למרות העלייה החדה במקרי השנאה והאלימות בברמינגהם בחודשים האחרונים, בריטניה עדיין נחשבת לאחת המדינות המתקדמות והשוויוניות ביותר בעולם כשמדובר בקהילת הלהט"ב - עד שזה מגיע למגרש הכדורגל. שם, כמו במגרשים בכל רחבי העולם, עדיין ניתן לשמוע אמירות הומופוביות כחלק מן האווירה הספורטיבית הרעילה לעיתים.
רק השבוע, למשל, דווח במגזין Pink News על מעצרם של שני נערים שצעקו קללות הומופוביות בזמן משחק של מנצ'סטר סיטי מול ברנלי. ואם ישנם אוהדים מהקהילה הגאה שנפגעים מאווירה כזאת, בין אם הם מחוץ לארון ובין אם עוד לא, אפשר רק לדמיין איך מרגיש כדורגלן הומו או ביסקסואל בארון ששומע את השירים והקללות ההומופוביות הבוקעות מהיציע, ואם לסמוך על הצהובון הבריטי המוכר, "דה סאן", יש לפחות שחקן אחד מוכר אשר מתמודד עם מצב כזה.
על פי הפרסום, השחקן המפורסם מהפרמיירליג, שנשאר עלום שם, חי עמוק בארון, היה רוצה לצאת ממנו, אבל הפחדים מפני תגובות המעריצים מייסרים אותו. "השנה היא 2021 ואני אמור להיות חופשי לספר לכולם מי אני, אבל יש אוהדים ביציעים שעדיין תקועים בשנות השמונים", אמר הכדורגלן לפי הדיווח. "אני רוצה להיות גלוי בגלל שזה מי שאני ואני גאה בעצמי, אבל האמת היא שפשוט יצלבו אותי".
כוכב הכדורגל המשיך ואמר שהוא מפחד שהמעריצים "יעלו עליו": "כשאני משחק, אני מפחד שהאוהדים אולי מנחשים ושהם שופטים אותי. זה משפיע עלי נפשית, וזה מפחיד נורא". הכדורגלן הוסיף שבגלל "הפחד המשתק" מפני עלבונות מאוהדי הקבוצות היריבות, הוא נמצא בטיפול נפשי.
את הוידוי הכואב והמרגש הזה סיפר הכדורגלן גם לאקטיביסטית אמל פשנו, אחייניתו של ג'סטין פשנו, הכדורגלן האנגלי הראשון שיצא מהארון בתחילת שנות התשעים. פשנו שם קץ לחייו שמונה שנים לאחר מכן, אחרי שעלו נגדו טענות על ניצול מיני של קטין, שהופרכו לאחר מותו.
פשנו הקדישה את חייה לקידום הגיוון בספורט, והקימה את עמותת ג'סטין פשנו, שמטרתה לקדם ולשפר את מעמדם של כדורגלנים מהקהילה. כעת, פשנו נמצאת בקשר עם מספר כדורגלנים מהפרמיירליג שנמצאים בארון וחוששים מהתגובות שיקבלו אם יצאו ממנו. בשיחה עם "דה סאן" אמרה פשנו ש"זהו העיתוי המושלם" ליציאה מהארון של כוכב כדורגל מהפרמיירליג, אבל סייגה: "האמת היא שהומופוביה, במיוחד ברשת, נוכחת כעת יותר מאי פעם. אנחנו צריכים להגן על השחקנים האלה". עוד אמרה פשנו שהיא "בדיאלוג מתמיד עם התאחדות הכדורגל האנגלית לגבי מה שאפשר לעשות, אבל לצערי, מדובר בסיטואציה חסרת תקדים, כך שקשה לאפשר הגנה מפני סיטואציה שעוד לא התרחשה".
בשנה שעברה אמרה פשנו ל"דה סאן" שישנם לפחות חמישה שחקנים כדורגלנים מהקהילה בבריטניה, ושהיא מצפה שתהיה איזושהי יציאה מהארון בכדורגל הבריטי בחמש השנים הקרובות, אבל הוסיפה ואמרה שכולם מפחדים להיות "הראשונים". "החבר'ה האלה מרגישים לכודים, הם מתביישים. הם חושבים שהחברה לא תקבל אותם, ולכן הם חיים את חייהם בסוד". את ההשערות שלנו לגבי זהות השחקנים נשאיר אצלנו עמוק בלב, אבל בסופו של דבר - מי שבא, ברוך הבא, בדיוק כמו שהוכיחה ספיר ברמן שלנו: גם על הדשא אפשר לצעוד בגאווה, עם נעלי פקקים.