבירו כי יש לכך מרכיבים נוספים, דוגמת דת. "נראה כי גורמים רבים כמו דת, רגישות, שנאת נשים והיפר-גבריות משחקים תפקיד באמונות נגד הומואים", כתבו ג'ניני ועמיתיו במאמר שפרסמו, "אבל אף אחד לא בדק אי פעם את בריאותם הנפשית או את הפסיכופתולוגיה של אנשים הומופובים".
במחקר החדש, ביקשו החוקרים מ-551 סטודנטים איטלקים בגילאי 18-30, לדרג את רמת ההומופוביה והפסיכופתולוגיה שלהם, כולל רמות של דיכאון, חרדה ופסיכוטיות. בשלב הראשון, דירוג ההומופוביה דרש מהמשתתפים לדרג כמה הם מסכימים או לא מסכימים עם 25 אמירות, כגון: "אנשים הומוסקסואלים גורמים לי עצבים"; "אני חושב שאנשים הומוסקסואלים לא צריכים לעבוד עם ילדים"; "אני מתבדח על הומואים"; "זה לא משנה לי אם החברים שלי הם הומואים או סטרייטים".
בנוסף התבקשו הסטודנטים לענות על שאלות בנוגע לסגנון ההיקשרות שלהם, אשר סיווג את הדרך בה הם יוצרים יחסים. האם להבנתם זה סגנון "בריא" שבו אנשים מרגישים בנוח להתקרב אליהם, או שמא הם נוטים להימנע מאינטימיות, ומפתחים תלות או רצון בקרבה אך מרגישים שלא בנוח לתת אמון באחרים.
לבסוף, ענו הסטודנטים על שאלות בנוגע לאסטרטגיות ההתמודדות שלהם - מנגנוני ביטחון בהם הם משתמשים כאשר הם מתמודדים עם מצבים לא נעימים או מפחידים. המחקר בדק האם הסטודנטים משתמשים במנגנוני הגנה בריאים ("בוגרים") הכוללים ויסות רגשות ללא תלות באחר, או לא בריאים ("לא בוגרים"), הכוללים פעולות אימפולסיביות, תוקפנות או הכחשה.
"בסך הכל, ככל שהבריאות הנפשית של האדם טובה יותר, קטנה הסבירות שהוא או היא יהיו הומופובים", סיכמו החוקרים. אנשים שמפחדים/נמנעים מיצירת קשרים חברתיים, שנוטים להרגיש שלא בנוח ביחסים קרובים עם אחרים, היו באופן משמעותי יותר הומופובים מאשר אלה הרגישו בטוחים עם מערכות יחסים קרובות. עוד גילו החוקרים כי אנשים עם רמות גבוהות יותר של מנגנוני הגנה לא בוגרים, היו בעלי דעות הומופוביות יותר מאלה עם מנגנוני הגנה בוגרים.
עוד מצאו החוקרים כי רמות גבוהות של עוינות וכעס גם הן קשורות להומופוביה, וכי אנשים בדיכאון היו פחות הומופובים. "הממצאים מראים כי הומופוביה נראית לעתים קרובות יותר באישיות לא מתפקדת, אבל אישיות היא לא כל הסיפור", אומר ג'ניני, "הומופוביה היא מחלה הנגרמת על-ידי התרבות, כך שהתכונות האישיות מתערבבות עם השפעות כמו דת וערכים שמרניים".
לדברי ג'ניני, החוקרים מרחיבים את המחקר לסטודנטים באלבניה. עוד מנסים החוקרים ללמוד איך הפחד של לא להיות "גבר מספיק" עשוי להשפיע על עמדות הומופוביות.