ליאור ואיימי (שמות בדויים) הכירו במהלך השירות הצבאי והפכו מאוחר יותר, בשנות ה-20 לחייהם, לזוג. 12 שנה הם נישאו ברבנות ועברו לגור בצפון הארץ, אך לאחר חמש שנות נישואים ושתי בנות, ליאור לא היה יכול להתכחש יותר לעובדה כי הוא מרגיש שהוא חי בגוף הלא נכון, אזר אומץ ויצא בפני אשתו מהארון בתור טרנסית. הן נשארו יחד עוד מספר שנים לפני שהחליטו להיפרד בבית הדין הרבני, אך בניגוד למצופה הן מספרות על חוויה חיובית מול הדיינים.
בניגוד למה שאולי ניתן היה לצפות ממה שהתרחש בין כותלי בית הדין הרבני, ליאור ואיימי דווקא זכו ליחס מכבד מצד הדיינים ואף קיבלו תעודת גירושין עם שמותיהן הנוכחיים, ולא עם השם איתו נולדה ליאור. "הם התייחסו כל כך יפה לאישה הטרנסית שעמדה מולם שזה היה מרגש מאוד", נזכרת ליאור בשיחה עם mako. "אני זוכרת ששתינו פרצנו בבכי. היחס של הדיינים היה מכבד מאוד, והם ניסו לעשות כל מה שביכולתם למצוא פתרונות לדרישות ההלכתיות".
התגובה הראשונה של איימי ליציאה של ליאור מהארון הייתה במפתיע צחוק. "היינו מסתלבטים כל פעם על שטויות וחשבתי שהיא צוחקת איתי, גם אחרי שהיא אמרה לי שהיא רצינית", נזכרת איימי. "אמרתי שזה לא יכול להיות, אבל היא חזרה על זה שוב ושוב ושוב. אחרי כמה זמן התחלתי לקשר כל מיני דברים שהיו נראים לי מוזרים לאורך הקשר, כל מיני התנהגויות שקלטתי בדיעבד. אבל בשבועיים הראשונים באמת חשבתי שהיא מסתלבטת, חשבתי שליאור רוצה להיפרד וזה התירוץ שהיא מצאה".
מה קרה אחרי שהבנת שהיא רצינית?
"זה עורר אצלי חששות סביב השאלה מה זה אומר עליי אם אני נשארת איתה - אם אני נמשכת לנשים? האם אני אוהבת את ליאור עד כדי כך ולא רוצה לוותר עליה?".
התשובה לשאלה השנייה הייתה חיובית, ולמרות שליאור החלה תהליך ארוך ומורכב להתאמה מגדרית, האהבה בין השתיים גברה על הכל והן נשארו ביחד, לצד החששות שהנישואים עלולים להסתיים. "השינוי המגדרי לא השפיע על האהבה שלי לאשתי ולשמחתי גם איימי החליטה להישאר ולא להיפרד ותמכה בי לאורך כל הדרך", ליאור משתפת.
בנות הזוג שיתפו את שתי הבנות שלהן בהליך להתאמה מגדרית, מה שהוביל לדבריהן למשבר במשפחה. "הן היו בהלם ולא הבינו מה קורה, כי בהתחלה היא לא הייתה נראית כמו אישה, לפחות לא עד שהיא לא גידלה שיער, התחילה ליטול הורמונים ולהתלבש כמו אישה", נזכרה איימי. " הסברנו להן שהיא נולדה בגוף הלא נכון וזה היה תהליך מורכב, זה לא משהו שעושים ביום אחד. הבנות התביישו בבית הספר שפתאום במקום אמא ואבא, במסיבת חנוכה באות אמא ואמא. זה תהליך ארוך המלווה בכאב ותסכול".
אחרי 12 שנות נישואים, כמחציתן לאחר השינוי המגדרי, איימי החליטה לסיים את הקשר. "בשנים הראשונות עוד חשבתי שהאהבה והחברות העמוקה יספיקו, שהעובדה שהרגשתי שהיא אוהבת אותי יעזרו, אבל אחרי כמה שנים הרגשתי שאני מפספסת משהו", היא משתפת. "הסתובבתי במסווה של לסבית, אבל אני לא לסבית. הייתי מבולבלת, כי מצד אחד היא נמשכה אלי, אבל היא רצתה לשכב רק עם גברים הטרוסקסואלים". השנים עברו והקשיים רק הצטברו עבור איימי. "לקח לי זמן להבין שאני לא רוצה לחיות עם אישה", היא ממשיכה. "אני לא רציתי שיראו אותי החוץ עם אישה ולא רציתי לחבק אחת בלילה. אני אוהב גברים, אז החלטנו להיפרד".
לאחר שהחליטו להיפרד ובעזרתה של עורכת הדין שגית ארגמן הוט, הן דנו בהסכמי הגירושין והגיעו להסכמות בנוגע להוצאות וחלוקת רכוש. לאחר שההסכם אושר בבית המשפט, סייעה ארגמן הוט לבנות הזוג להגיע לסידורי גט, אך כשהגיעו לבית הדין הרבני המזכירות אמרה לשתיים כי הן לא יוכלו להתגרש משום שהן שתי נשים. עורכת הדין טענה בפני בית הדין כי מדובר בזוג שהתחתן כדת משה וישראל, ולכן ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, הרב זבדיה כהן, החליט כי הוא יטפל בתיק באופן אישי.
"אחת הדרישות המרכזיות היא שאת רוב הברכות בטקס גירושין אומר הגבר בלשון זכר", מסבירה עורכת הדין. "אבל פתרנו בזכות הדיינים, שלבסוף אף הגישו לזוג תעודת גירושין עם שמות של שתי הנשים ולא שמות של גבר ואישה כנהוג". הגרושות משתפות כי בתחילה חששו מבעיות הלכתיות רבות סביב ההליך, אך לא הייתה להן ברירה אלא להתגרש בצורה זו כדי שיהיה להם תוקף משפטי והלכתי. "ליאור פחדה במיוחד שיפנו אליה בלשון זכר.
"חששנו מאוד שיהיו הרבה בעיות הלכתיות סביב הגירושים אבל לא הייתה ברירה אלא להתגרש בצורה הזאת," הן משתפות. "ליאור פחדה במיוחד שיפנו אליה בלשון זכר ושלא יכבדו את המגדר שלה. אבל להפתענו זה לא קרה. כשדיברנו על החשש עם הרב, הוא אמר באלו המילים 'הן תכנסנה כמו מלכות ותצאנה כמו מלכות', וכך באמת היה".
זה היה מפתיע מבחינתכן?
"בהחלט. הוא היה כל כך רגיש ולא נתן לנו להרגיש מוזרות. זה היה מדהים, הייתה ברבנות כל כך הרבה הכלה והבנה שבחיים אם מישהו היה אומר לי לפני זה, לא הייתי חושבת שזה יקרה", מודה איימי. "הייתי בטוחה שילעגו לנו, אבל הם הם גילו המון סבלנות וזה הקל מאוד על התהליך. זה היה אחד הרגעים שהכי פחדנו ממנו, אבל כל הפגישות ברבנות היו טובות וזה בעיקר בזכות הרב. הם התייחסו כל כך יפה לליאור, לאישה טרנסית, שזה היה מרגש ואני זוכרת ששתינו פרצנו בבכי. הם ניסו לעשות כל מה שהם יכולים כדי למצוא פתרונות לדרישות ההלכתיות".
את מאמינה שזכיתם ליחס מיוחד?
"אני לא יודעת כמה המקרה שלנו חריג, אבל בתור אנשים לא דתיים לא הבנו מה כולם רוצים מהם ולמה כל כך הרבה אנשים נגד הדתיים. אני לא חושבת שאני המקרה הראשון. זה גם קשה לאדם דתי להבין מה זה אומר שהוא צריך להביא גירושין לגבר כשזו אישה".
כיום, מספר חודשים לאחר הגירושין, ליאור שומרת על הבנות ונמצאת בקשר עם איימי. "זה חלילה לא הפך אותו לאבא לא טוב" איימי מעידה. "אם פעם לא היה לי מושג מה זה טרנסג'נדר והייתי בטוחה שזה הומו שרוצה להתלבש כמו אישה, היום אני מבינה מאיפה היא באה. זו לא גחמה או רצון להתנסות, ולעבור תהליך כמו שהיא עברה דורש המון אומץ מול המשפחה, הסביבה ומקום העבודה. אני מקווה שבזכות הסיפור שלנו אנשים יבינו שלהיות טרנסגנדרים זו לא בחירה או סטייה, זה משהו שאדם נולד איתו".