תקנות הבריאות בארצות הברית ובישראל מונעות מגברים שקיימו יחסי מין עם גברים מאז 1977, מלתרום דם או רקמות, ללא קשר לסטטוס ה-HIV שלהם, מה שמונע ממאות אלפי הומואים, ביסקסואלים וגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) מלתרום דם, אלא אם הם מוכנים לשקר בשביל כך.
המטרה הראשונית של התקנות המגבילות הייתה למנוע התפשטות של נגיף ה-HIV באמצעות עירויי דם, בתקופה בה לא ידעו כיצד לזהות את הנגיף. אך גם כיום, כאשר זיהוי הנגיף מתבצע באמצעות בדיקה פשוטה ומהירה ושיטות בדיקת מנות הדם התקדמו באופן משמעותי, התקנות עדיין קיימות.
בשנים האחרונות החלה פעילות הסברתית ענפה בארצות הברית במטרה לשנות את התקנה ולבטל את האיסור הנ"ל, כאשר גם ארגוני בריאות כגון מרכז הדם האמריקאי והצלב האדום תומכים בביטול האיסור. החל משנת 2010 החלו מנהל התרופות האמריקאי ומשרד הבריאות האמריקאי לשקול רפורמה בנושא, ואף הציעו הקלה שתאפשר לגברים שקיימו יחסי מין עם גברים לתרום דם, אם הם התנזרו מיחסי מין במשך השנה שקדמה לביצוע התרומה. הגבלה דומה לזו הקיימת באוסטרליה, ארגנטינה, ברזיל, הונגריה, יפן ושבדיה.
אך הפתרון שהוצע למצב הוא אבסורדי ורחוק מלהיות פתרון לאפליה. על פי ההצעה החדשה, גם אדם שנמצא בזוגיות מונוגמית ארוכת שנים ומקיים יחסי מין רק עם בן הזוג שלו, כאשר שניהם שליליים ל-HIV, מנוע מלתרום דם אם הוא מקיים יחסי מין עם בן זוגו יותר מפעם בשנה.
"זה לא משנה אם אנחנו עוברים מאיסור לכל החיים לאיסור על שנה או חמש שנים, בגלל שאם אני נשוי באושר לבן זוגי ומקיים יחסי מין יותר מאשר רק פעם בשנה. אני עדיין פסול מלתרום דם, כך שבשורה התחתונה זה באמת לא משנה כלום", אומר ג'ייסון קיאנסיוטו, מנהל המדיניות הציבורית בארגון "משבר הבריאות של ההומואים" (GMHC) שהוקם בשנות ה-80' עם התפרצות האיידס. "אני כבר במערכת יחסים מונוגמית במשך 11 שנה, נשוי במשך 7 שנים, ואני לא זכאי לתרום דם, אבל אדם המזדהה כהטרוסקסואל ומודה בקיום יחסי מין עם מישהו שהוא נשא HIV נדחה רק ל- 12 חודשים".
האם ישראל צריכה לקחת דוגמא מארה"ב?
המודל האמריקאי בעייתי מאוד, מכפני שהוא שומר על מספר גבוה של גברים הומוסקסואלים פעילים מבחינה מינית שעדיין יהיו מנועים מלתרום דם. בנוסף הוא מחזק תדמית שלילית, כלומר כל גבר הומוסקסואל פעיל מבחינה מינית שמקיים מין בטוח, למרות שהוא שלילי HIV, עדיין נחשב לפסול.
בניגוד לניסיון הלא מוצלח בארה"ב, קיימות מדינות שהצליחו לשנות את המדיניות למבוססת התנהגות ולהפוך את ההתנהגות המינית לפסולה ולא את הנטייה המינית. כך באיטליה למשל, שונתה התקנה, וכיום היא אוסרת תרומת דם על כל מי שלאחרונה קיים יחסי מין לא בטוחים, ומאפשרת תרומות מהומואים וביסקסואלים שקיימו פעילות מינית שנחשבת בטוחה. זאת לאחר שהמדינה סיפקה נתונים המראים כי מספר נשאי ה-HIV בקרב MSM אינו עולה על מספר האנשים החיים עם HIV בקבוצות אחרות. מדינות נוספות בהן אין איסור על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים לתרום דם הן ספרד, גרמניה ופולין.
הצעות דומות צצות ועולות גם בישראל בכל פעם ששר בריאות מתחלף. לאחרונה הקימה שרת הבריאות, יעל גרמן, ועדה שתפקידה לדון באופן ביצוע תרומות דם בישראל, אם עם הקדמת הבחירות, כנראה שפעילותה של ועדה זו תמתין לשר הבריאות הבא.
כמה חיים יכולים ההומואים להציל?
ארגון National Gay Blood Drive האמריקאי מארגן מדי שנה מסעות לתרומת דם על ידי הומואים, על מנת להעלות את המודעות לאיסור. במסע האחרון שנערך ב-60 ערים ברחבי ארה"ב, התבקשו גברים הומואים וביסקסואלים להראות נכונות לתרום דם ולהגיע אל ניידות התרומה עם חבר או קרוב משפחה שיתרום במקומם. בניו יורק, למשל, השתתפו 3,000 גברים, שמנות הדם שלהם מספיקות להצלתם של כ-4,200 אנשים.
מחקר שנעשה לאחרונה בארצות הברית, מצא כי עם ביטול האיסור יצטרפו לרשימת הרשאים לתרום דם, קרוב ל-130,000 גברים, שיוכלו לספק כמות של 220,000 מנות דם בכל שנה.
אך האם יש צורך במנות הדם האלו? מחקרים המתפרסמים בארה"ב מוכיחים כי הצורך בתרומות דם הולך ופוחת, בעקבות חידושים רפואיים המצמצמים את הצורך בשימוש בעירויי דם, וגורמים להאטה בדרישה לתרומות דם.
המצב בישראל הוא מעט שונה, בעקבות המצב הביטחוני אשר יוצר מצבים בהם המערכת הרפואית זקוקה לכמות גדולה של מנות דם בזמן קצר. במקרים כאלו אין ספק שמנות הדם של הגברים הפסולים, הייתה יכולה להועיל.