השבוע נגזר דינו של הרוצח הסדרתי מלונדון, סטפן פורט. הטבח בן ה-41 הואשם בשורה של מקרי אונס, סימום, ותקיפה מינית המשתרעים שני עשורים אחורה, ונמצא אשם בכמה סעיפים. גרוע מכך, חבר המושבעים מצא אותו אשם ברצח ארבעה נערים בין השנים 2014-2016. מקרה הרצח האחרון הוביל ללכידתו בעקבות לחץ שהפעילה משפחת הקורבן על חוקרי המשטרה.
>> חשבו שבנם וחברו הטוב הם זוג - ואז קיבלו את הסרטון הזה
>> "ואז סבתא שאלה אותי: איך אתן עושות סקס? עם היד?"
לבסוף נחשפה שיטת הפעולה של התוקף. את הקורבנות הכיר פורט באמצעות אפליקציית ההיכרויות גריינדר. לאחר מכן היה נפגש איתם בביתו ומגיש להם משקאות נגועים ב-GHB, או בכינויו "סם האונס". פורט ידע שהוא שם מנה קטלנית של GHB במשקאות. בתחילה הסם גורם לאיבוד הכרה, ובגלל המינון הקטלני התוצאה היא מוות ממנת יתר. לאחר שאנס את קורבנותיו מחוסרי ההכרה, נפטר מגופותיהם, של כל הארבעה, באותו בית הקברות הסמוך לביתו ובסביבותיו.
התמודדות המשטרה עם פעילותו הנתעבת של סטפן פורט משכה ביקורת רבה מצד האזרחים. 17 שוטרים של משטרת לונדון נחקרים בחשד לרשלנות בעקבות כשלים העולים מניהול החקירה בעניינו של הרוצח. הוועדה העצמאית לתלונות של משטרת לונדון חוקרת האם יכול להיות שהומופוביה היא הסיבה לכשלים בחקירה.
פיטר טאצ'ר, פעיל לזכויות אדם, גילה עניין בחקירת המשטרה ומצא, "אפילו אחרי הרצח השלישי המשטרה נותרה בעמדתה שמקרי המוות הם 'בלתי רגילים' אבל אינם 'חשודים'. המשטרה לא הוציאה אזהרה לציבור ולא יצרה כל קשר עם הקהילה הגאה שיכול להיות שיש רוצח סדרתי המסתובב חופשי. הכשל הזה עומד בניגוד לנהלי המשטרה שנקבעו לפני 20 שנה בעקבות מספר מקרי רצח של גברים הומואים".
בין היתר ציין השופט במסמכי פסק הדין "זה לא מסמכותי להכריע, האם צירוף המקרים המוזר של שלושה גברים הומואים צעירים, שנמצאו מתים ממנת יתר של GHB בסמיכות בזמן ובמקום, יכול היה לעורר חשד שמקרי המוות הללו לא היו מקרים פשוטים של מוות ממנת יתר. ובכל זאת, אותם מקרי מוות, כולל זה של ג'ק טיילור, טופלו כך בדיוק באותה העת. המאמץ והנכונות של חקירת המשטרה בנושא ייבדק מאוחר יותר בידי אחרים".