ריקרדו קראלס, הומו שחי עם HIV, חושש כי ימיו ספורים. ממשל טראמפ מקשיח עמדות כנגד מהגרים שמעמדם לא הוסדר, ובקרוב ישלח קראלס לשוב לוונצואלה, שם יוותר ללא התרופות המונעות מהנגיף להתפרץ, בסכנת חיים. "אתם שולחים אותי למות!", פנה קראלס בתחינה לרשות ההגירה, "זו הפרה של זכויות אדם, אין שם תרופות ובכל יום נעלם חולה איידס אחר".
בעוד שממשלת ונצואלה מכחישה קיומו של משבר כלשהו, אזרחי המדינה סובלים ממחסור מעיק במזון ובתרופות. החיים בוונצואלה הופכים יקרים יותר מיום ליום, וקשה עוד יותר למצוא מקורות הכנסה. גם אם היה חוסך מראש סכום לרכישת התרופות בוונצואלה, קראלס עלול להגיע למצב בו פשוט אין תרופות זמינות. ארגוני בריאות העידו שיותר נשאי HIV מתים מהמחלה כתוצאה ממחסור בתרופות מתאימות.
שנה לאחר שהיגר לארה"ב ב-2003, קיבל קראלס מעמד של מבקש מפלט, לאחר שברח מרדיפות פוליטיות בארצו. שלטונו של ניקולס מדורו, ממשיך דרכו של הוגו צ'אבז, ידוע בחוסר הסובלנות שלו כלפי הקהילה הלהט"בית ופעילים פוליטיים שאינם מתיישרים עם השקפת עולמם. שלוש שנים לאחר שהיגר לארה"ב נדבק ב-HIV, בתקופה בה מספר הנדבקים בנגיף עלה ב-70% בקרב הקהילה הלטינית בפלורידה. הרדיפות, המעבר לארץ אחרת והבדידות המתלווה אליו הביאו אותו לידי דיכאון ותלות בסמים.
ב-2009 הסתבך שמו בחקירה לאחר שהשאיל את מכוניתו לחבר שמת כתוצאה ממנת יתר. המשטרה חיפשה בביתו ומצאה כמות קטנה של מתאמפיטמינים, והוא נשפט ל-30 שנות מאסר. זמן לא רב אחר כך, נעצר בפשיטה משטרתית על בית בו ביקר באותו הרגע, ולמרות שלא הואשם בדבר, רשויות ההגירה ביטלו את מעמדו כמבקש מפלט.
>> מצעד האבות הגאים שכבשו את אינסטגרם
>> "הטיפול הגדיל את איבר המין שלי ב-5 ס"מ"
כבר ב-2011 החליט שופט על גירושו חזרה לוונצואלה, אולם ההחלטה נדחתה בשל הקושי להשיג טיפול רפואי במדינה. "חזרתי לדרך הישר, אני עובד חרוץ שעשה טעויות בעבר והיום כבר אינני על סמים", הוא מעיד ומדווח שהוא "נקי" מזה חמש שנים. "הם אמרו לי שלא אגורש כיוון שאין טיפול תרופתי בשבילי בוונצואלה", מספר קראלס, "אני מתכנן להישאר כאן ולהיאבק עד הסוף".