בלב מנהטן, בשכונת גריניץ' וילג', לא רחוק מהסנטרל פארק של ניו יורק ומהסטונוול אין המיתולוגי, שוכן לו בית הכנסת בית שמחת תורה – בית הכנסת הלהט"בי הגדול ביותר בעולם.
"בהתחלה אפילו לא היה מניין"
לא רבים יודעים, אבל קהילת בית הכנסת היא שזרעה את הזרעים הראשונים להקמתה של קהילת הלהט"ב בישראל. וביים בהם אנו חוגגים את שמחת תורה, החג שעל שמו נקרא בית הכנסת, זוהי הזדמנות מצוינת למסע מרתק אל סיפורו של המקום המיוחד, שללא ספק יש לו תרומה מכרעת לפניה של הקהילה הגאה כאן בישראל.
הייתה זו שנת 1973. ג'ייקוב גובאי, הומו יהודי ממוצא הודי שחי בניו יורק, נתקל במודעה קטנה על סדר פסח להומואים, שיתארח בכנסיית השליחים שבשכונת צ'לסי במנהטן.
שם, בעודם מספרים את סיפור יציאת מצרים, עלה במוחו של גובאי הרעיון ליציאת מצרים של היהודים ההומואים – היציאה מהארון, בדמות בית כנסת להט"בי.
כשנה לאחר מכן פורסמה מודעה שהכריזה על תפילת ערב שבת הראשונה של בית הכנסת החדש. "אותו יום שישי, באמצע חודש פברואר, יצא די עלוב", מספרים בבית הכנסת. "היה מזג אוויר קפוא, ובקושי היה מניין. מישהו הביא שקית קניות עם נרות, יין, כוס לקידוש וחלה. בית הכנסת, שעדיין לא היה לו שם, זכה לכינוי: 'בית הכנסת של שקית הקניות'".
למרות אותו ערב שבת אומלל, השמועה על קיומו של בית הכנסת הלהט"בי עשתה לה כנפיים מפה לפה. כך, משנה לשנה גדלה הקהילה, עד שבשנת 1975 הגיעו כמאתיים בני אדם לתפילות הימים הנוראים.
קשת רחבה של טקסים וסדרי תפילה
כיום מונה קהילת בית הכנסת יותר מ-800 חברים מכל הנטיות המיניות והזהויות המגדריות. בין החברים נמנים רווקים, זוגות, צעירים, בוגרים ומשפחות עם ילדים. החברים באים מכל הזרמים ביהדות: אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, אנשי התנועה ליהדות מתחדשת, מסורתיים ואפילו חילונים גמורים.
"כדי להיענות לצרכים של קהילה זאת, שהיא מגוונת במיוחד, אנחנו מספקים קשת רחבה של טקסים וסדרי תפילה, מהמסורתיים ביותר לליברלים ועד לחדשניים ביותר", אומרים בבית הכנסת. "על מנת לשמש בית לכמה שיותר חברים, קהילת בית שמחת תורה אינה מזוהה עם אף תנועה או זרם ביהדות, ומבחינתנו – כולם מוזמנים ולכולם יהיה מענה".
כיום מעניק בית הכנסת מגוון שירותים עבור הקהילה, בהם תלמוד תורה, שיעורי עברית ויידיש, פעילות חברתית ואקטיביסטית, פיתוח מנהיגות חברתית והעלאת המודעות למלחמה באיידס.
יותר מ-150 חברי הקהילה נספו במגיפת האיידס
ואם כבר מדברים על איידס, בית הכנסת חווה אובדן כואב של יותר ממאה חברים בגלל המחלה הארורה. "בשנת 1982, כאשר מחלה של כשל חיסוני החלה להתפשט בקרב גברים הומואים, בית הכנסת קיים סימפוזיון בנושא 'מחלת ההומואים'", מספרים בבית הכנסת.
"לאירוע יוצא הדופן הגיעו 350 איש. מי יכול היה לנבא שמגפת האיידס תחלוש עד כדי כך על ציבור ההומואים במשך העשור שלאחר מכן? בתשע השנים הראשונות מאז פרוץ המגפה, איבדנו שישה חברים שמתו מאיידס. אבל עד שנת 1992, שיעור המוות עלה ליותר ממאה".
בהמשך, גל מקרי הפטירה ירד בעקבות פיתוח התרופות והקוקטיילים שאפשרו להאט את השפעת המחלה.
כיום קיים בבית הכנסת קיר זיכרון גדול לחברי הקהילה שנספו במגפת האיידס.
בניית חזון מנהיגות בירושלים הגאה
נקודת ציון רבת משמעות בתולדות בית הכנסת הוא התרומה המכרעת שלו להקמת קהילת הלהט"ב בישראל. בשנת 1979 ארגנו חברים מקהילת בית הכנסת את ההפגנה הראשונה בישראל לזכויות להט"ב, בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. הפגנה זו זכתה לכינוי: "מצעד הגאווה הראשון", למרות שלא מדובר היה במצעד של ממש.
בשני העשורים האחרונים בנה בית הכנסת את היסודות המשמעותיים ביותר לבנייתה של קהילת הלהט"ב בירושלים בכלל ושל הבית הפתוח בעיר, בפרט.
בבית הכנסת הגו תוכנית שותפות עם הבית הפתוח, במסגרתה אירחה הקהילה בניו יורק מדי שנה כשבעים איש מירושלים – במשך שמונה שנים.
בשש השנים הראשונות היה הדגש על פיתוח מנהיגות מגובשת, ובשנתיים האחרונות הדגש היה על בני הנוער. "כל התכנית הזאת איפשרה במידה רבה היווצרות של חזון יותר מפותח לגבי הקהילה בירושלים", מספרת נועה סתת, ששימשה בעבר יו"ר ומנכ"לית הבית הפתוח, ונחשבת ללוחמת הגדולה ביותר למען מצעד הגאווה והסובלנות בבירה.
שותפות זו קיבלה ביטוי רב בסרט "ירושלים גאה להציג" של ניצן גלעדי, בו ניתן לראות את הרבה שרון קליינבאום, בכירת הרבנים של בית הכנסת, מתיישבת על כסאו של ראש העירייה לשעבר, אורי לופוליאנסקי, בחדש הישיבות של המועצה, ומבקשת: "תמסרו לו שרבה לסבית ישבה על הכיסא שלו".
פירקו את הדיכוטומיה של: "או דתי או הומו"
בבית הכנסת סייעו מאוד גם לפרויקט הפלסטיני של הבית הפתוח, מה שהוליד את עמותת אל-קאוס. גם כאשר אנשים פרטיים מהקהילה היו זקוקים לסיוע הומניטארי, במקרים מיוחדים, בית הכנסת נרתם להושיט עזרה.
"הרבה מהתהודה של בית הכנסת הייתה העבודה עם אירועי הגאווה העולמיים – שבו הייתה במה רחבה לרעיון של פירוק הדיכוטומיה של: 'או דתי או הומו'", אומרת סתת. "זה בוודאי משהו שבית הכנסת תרם לו בעולם, אבל גם בארץ".
זה מה שתרם גם לתהליך החזרה בתשובה שלך?
"אמנם חזרתי בתשובה עוד לפני כן, אבל כן, לגמרי. אני חושבת שבזכותם מאוד העמקתי את החוויה הדתית שלי".
בהשראת בית הכנסת, מקיים הבית הפתוח עד היום קבלות שבת. "בכלל, קהילת בית שמחת תורה תרמו תרומה מאוד חזקה לצד הזה של הבית הפתוח, ובכלל תרמו תרומה גדולה לתודעה של הומואים דתיים, שאפשר להישאר נאמן גם לאמת הפנימית וגם לאמונה, מבלי הצורך לבחור באחת מהן", אומרת סתת.