עדויות חדשות ומצמררות המתפרסמות בדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל מציגות כיצד מבקשי מקלט להט"ב בקניה חווים אלימות קשה וסובלים מפשעי שנאה מחרידים - מאונס ועד התעללויות חמורות. מחנה הפליטים קקומה שבצפון מערב קניה הוא ביתם של יותר מ-200 אלף מבקשי מקלט, ביניהם מאות להט"ב. הדו"ח הקשה מגולל את פרטי האפליה והאלימות הקיצונית מהן סובלים תושבי המחנה, גם בשל מצבם כמבקשי מקלט וגם כלהט"ב.
הדו"ח החדש מבוסס על 41 עדויות של מבקשי מקלט להט"ב, אשר נאספו החל משנת 2018 ועד פברואר האחרון. הוא מביא פירוט על הדרכים בהן מטילים גורמים עבריינים אימה על להט"ב במחנה ומבצעים את הפשעים שלהם באין מפריע וללא כל עונש מצד הרשויות. "להט"ב בקקומה סובלים מאלימות פיזית ומינית והפרות של זכויות אדם נוספות, רק בשל זהותם המינית והביטוי המגדרי שלהם", אומר ויקטור ניאמורי, חוקר ויועץ לארגון אמנסטי אינטרנשיונל בנושא זכויות אדם וזכויות מהגרים. "פשעי שנאה שכאלה הם ביטויים פליליים לאפליה שאותה חווים מבקשי מקלט להט"ב".
הפשעים הללו מתרחשים למרות קיומה של חוקה בקניה, המגינה על חייהם וכבודם של כולם. יותר מכך, את האפליה והאלימות הקשה חווים להט"ב לא רק מפושעים אקראיים, אלא גם מצד רשויות המדינה, ביניהם גם המשטרה ושירותי הבריאות. "זה לרוב מתבטא בעיכובים בעיבוד הבקשה שלהם למקלט, הטרדה, תקיפות הומופוביות, איומים והזדמנויות מאוד מוגבלות באשר לקליטה באוכלוסיית מדינה שלישית", מסביר ניאמורי.
יחסים הומוסקסואלים אסורים על פי חוק ב-32 מתוך 54 מדינות אפריקה, ועונשם עלול להגיע למוות או למאסרים ממושכים. העונש על יחסי מין חד מיניים בקניה הוא מאסר עד 14 שנה ומדובר בחוק שהשתרש עוד מהתקופה הקולוניאלית. למרות החוקים הללו, קניה היא המדינה היחידה באפריקה שמציעה מקלט מדיני לאנשים על רקע נטייתם המינית, זהותם המגדרית או הביטוי של מאפיינים מיניים.
המסורת התרבותית והדתית, יחד עם החוקים המפלים, מובילה להט"ב מכל האזור לנוס מבתיהם. רבים בורחים לקניה בשל הקרבה הגיאוגרפית, זאת למרות החקיקה והידיעה ששם לא מצפה להם עתיד טוב יותר. רק בחודש שעבר הגיש אחד מחברי הפרלמנט בקניה הצעת חוק "להגנת המשפחה", אשר מרחיבה את האפליה נגד להט"ב, אוסרת על מתן שירות ללהט"ב ואף מחייבת את ממשלת קניה לסרב לכל בקשת מקלט מדיני על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.
העדויות שנאספו ממחנה הפליטים מצביעות על התעלמות מערכתית רשלנית ופושעת מצד המשטרה:עדויות על התעללות בלהט"ב בבלוק מספר 13 בקקומה החלו להצטבר כבר בשנת 2020. במחנה כולו חיים 200 אלף בני אדם, מתוכם 300 מזדהים כלהט"ב שחיים בבלוק 13 וברחו משלל מדינות כמו אתיופיה, אוגנדה וקונגו עם החמרת החקיקה נגד להט"ב. בקניה מגישים הפליטים בקשות למקלט מדיני במדינה שלישית, אבל הדו"ח החדש מוכיח כי הם נשארים במחנה משום שבקשתם לא מעובדת כראוי בשל אפליית להט"ב.
לוקרציה, אישה טרנסית שנאלצה להימלט מאוגנדה בשל זהותה המגדרית וחיה במחנה הפליטים קקומה, סיפרה על חברה הקרוב קריטון "טרינידד" אטוורא, צעיר בן 22 שנשרף למוות לאחר שמקומיים השליכו בקבוק תבערה על בלוק 13 בשנת 2021. "אין שום דרך שהוא יכול היה לדעת שהמקום שאמור היה לספק לו מקלט יהיה זה שיהרוג אותו בגלל פשע שנאה הומופובי", כתבה לוקרציה באתר הארגון Minority Africa. על פי הכרזות האו"ם, לפני שנתיים הכריזו על הידוק האבטחה סביב בלוק 13, אבל הדו"ח החדש חושף כי הדבר טרם נעשה ולהט"ב עדיין חשופים להתעללות מתמשכת, אלימות, אונס ופשעים אחרים.
עדות נוספת בדו"ח מגיעה מוויני, אישה לסבית שהפעילה דוכן בשוק בו נהגו חבריה הלהט"ב לקנות מוצרים. באחד הימים השאירה וויני את אחד מילדיה לשמור על הדוכן בזמן שעשתה סידורים, אז הגיע המון זועם, הרס את הדוכן ואף תקף ופצע את הבן שלה, זאת בטענה שהלקוחות הלהט"ב שלה משפיעים על עסקים אחרים בשוק. בתגובה לכך, השוטרים אמרו לה לחפש את הפושעים ולהביא אותם לתחנה כדי שתוכל לבצע מעצרים. בראיון לרשת ה-BBC מ-2015 הודתה סגנית נציב הפליטים העליון של האו"ם קתרין האמון כי הצוות המטפל במחנה מטעם הארגון הוא עויין, שכן מדובר לרוב באנשים דתיים ונוצריים מאוד, שאינם מוכנים לטפל בלהט"ב.