רבים מ-170 אלף האנשים שהגיעו לצעוד ולחגוג במצעד הגאווה האחרון בתל אביב יודעים לומר שהיה מדובר באחד המצעדים הגרועים ביותר בהיסטוריה של תל אביב. ביוני האחרון, לראשונה מזה שנים רבות, הוסט אירוע הגאווה הגדול והמרכזי של מדינת ישראל מהמרכז אל שולי העיר - משדרות רוקח לכיוון גבעת המופעים בפארק הירקון.
הבעיות לא התחילו והסתיימו בשינוי המיקום של המצעד. האירוע כולו, כולל המצעד, גודר ותוחם הרחק מהעין הציבורית והדבר לא התקבל באהדה רבה. הברזיות יחד עם תאי השירותים בפארק נשארו מחוץ למתחם, ולמשתתפים לא נותר אלא לעמוד בתורים מתישים כדי לרכוש מים, אלכוהול ומזון במחירים מופקעים ומבישים, שהציע ספק אחד בלבד שנבחר לאירוע כולו. אם זה לא היה מספיק, התחבורה הציבורית אחרי האירוע לקתה בחסר ועשרות אלפי משתתפים מצאו עצמם צועדים ברגל הביתה עם כניסת השבת, אחרי שעות ארוכות תחת השמש הקופחת, ובלי מילה אחת על פתרונות הצללה מועטים. על כל הטענות הללו הגיבה בזמנו סגנית עיריית תל אביב ומחזיקת תיק הלהט"ב מיטל להבי, אז אמרה כי גם היא מעדיפה את המצעד בלב העיר.
עוד לפני קיום האירוע הושמעה ביקורת רחבה וחריפה ברשתות החברתיות נגד עיריית ת"א, בעיקר בשל העובדה שהוא מתקיים הרחק ממרכז העיר. "בושה של מסלול", אמר אז ל-mako חן דוד משגב, חוקר פוליטיקה עירונית ותיאוריה קווירית. "מי החליט על דחיקת המצעד לכביש בשולי העיר, ועוד כביש מגעיל שיהיה זוועה לצעוד עליו בחום של יוני. כל הרעיון של מצעד הגאווה זה לצעוד בעיר, להפגין נראות מול התושבים, ולא לצעוד באיזה חור בשוליים כשאף אחד לא רואה ולא מרגיש. זה מביך ומכעיס".
בזמנו, עיריית תל אביב הייתה בשלה והמצעד יצא לדרכו ברוקח, אך למרות שעברה קצת יותר מחצי שנה מאז, ישנם עוד רבים המתקשים לשכוח את האכזבה מאותו היום. כעת, נדמה כי על אף חוסר ההסכמה הרחבה בתוך הקהילה הגאה לקיום המצעד באותה המתכונת ולמרות שנעשו מאמצים למצוא חלופות אחרות, מתכוננת עיריית ת"א, אולי בלית ברירה, לקיים את מצעד הגאווה 2023 באותו המסלול, פחות או יותר.
הפרטים אמנם עוד לא חקוקים בסלע והכרזה רשמית עוד אין, אך הדברים הוצגו בפני נציגי ארגוני הקהילה הגאה ואנשי חיי הלילה בפגישה אמוציונלית שהתקיימה אמש (רביעי). כעת, גורמים המעורים בפרטים משמיעים בפני mako דאגה רבה וטוענים: למרות הניסיונות של העירייה למצוא חלופה, נדמה שלא תהיה ברירה אלא לקיים את אירוע הגאווה בשדרות רוקח - והדבר מעורר כעס רב.
אבי סופר, פעיל ותיק ומוערך בקהילה הגאה, סירב כבר בשנה שעברה להשלים עם רוע הגזרה ויצא במצעד אלטרנטיבי שצעד בלב העיר תל אביב, זאת במקביל לאירוע הרשמי. ביוני האחרון הצטרפו אליו כ-300 אנשים שהניפו דגלי גאווה בצעדה ספונטנית ברחוב דיזינגוף, אבל הוא בטוח שאם לא תמצא חלופה ראויה ומקובלת על כל הצדדים - מצעד הגאווה ברוקח יהיה קטן משמעותית מהשנה שעברה, ולמצעד המחאתי-אלטרנטיבי שלו יצטרפו אלפים, אם לא יותר.
"אי אפשר להסכים לדבר הזה בשום פנים ואופן. הקהילה הגאה צריכה לומר לא ברור", אומר סופר בשיחה עם mako. "אם לא תהיה הידברות והדבר יכפה עלינו אנחנו צריכים להכריז שלא נגיע. לא ייתכן שמישהו שם ינהל את העניין ויחליט החלטות בלעדינו. אני אעשה כל מה שאני יכול. אסור שזה יקרה".
גם דניאל מריומה, מפיק ודי ג'יי מוכר המעורה שנים ארוכות בהפקות גדולות, מסרב לקבל את האפשרות שאירוע הגאווה הקרוב יראה כמו קודמו. "אם המצעד ייראה כמו שהוא נראה בשנה שעברה אף אחד מחיי הלילה לא יגיע", הוא מודיע בשיחה עם mako. "מצעד זקוק לנראות - זה הבסיס, זו המשמעות וזה קריטי. לצעוד ברוקח זה כמו להגיד לנו לצעוד בבית - זה פשוט לא עוזר אם לא ראו אותך".
לצד הביקורת וחוסר הרצון המובהק לשתף פעולה עם מסלול הצעידה ברוקח, במקביל לפארק הירקון, ניתן להבין מאיפה נובע הקושי במציאת חלופה ראויה, זאת משום שתל אביב כולה נמצאת תחת בנייה אינטנסיבית המקשה על מציאת חלופות. זה לא שלא נעשו מאמצים בעירייה למצוא מסלול אחר וראוי, אך כל הצעה נתקלה בקשיים , בין אם לוגיסטיים או בטיחותיים, ועד כה לא נמצא פתרון יצירתי שישיב את המצעד עצמו, יחד עם ההפנינג, אל לב העיר. כעת מזהיר סופר כי אם הקהילה הגאה לא תפעיל לחץ למציאת פתרון יצירתי ראוי - היא עלולה למצוא עצמה תקועה במסלול החדש שנים ארוכות.
בין החלופות שהוצעו עלתה האפשרות לצעוד על הטיילת לאורך החוף, עם מספר במות פזורות לכל אורכו במקום במה מרכזית אחת, אך הצעה זו נפסלה משום שהיא בעייתית מבחינת רישוי בטיחות, שכן באזור ישנם הפרשי גובה ולא ניתן לגדר את החוף. חלופה נוספת שעלתה על הפרק הייתה שני מוקדי התכנסות - גן מאיר וכיכר הבימה, עם שתי צעדות לכיוון קפלן ושרונה, עם סיום בצומת השלום. ההצעה הזו נפסלה בגלל תנאי הדרך ומשום שלא יהיה ניתן לתת מענה והגנה מפני השמש, כמו כן בעיה עם אבטחת האירוע.
"מצב השטחים הפנויים בתל אביב לא עתיד להשתנות בקרוב", מבהיר סופר. "כיכר רבין לא תיסגר יותר כי הולכת להיות שם תנועה רכבות מאסיבית. כיכר המדינה נעלמת ובקרוב יעמדו בה שלושה מגדלים. פארק צ'ארלס קלור כבר לא בא בחשבון בגלל שהוא לא יכול להכיל את מספר הבליינים ההולך וגדל. בשנה שעברה אמרו לנו לחכות עד שיהיו שטחים פתוחים, אבל לא יהיו יותר כאלה בעיר. אסור לנו להסכים למצב 'זמני'. זה עכשיו או לעולם לא - כי אם נצעד עוד פעם ברוקח נתקע שם לפחות עוד עשר שנים".
מהמידע שהגיע לידי mako, כל חלופה לקיום אירוע בלב העיר כרוכה בלא מעט קשיים, כשבחלק מההצעות ייאלצו נציגי הארגונים, הפעילים ואנשי חיי הלילה לבחור בין קיום מצעד לבין קיום הפנינג גאווה. "המדיניות הזאת מסכסכת בינינו ואנחנו לא צריכים להסכים לזה", אומר סופר. "זה תמיד מוצג כאילו זה אקטיביסטים מול אנשי חיי הלילה וזה פשוט לא נכון". לדברי מריומה, דווקא סביב נושא הצעידה ברוקח יש הסכמה נרחבת בין שני הצדדים. "כולם מסכימים שזה רעיון רע, כי אף אחד לא רוצה לצעוד במקום שבו לא רואים אותו, ואם כן - הוא מטומטם. כרגע אין הכרזה רשמית, אבל אם הדבר הזה יבוא לידי ביטוי אנחנו נגיב".
אבל אולי, דווקא בימים בהם המציאות הפוליטית מורכבת וסוערת, ובתקופה שבה להט"ב רבים בישראל חוששים למקומם במדינה ולזכויות שלהם, הגיע הרגע של הקהילה עצמה לחשב מסלול מחדש ולתבוע בחזרה את הזכויות על מצעד הגאווה, שהוא בבסיסו אירוע מחאתי ולא מסיבתי. "אי אפשר יותר לתקוע אותנו בסוף העולם לצעוד עם עצמנו", מכריז סופר. "אני לא צריך את העירייה בשביל לצעוד עם עצים. בעיניי, אם יגידו לנו לצעוד ברוקח - צריך לבטל את הכל ולצאת במחאה. את זה עדיין מותר לנו לעשות כאן".
הילה פאר, יו"ר האגודה למען הלהט"ב מסרה בתגובה: "תל אביב-יפו היא מהתומכות הגדולות של הקהילה הגאה בארץ ומתוקף מעמדה עליה להיות יצירתית כדי שתמשיך להיות כזו עבור הקהילה. בשנה בה אנחנו נתונים להתקפות ואיומים ללא הפוגות מהממשלה, החשיבות של קיום המצעד בתוך העיר עצמה היא עצומה. מצעד הגאווה הוא כלי מחאתי מן הראשונים של הקהילה הגאה ונעשה בתוך עיר ובין תושבים - לא בגלות כביש ראשי. אני מאמינה כי העירייה תמצא את הארגונים ואנשי חיי הלילה כשותפים למציאת פתרון אמיתי ששם את המטרות הקהילתיות במקום הראשון".
מערכת mako פנתה לעיריית תל אביב לקבלת תגובה וזו תתפרסם לכשתתקבל.