מראה של גבר ואישה הולכים יד ביד ברחוב, יושבים מחובקים על הספסל או מתנשקים על הדשא בפארק מעורר בדרך כלל תחושה רומנטית ונעימה. אך מה קורה כאשר מדובר בשני גברים או שתי נשים? כיצד מרגישים האנשים ברחוב כשהם נתקלים בגילויי חיבה פומביים של להט"בים?
בחודש מאי שידר ערוץ הספורט האמריקני ESPN את תגובתו של מייקל סם, לאחר שנודע לו שהפך לשחקן ההומוסקסואל המוצהר הראשון שגויס ל-NFL. תמונות וקטעי וידאו הראו את סם מנשק את בן זוגו.
אפשר לפרש את הדיווח של ESPN כעדות להתרחבותה של הקבלה התקשורתית כאשר מדובר בגילויי חיבה פומביים בין בני זוג מאותו מין, ואכן, הסיקור התקשורתי הפך לחיובי יותר באופן כללי. אבל כשזה מגיע לאנשים ברחוב, האם המצב באמת השתפר עבור קהילת הלהט"ב?
בפרק של תכנית המצלמה הנסתרת של רשת ABC "מה אתה היית עושה?" ניסה צוות התכנית לבדוק כיצד יגיבו תושבי מיסיסיפי למעשה של אפליה נגד הומואים במסעדה.
שני שחקנים המגלמים זוג הומואים ביקרו במסעדה מקסיקנית, בעוד שחקנית שלישית שיחק לקוחה שכועסת על גילויי החיבה הפומביים של הזוג.
פוחדים להתנשק מתחת לחופה
בניגוד לתוצאות של המצלמה הנסתרת בתכנית, שהציגו תגובות מעורבות חלקן נגעלות ממש אך גם תגובות רבות מאירות עיניים ומעוררות השראה, התחושה של להט"בים בנושא היא קצת פחות אופטימית.
כך למשל זוג צעירים בשיקגו, סטיבן וויט ומתיו מקרי, הושלכו ממונית בכביש מהיר מפני שהתנשקו בספסל האחורי במהלך הנסיעה, באריזונה התבקשו זוג לסביות, קנייתה ווייט ואיימי דיאז, שחגגו במסעדה שנה לקשר ביניהן לצאת מהמקום מפני שהחליפו ביניהן נשיקה; והמוסיקאית והשחקנית האמריקאית ליישה היילי הורדה מטיסת סאות'ווסט לאחר שהתנשקה עם זוגתה.
גם בישראל גייז רבים לא מרגישים בנוח להחזיק ידיים או להתנשק בציבור, מרביתם לא עושים זאת גם במעוזות שנחשבים "גאים" כמו רחובות תל אביב, ואחרים אפילו חוששים לעשות זאת מתחת לחופה ביום חתונם, כמו במקרה של מאור ורותם שמואלי, בני הזוג אותם חיתן "הצל" כדי לא לפגוע ברגשות הסובבים.
לא בטוח שניתן לשפוט אותם, חלקם חוששים לעשות זאת לאור אירועים שהתרחשו רק לפני שנים בודדות כמו תקיפת זוג הומואים שהחזיקו ידיים על ספסל בשדרות יהודית שבתל אביב הנחשבת ידידותית לגייז.
עדן טפירו וליאת רוזנבאום, זוג לסביות שהתארחו במלון באילת לפני כשנתיים טענו כי עובדים המקום גערו בהן: "לא נעים לאורחי המלון לראות זוג לסביות מתנשקות", כך ששום מקום אינו בטוח למעשים רומנטיים ללא תגובות שליליות.
גם המשתמשים באפליקציות לשיתוף הודעות אנונימיות שצצו בישראל באחרונה, כמו וויספר או סיקרט, חשפו את רגשותיהם של גייז על גילויי חיבה פומביים. "אני לסבית מוצהרת, אבל לפעמים אני מרגישה שלא בנוח להחזיק את היד של החברה שלי בציבור", כתבה משתמשת אחת.
אולי המקרים הללו לא צריכים להפתיע, כאשר על פי דוח הלהט"בופוביה לשנת 2014 שפרסם מרכז ניר כץ של האגודה למען הלהט"ב ישנם צעירים שלא השכירו להם דירה רק מפני שהם הומואים או לסביות, ואחרים נתקלו באפליה במקום העבודה.
כשאנשים רבים תוהים "למה עוד צריך מצעדי גאווה?", כמו זה שהתקיים אתמול בירושלים, מקרים שכאלה מדגימים את הצורך ומבהירים שהמאבק לשוויון זכויות טרם הסתיים.
