בשבוע האחרון הונף על בניין עיריית מינוט בצפון דקוטה דגל לציון חודש הגאווה, באיחור אופנתי שנגרם בשל מגפת הקורונה. הדגל הצליח להכעיס כמה הומופובים מקומיים, שהגישו את תלונותיהם למועצת העיר, אבל אחד מהם, שהציג את טענותיו בחריפות, לא ציפה לעמוד מול חברת המועצה קארי אוונס, שלא חסכה ממנו את דעתה המדויקת. 

"אז מר ווקר, אם אתה לא מודע לכך, ואני חושבת שהרבה אנשים בחדר לא מודעים לכך, אבל באו לכאן רק בגלל שמדובר בנושא להט"בי, אני הנציגה הלסבית הראשונה מחוץ לארון בצפון דקוטה", אמרה אוונס, "וזאת הסיבה שאני לא כל כך מתייחסת לשטויות שלך. אני חיה במינוט, אני משלמת מיסים, אני בן אדם. אני רואה את עצמי מיוצגת על ידי הדגל המונף מחוץ לעירייה. בדיוק כמו שאנשים רואים עצמם מיוצגים על ידי הדגל המציין את סיום העבדות והונף בחודש שעבר". 

"לכל אדם מגיעה הזכות לראות עצמו מיוצג", המשיכה, "אנחנו לא איזו קבוצת אנשים שחיה בסן פרנסיסקו או סיאטל, אנחנו כאן. אנחנו נבחרי הציבור שלכם, אנחנו האחים והאחיות שלכם. אל תגיד לי שאתה לא מלא שנאה או זעם, כי זה כל מה שאני מרגישה ממך. נאלצתי לשמוע את התלונות האלה במשך ימים, כמו ראש העיר והרבה מהקולגות שלי, זה לא מקובל".

אוונס לא עצרה שם והציבה בפני התושב ההומופוב עובדה: "העיר הזאת גדולה מספיק בשביל כולנו. זה שאני מנופפת בדגל לא לוקח שום זכות שמגיעה לך. אבל אתה יודע מה זה אומר עבורי? זה מראה לי שאני גרה בעיר שמעריכה ומכילה אותי ואת הקהילה שלי. שאני יכולה לגור כאן בביטחון, זה מה שזה עושה. אני מצטערת שזה לא גורם לך להרגיש בנוח, אבל אנחנו כאן, אנחנו קוורים ואנחנו לא הולכים לשום מקום". 

אוונס אמנם לא מסתירה את הזהות המינית שלה, אבל היא לא נבחרה למועצה על הטיקט הלהט"בי והציבור לא היה מודע לנטייה המינית שלה, עד אותו רגע. ווקר, שלא התפרץ לדבריה של חברת מועצת העיר, הגיב לה כשסיימה ואמר "תודה לך שחשפת את עצמך ואת הכעס שלך". העיקר הוא הפנים את המסר.