השבוע (1.12) ציינו את יום האיידס העולמי. לפחות על פני השטח, הפסקנו לזהות את המחלה עם הקהילה הגאה בלבד (כפי שיעיד, למשל, הקמפיין המדובר שעלה השבוע). אולם כקהילה, נראה שאנחנו שוכחים לעתים שנשאוּת HIV או חיים עם איידס הן רק אחת הדרכים להגדיר אדם.
יותר משלושים שנה שאנחנו נלחמים על הכרה במחלה, על מניעתה ועל הגברת הנראות של מי שחי איתה. לא פעם עשינו את זה באמצעים ויזואליים, והשבוע החולף הוא הזדמנות טובה להיזכר ולהזכיר את הדרך הארוכה שעברו HIV ואיידס בעיני הציבור.
העמותה הבריטית Wellcome, שחוקרת ומתעדת את היסטוריית הרפואה ברחבי העולם, העלתה לאחרונה ארכיון עצום של כרזות פרסומת, מודעות ושלטי מחאה בנושא HIV ואיידס. הארכיון מאפשר לגולשים לפלח את החיפוש והעיון בתמונות לפי נושאים, שפות, שנים וקטגוריות רבות אחרות.
תחילה, זה מעניין לצלול אחורה בזמן ולראות מה היו הפונטים הפופולריים באייטיז, או לגלות שהיפנים היו חזקים באימוג'י כשבישראל עוד חלמו על טלוויזיה עם יותר מערוץ אחד. אבל העיון בכרזות האלה מלמד אותנו על הרבה יותר מכך. הן מראות לנו את השינויים התפיסתיים שעברו המחלה והנשאים והחולים בה. הן מלמדות אותנו על המילים שנעשה בהן שימוש כדי לתאר אותם, ואיך המילים האלה השתנו ברבות השנים. הדפדוף בכרזות מראה איך החלפנו בהדרגה את הפחד והבורות במחקר רפואי, מניעה והסברה.