בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת, ה-25 באפריל, התעורר העולם כולו אל החדשות הדרמטיות מנפאל שבישרו על רעידת אדמה קשה שפקדה את המדינה. משעה לשעה התחוורו ממדי האסון ועלו מספרי ההרוגים והפצועים. עבור אנשי חברות הביטוח הרפואי דיוידשילד וביטוח הנסיעות PassportCard היו אלו רגעים דרמטיים באופן מיוחד.
כמי שעמדו מאחורי ביטוחם של מטיילים ישראלים שנמצאים בנפאל ושל תינוקות ובני משפחותיהם שנמצאים בהליך פונדקאות ונולדו בדיוק באותם ימים בנפאל, עמדה בפניהם האחריות לדאוג לשובם של מבוטחיהם לארץ בצורה המהירה והבטוחה ביותר. "איתרע המזל, והיום שבו התרחשה רעידת האדמה היה גם יום השיא שלנו מבחינת נוכחות תינוקות מבוטחים שלנו על אדמת נפאל", מספר אילן גת, מנכ"ל דיוידשילד, המתמחה בביטוח רפואי לישראלים בחו"ל.
"בדרך כלל היו לנו כ-2-3 תינוקות בנפאל שנולדו בהליכי פונדקאות, אבל דווקא ביום זה היו לנו 19 תינוקות בנפאל. אני לא יודע להסביר איך קרה שבאותו היום דווקא הייתה את כמות השיא של התינוקות, אולי זה בגלל העונה שהיא יחסית חמה ונעימה". הדיווח על רעידת האדמה תפס אותי במהלך סופשבוע עם אשתי במלון בזיכרון יעקב. ברגע שקיבלתי את הידיעה חייכתי לאשתי והודעתי לה שבזה הרגע סוף השבוע שלנו הגיע לקיצו".
"מהרגע הראשון", מוסיף גת, "היה ברור לי שאנו חייבים להוציא מטוס מיוחד שיחלץ את התינוקות ובני המשפחות. המטוס הזה עלה הרבה מאוד כסף. זה היה אחד האירועים הבודדים בחיי החברה שאתה אומר 'לא מעניין כמה זה עולה כרגע, נתעסק עם העלויות אחרי זה', קודם כל אנחנו חייבים להחזיר את אותם תינוקות הביתה. אני שמח להגיד שהמטוס הראשון בעולם שהגיע לנפאל והוציא משם אנשים היה המטוס שלנו ושל מד"א. אנחנו מנתניה הקטנה הצלחנו לעשות דברים כאלה וזה בהחלט משהו שמחמם את הלב". כמי שמתעסקים בביטוח רפואי בחו"ל וביטוח נסיעות, מורגלים אנשי דיוידשילד ו-PassportCard בחילוץ ישראלים מחו"ל. "באותו השבוע", מספר דודו חובה, סמנכ"ל שירות הלקוחות ומי שמנהל גם את צוות המקרים המורכבים, "ביצענו כמעט בכל יום חילוץ מנפאל, מאנפורנה או מהאוורסט. באותו יום שבת ממש היה מקרה מורכב של מבוטחת שטיילה באוורסט ויום לפני רעידת האדמה ריסקה את הרגל והייתה בבית חולים בקטמנדו. ידענו שיש לנו מבוטחים בטרקים בכל האזור". אבל למרות הניסיון הרב בחילוץ, המקרה הייחודי והמורכב של התינוקות בני יומם שזה אך נולדו בנפאל דרש היערכות וטיפול מיוחדים.
"ניסינו ליצור קשר עם המשפחות שם בכל דרך אפשרית", מספרת מירי אבנילוב, נציגה בכירה במוקד, שעמדה בקשר ישיר עם המשפחות. "ניסינו להשיג אותם דרך הפייסבוק, הווטסאפ, בני המשפחה בארץ. ניסינו לדלות כמה שיותר פרטים על מה שהם צריכים. האם צריכים אוכל, עריסות, אם מדובר בפגים – האם יש עריסות חימום ושמיכות מיוחדות, אוכל מיוחד לפגים וכל דבר בכדי להעניק להם סיוע. מתוך מעט האנשים שהצלחתי לדבר איתם, היו כאלה שאמרו לי שהם לקחו חלב ויצאו, 'לקחנו קרטון חלב ופשוט יצאנו החוצה, לא לקחנו תיקים אז יש לנו אוכל רק לאותו הלילה לתינוק'. הם פחדו לחזור כי הבניין היה לא יציב והיה עלול להתמוטט. הוצאנו את הגילאים של התינוקות ודאגנו לקנות מוצרים לתינוקות פגים וגם לילדים מעט יותר גדולים, בגלל שהיו זוגות שטסו עם ילד גדול יותר כדי להביא את התינוק".
"ראש המשלחת עצמו", אומר חובה, "למרות היותו איש חרדי, יצא ביום שבת לסופר-פארם ורכש 50 ק"ג של סימילאק. הוא התקשר אלי וצחק, אמר שבסופר-פארם לא הבינו מה הוא רוצה, הוא ביקש מהם את כל הסימילאק שיש להם ונגמר כל המלאי, אז ארגנו שיחכה לו מלאי נוסף בסניף בנתב"ג. בסופו של דבר יצאנו עם כ-150 ק"ג של ציוד – מגבונים, חיתולים, מזון, תרופות ועוד".
אבל להוציא מטוס לנפאל לא הייתה משימה פשוטה כלל ועיקר. "הבעיה איתה התמודדנו היא ששדה התעופה בקטמנדו היה סגור", מספר אילן גת, "אז הרעיון שהעלינו היה להוציא צוות רפואי לבנגקוק ומשם לשכור מטוס פרטי קטן שיוביל את הצוות מבנגקוק לקטמנדו, כך שבמהלך 12 שעות הטיסה מישראל לבנגקוק, בינתיים בטח יפתחו את שדה התעופה".
"הצוות יצא לבנגקוק בלילה ואנחנו הודענו לאנשים שיהיו מוכנים כי אנחנו שולחים להם צוות רפואי", מוסיף חובה, "ידענו שבבוקר נצליח כנראה להגיע אליהם בטיסה פרטית, כרגע בלי תכנית חזרה, לא הייתה לנו באותו הלילה תכנית איך מוציאים אותם, רק איך מגיעים אליהם. בשעות הבוקר המוקדמות הבנו שהמטוס הפרטי תקוע בבנגקוק ולא קיבל אישור טיסה לנפאל. במקביל, קיבלנו אינדיקציה שמד"א מתכנן לשלוח מטוס פרטי גדול יחסית, עם צוות רפואי חלוץ. מימנו עבור מד"א את יציאת המטוס ולקחנו בעלות עליו לשם החזרת התינוקות הביתה. הייתה לנו הנחיה מהקברניט שיש 9 מקומות סה"כ והוא יכול לקחת תינוקות כמספר המקומות, כל תינוק בליווי מבוגר. עדיף שלא יהיו מבוגרים ללא ילדים, כי המטרה היא להוציא כמה שיותר ילדים. במהלך היום, עשינו רשימה מי יעלה על הטיסה. זו הייתה משימה לא פשוטה".
"ישבנו במשרד והחלטנו אילו משפחות עולות עם אילו תינוקות", אומרת קים ידיד, "זהו פאזל שלם, מכיוון שיש משפחות עם שני זוגות תאומים, ויש משפחות שנסעו עם ילד בן שלוש כדי להביא את התינוק".
"הלוח שלי במשרד התמלא בשמות של תינוקות וציור של המטוס וכל המקומות בפנים, עם השמות של התינוקות והמלווים", מספר רן מזרחי, סמנכ"ל התביעות, "מילאנו את הלוח בכל השמות של האנשים שהיו שם. היו סך הכול 9 מקומות על המטוס, ניסינו לחלק 9 ל-19, מה שהיה בלתי אפשרי ומישהו היה חייב להישאר מאחור".
"בסוף עשינו רשימה ראשונית", ממשיכה קים, "ויצרנו קשר עם אותו אב שהיה לו טלפון לווייני ועדכנו אותו בהחלטה. מהר מאוד התחלנו לקבל ריג'קטים מהמשפחות שהם לא מוכנים להיפרד בשום פנים ואופן והם רוצים להעלות משפחות שלמות. באופן טבעי, אף משפחה לא הסכימה להיפרד. בעצם נוצר מצב שמשפחה של שני מבוגרים ותינוק מתפצלת ורק הורה אחד עולה למטוס עם תינוק. כולם התנגדו לזה ואמרו שמבחינתם הם לא עולים על המטוס. הכול כמובן מוגבל בזמן והמטוס צריך להמריא ואנחנו לא יודעים מה באמת קורה בשטח, אנחנו לא מצליחים לחוש את הרוח שם וצריכים להיות מאוד יעילים. בסופו של דבר, הבנו שאסור לנו לבזבז זמן וניסינו לשנות את ההרכבים המשפחתיים כדי למלא את המטוס. לקחנו משפחות בהרכבים שונים עד שהצלחנו למלא את המטוס. בעצם עשינו פאזל חדש ועדכנו את המשפחות רק כשנחתנו שם".
"מעבר לאופרציה הטכנית, זו הייתה גם אופרציה בירוקרטית מאוד מורכבת", מספר חובה, "בשל העובדה שמדובר בילדים בלי תעודות, בלי דרכונים, בלי אישורי יציאה. במקביל הצוות עבד מול משרד החוץ כדי להסדיר את הנושא הזה מול שגרירות ישראל בקטמנדו. זו הייתה ללא ספק האופרציה הכי מורכבת שהצוות הזה התמודד איתה".
הצוות של דיוידשילד וPassportCard- קיבל את פניהם של התינוקות וההורים עם נחיתת המטוס המרגשת בישראל והתרגש יחד עימם בסופו של מבצע מורכב. "זו זכות גדולה להיות בצד שיכול לעזור ועוזר", מסכם אילן גת, "בעבודה שלנו, בכל רגע נתון אתה יכול למצוא את עצמך מציל בן אדם או מסייע לאדם בעת צרה ואני חושב שאין סיבה יותר טובה לקום בבוקר עם חיוך כשאתה יודע שאתה יכול לעזור לאנשים".
*** הכתבה בשיתוף חברת הביטוח רהפואי דיויד שילד