עלי פרוז, עיתונאי רוסי-אוזבקי שכתב בעבר לעיתון הרוסי נובאיה גאזטה והגדיר את עצמו כחבר הקהילה הגאה, פרסם היום (חמישי) בפייסבוק פוסט וסרטון שבהם הוא הודיע שהתאסלם וכי הוא אינו חלק מקהילת הלהט"ב יותר. לצד המכתב פרסם פרוז תמונה עם השהאדה, הכרזת האמונה האסלאמית. 

"במשך זמן רב התמודדתי עם שאלות קיומיות, בחיפוש אחר הבנה עמוקה יותר של החיים, המטרה והמקום שלי בעולם העצום הזה", הוא כתב בפוסט שהפתיע את העוקבים ועורר תגובות מעורבות. "הרגשתי ריקנות עמוקה, כמיהה למשהו גדול יותר שלא הצלחתי להגדיר. חיפשתי תשובות במקומות רבים ובכל פעם מצאתי את עצמי עם יותר שאלות מבעבר".

פרוז המשיך וכתב שבעבר הייתה תקופה שבה הוא היה מאושר. "החלטתי לחזור למקום ההוא, ללמוד ולהיזכר בכל מה שידעתי פעם. ואז עשיתי בחירה", הוא כתב. "בחרתי לאמץ את האיסלאם, לחזור לאמונה שמרגישה כמו בית. ההחלטה פתחה את ליבי לדרך חדשה. באימוץ האיסלאם גם הגדרתי מחדש את תחושת הזהות שלי ואני מודה שאני כבר לא חלק מקהילת הלהט"ב. זו לא דחייה של העבר או הכחשה, זו פשוט הכרה בנתיב שלי - דרך שהובילה אותי לחיבור עמוק יותר עם האל ולהבנה חדשה של מי אני ומי אני שואף להיות". 

את הפוסט סגר העיתונאי בהודאה כי הדרך לא פשוטה, אף סיפר כי הוא מוצא כוח בקהילה המוסלמית ובחסד האלוהים. "אני עדיין לומד, צומח ומבקש להבין יותר בכל יום. עם זאת, אני מתמלא בתחושה עמוקה של שלווה ומטרה שלא הכרתי מעולם", כתב. "אני לומד לאמץ את אמונתי החדשה בענווה ואהבה, מוצא כוח באחדות הקהילה המוסלמית ונחמה בחסדי אלוהים". 

פרוז נולד בברית המועצות ועבר לחיות באוזבקיסטן יחד עם אביו החורג כשהיה בן 17. בשנת 2009 הוא נעצר ועונה על ידי שירות הביטחון הלאומי של אוזבקיסטן, והדבר הוביל אותו להתיישב מחדש ברוסיה כמבקש מקלט. בשנת 2014 החל לעבוד בעיתון נובאיה גאזטה, אשר נחשב לעיתון הרוסי האחרון שמותח ביקורת על המשטר, ודיווח על פשעי שנאה, זכויות מהגרים ונושאים הקשורים לקהילה הגאה ולהט"ב. משום שידע מספר שפות, כולל שפות המדוברות על ידי קבוצות גדולות של מהגרי עבודה ברוסיה, פרוז הצליח להציג נקודות מבט ייחודיות ולקבל שבחים רבים על עבודתו העיתונאית. 

באוגוסט 2017 וכחלק מרדיפת עיתונאים ברוסיה הוא נעצר ליד משרדי העיתון והובא בפני שופט, שהורה על גירושו לאוזבקיסטן. בעקבות ההחלטה הוא ניסה לשים קץ לחייו, אך השומרים הצילו אותו. עורך דינו של פרוז הגיש ערעור על גזר הדין לבית הדין האירופי לזכויות אדם, שהוציא צו מניעה זמני לגירוש. באוקטובר באותה שנה דחתה רוסיה את בקשת המקלט שלו, ובנובמבר בית משפט הטיל עליו קנס והורה על גירושו בשל עבודה ללא רישיון ברוסיה. רק לאחר קמפיין ציבורי נרחב נגד הגירוש הוא שוחרר מהכלא ועבר לגרמניה, שם כתב ספר על חוויותיו.