מקובל לחשוב על HIV ואיידס כעל מחלות להט"ביות. הנגיף, שכונה בעבר "שפעת ההומואים" נחשב גם כיום לבעיה בריאותית עירונית, כזו שפוקדת רק אזורים עם ריכוז גדול של הומוסקסואלים. ואכן, מפת התפוצה של HIV בארצות הברית מוכיחה שגם אחרי יותר מ-35 שנות התמודדות עם הנגיף, ערים גדולות הן עדיין "החשודות העיקריות" במקרים חדשים של הידבקות, וכן באוכלוסיה של חיוביים, שחיים עם HIV ואיידס. למרות זאת, יש מקומות שמוכיחים את ההפך.
מפת התפוצה של HIV, מפולחת לפי מדינות:
בעיירה אוסטין שבמדינת אינדיאנה חיים 4,000 תושבים, מתוכם 190 נשאי HIV. במונחים ישראליים, חשבו, למשל על עיר בגודל של מצפה רמון. הנתון המפחיד הזה הוא תוצאה של שימוש נרחב בסמים בהזרקה, שבראשיתם הירואין. לפי הנתונים המעודכנים ביותר אודות הידבקות ב-HIV, פחות מ-10% מהחיוביים לנגיף נדבקו בו בשימוש במחטים מזוהמות. באוסטין, מדובר בשיעור של כמעט 100% מהנשאים המוכרים לשירותי הרפואה. העיירה עלתה לראשונה לכותרות בראשית השנה שעברה, לאחר שהוכרז בה מצב חירום תברואתי לאורן של 150 בדיקות HIV חיוביות, שנערכו בכארבעה חודשים. במהלך 2015 וראשית 2016 הואט קצב הגילוי, ולפי המספרים המעודכנים, חיים כיום באוסטין קצת פחות מ-200 נשאים.
אחד מכל חמישה תושבים באוסטין חי מתחת לקו העוני. במרפאות המקומיות שהוקמו בעקבות ההכרזה על מצב החירום דיווחו על מקרים של מכורים לסמים, שלא יכלו לקנות את החומרים הנרקוטיים עצמם, ו"הסתפקו" בהחדרת מחטים ריקות לוורידים. שלא במפתיע, נכונותו של האדם המכור להשתמש בכל מחט שהיא מעלה את סיכויי ההידבקות. שירותי הרפואה המקומיים ביקשו מהמדינה מימון לתוכנית "מחט תמורת מחט", במסגרתה יוכלו מכורים להגיע למרפאות עם מזרקים משומשים, ולקבל בעבורם מחטים נקיות, בתקווה לבלום את התפשטות הנגיף. אינדיאנה סירבה תחילה, ולאחר כמה חודשים של משא ומתן – הסכימה.
השיקום של תושבי אוסטין נמשך לאט, ובהדרגה. מצבם טוב בהרבה ביחס לשנים קודמות, כיוון שההכרה במשבר גרמה לכך שלראשונה מזה עשור, נפתחו בעיר מרפאות ציבוריות לטיפול בהתמכרות, וכן מרכזי רפואה משפחתיים רגילים, שנאלצו בעבר לסגור את שעריהם עקב היעדר מימון. מאז קיץ 2015, נתגלו רק 14 מקרים חדשים של HIV בעיירה, ושירותי הרפואה המקומיים מדווחים כי ככל שהגילוי מגיע מוקדם יותר, כך גוברים הסיכויים "להשתלט" על הנגיף, להרדימו, ולהפוך אותו לפחות מידבק.