עורכת דין הדר נעמה פרץ הגישה לבית הדין לענייני עבודה בתל אביב תביעה בסך 489 אלף שקלים נגד מקום עבודתה הקודם ואחד השותפים, משרד עורכי דין שקל ושות' ועו"ד יניב הרשקוביץ, בטענה שהוטרדה מינית על רקע נטייתה המינית במקום העבודה. עוד טוענת פרץ בכתב התביעה כי התלוננה על כך בפני הממונים עליה, אך האירוע טויח ולאחר מכן החלה מסכת התעמרות והתעלמות ממנה עד שפוטרה.
בתביעתה טוענת פרץ כי המשרד היוקרתי, אשר מוביל בתחום דיני המס, לא הקפיד על הכללים המחייבים אותו מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, הפקיר את העובדות לעבוד בסביבת עבודה פוגענית, רעילה ובלתי מוגנת, ואף יצר קרקע פורייה להטרדות מיניות או ביזוי על רקע מין ונטייה מינית.
פרץ החלה לעבוד בחברה בחודש מרץ בשנה שעברה. היא לסבית מחוץ לארון בחייה האישיים וכך גם היה במשרד עורכי הדין בו עבדה. לדבריה, עד לאירועי ההטרדה המינית שחוותה היא זכתה למחמאות על עבודתה והצליחה לעמוד ביעדים שהוגדרו לה ואף מעבר לכך. המצב השתנה ביוני האחרון, אז יצאו מרבית עובדי החברה לנופש משרדי ביוון והתבקשו להתחלק לזוגות ללינה במלון. לטענתה של פרץ, עוד לפני שיצאו לטיול פנה אליה במהלך שיחה שהתנהלה בחלל משותף ובנוכחות אנשים נוספים עו"ד יניב הרשקוביץ, אחד השותפים במשרד, בשאלה "את יודעת לאן היינו צריכים לנסוע כדי שתהני?", והשיב מיד בלגלוג "לאי לסבוס".
עוד טוענת פרץ כי במהלך הנופש המשרדי תהה הרשקוביץ בפני עובדים נוספים "איך נתנו לכן לישון באותו חדר?", בתגובה לכך שפרץ לנה עם קולגה אישה. פרץ השיבה שלא היו אפשרויות נוספות, שכן שתיהן הן העובדות הזוטרות היחידות במשרד, ולכך השיב לה בהתרסה: "אבל את לסבית. תחשבי שאותי היו שמים עם בחורה בחדר. אז מה אתן עושות בלילה?".
פרץ מספרת כי בגלל הערותיו החוזרות ונשנות של הרשקוביץ היא חשה מוטרדת כל הטיול. נוסף על כך הן גרמו לה להרגיש שעובדים רבים מסתכלים עליה ועל הקולגה עמה ישנה, כאילו בין השתיים מתנהל קשר רומנטי או מיני. למרות שהדברים נאמרו בפומבי, טוענת פרץ כי הנהלת המשרד לא התערבה בעניין ואף לא התעניינה בשלומה או תחושתה לדברים. עוד היא מספרת על אירוע אחר, בו אמר הרשקוביץ "נשים אוהבות להיות מוטרדות, ככה יש להן קייס על הגבר", ואף שאל אותה כיצד היא מוצאת נשים לצאת איתן.
שיא הביזוי, לטענתה של פרץ, הגיע ביום האחרון של החופשה בזמן שכל עובדי המשרד ישבו לארוחה, במהלכה שאל אחד העובדים את כולם אם יוכל לסחוט לימון על הדג שהוגשה במרכז השולחן. לכך ענה לו הרשקוביץ בנוכחות עובדי המשרד "רק תיזהר לא להשפריץ על הדר, היא לא אוהבת שמשפריצים עליה". פרץ הביעה מורת רוח מדבריו, אך הרשקוביץ היתמם והשיב לה "את הבנת את זה כמו שאת רוצה", ואף הוסיף בהמשך "זה מחמיא לנשים כשמטרידים אותן".
פרץ, המאובחנת עם פוסט-טראומה ופיברומיאלגיה, מספרת כי תחושת ההשפלה הקשה שחוותה בנופש דרדרה את מצבה הפיזי והנפשי והחמירו את תכיפות הכאבים מהם היא סובלת. עוד סיפרה כי נמנעה מאז לצאת מחדרה במשרד מתוך חשש להיתקל בעו"ד הרשקוביץ, ואף נמנעה מלהגיע לאירועים משרדיים או שמחות של חברים לעבודה. פרץ מדגישה בכתב התביעה כי בזמן האירועים המתוארים לא הייתה במשרד ממונה על מניעת הטרדות מיניות וכן לא הוצב תקנון למניעת הטרדות כמחויב על פי דין.
על האירועים המטרידים התלוננה פרץ בפני המנהל הישיר שלה, עו"ד דין קלרו, והיא מספרת כי הוא הביע זעזוע, אחז בראשו וביקש זמן כדי לחשוב על דרך הפעולה הטובה ביותר. יום לאחר מכן זימנה את פרץ אל משרדה עו"ד איילת בירנצוויג-הלל, שותפה בכירה במשרד, וזו הציעה לה להגיש תלונה או לחילופין להמתין לקיום שיחה עם הרשקוביץ בנושא, במסגרת שיחות אישיות שהיו עתידות להתקיים חודשים ספורים לאחר מכן. לטענתה של פרץ, בירנצויג-הלל כתבה את עיקרי הדברים, אך תיעוד הדברים מעולם לא נמסר לידיה.
בשיחה פרץ הבהירה כי היא מצפה שתתקיים שיחה עם הרשקוביץ, זאת על אף החשש שמעמדה במשרד יפגע, אך למרות שהחודשים עברו היא טוענת כי התנהגותו של השותף נמשכה כרגיל ונדמה כי שיחה שכזאת מעולם לא התקיימה. מנגד, פרץ מעידה כי היחס של שאר עורכי הדין הבכירים כלפיה השתנה לרעה. מהרגע שהתלוננה הממונה הישיר שלה התעלם ממנה, משימות שביצעה זכו להתעלמות או גלגולי עיניים והיא אף ננזפה שאיחרה לעבודה בגלל שהייתה בבדיקה רפואית עליה הודיעה מראש.
חודשיים לאחר שהתלוננה הודיעה הנהלת המשרד על מינוי אחת השותפות בתור אחראית על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה, אם כי גם היא לא פנתה אל פרץ כדי לברר את התלונה שהגישה, כל לטענתה של פרץ. עוד מוסיפה פרץ כי התקנון למניעת הטרדה מינית, אשר על פי חוק חייבת להיות תלוי במשרד, לא נתלה במקום לפחות עד היום בו זומנה לשימוע שלפני פיטורין, חודשים אחר כך.
פרץ מספרת כי ההתנכלות כלפיה הלכה והחמירה והגיעה לשיא במהלך נובמבר האחרון, אז זומנה לשימוע לפני פיטורים במכתב לקוני ללא הסבר או נימוק. יותר מכך, פרץ טוענת כי במהלך השימוע הועלו בפניה טענות שונות על אופי עבודתה שלא הושמעו בפניה בעבר. "כך ביקש המשרד להיפטר ממי שהעזה להתלונן על הטרדה מינית, בזמן שלא עשה דבר כנגד השותף במשרד שחזק ופנה אליה באופן מטריד ומשפיל, לאחר שהמשרד לא עשה את המוטל עליו על מנת לספק לעובדותיו סביבת עבודה בטוחה מהטרדות, וכאשר בריאותה הפיזית והנפשית של תובעת נפגעה מאוד כתוצאה מכך", נכתב בכתב התביעה.
פרץ ממשיכה וטוענת כי מהרגע שבו זומנה לשימוע היא הודרה לחלוטין מהעבודה ולא ניתנו לה משימות כלל. הממונה הישיר לה טען כי אין לו משימות בשבילה והפנה אותה לשותפים אחרים, שנמנעו מלספק לה משימות. בדצמבר היא פוטרה ומספר ימים לאחר מכן שלחה האחראית החדשה של המשרד למניעת הטרדות מיניות מכתב לשותפה בכירה ובו מסקנות הבירור בעניינה של פרץ. בבירור, שנעשה חצי שנה לאחר התלונה הראשונית של פרץ, נכתב בין היתר כי ישנן אמירות שלא ניתן לקבוע שבכלל נאמרו וכי האמירות שכן נאמרו "לכל היותר מהווה הטרדה מינית בספקטרום הנמוך ביותר".
כעת, פרץ טוענת כי היחס המבזה שספגה בעבודתה הזיק לה נפשית ודרדר את מצבה עד כדי כך שהיא אינה מצליחה להתייצב מבחינה תעסוקתית, ולכן היא תובעת בעזרת עו"ד חגי קלעי, עו"ד אייל וייס ועו"ד נטע סרוסי ממשרד עורכי הדין קלעי-רוזן ושות' קרוב לחצי מיליון שקל מהמעורבים. "מי האמין שבתל-אביב של 2023 בכלל אאלץ להגיש תביעה מהסוג הזה, אשר עוד תוכח בבית הדין, ושעולה ממנה תמונה עגומה של יחס מבזה כלפי נשים, לסביות או לא", אמרה הבוקר פרץ ל-mako. "הגיעה העת שגם משרדי עורכי דין יפנימו את רוח התקופה ויפעלו למיגור תופעת ההטרדות המיניות, הנפוצות בדיוק בגלל הסיבה שעורכות דין צעירות חוששות להתלונן. אבל, כמו שאומרים: נפלתם על הדור הלא נכון".
ממשרד עו"ד שקל ושות' נמסר בתגובה: "משרדנו נוקט במדיניות של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות שאינה הולמת. במקרה המדובר נערך בירור על-ידי ממונה למניעת הטרדה מינית והמשרד פעל בהתאם להמלצותיה. התובעת פוטרה עקב אי התאמה מקצועית. המשרד יגיב לתביעה באופן מפורט בבית הדין".
מעורך דין הרשקוביץ נמסר: "קיבלתי את התביעה, הטענות כלפיי מוכחשות, ואגיב באופן מפורט בבית הדין".