לפני כחודשיים קיימו האגודה למען הלהט"ב, בלה דואגת של הוועד למלחמה באיידס, החברה לרפואת להט"ב והמרכז הגאה בתל אביב סקר אינטרנטי המתמקד בצריכת סמים בקרב חברי וחברות קהילת הלהט"ב. הסקר נוצר מתוך תחושות שעלו מהשטח מצד אנשי מקצוע ומטפלים על צריכה מוגברת של חומרים ממכרים בציבור הכללי, כשברקע דיווח של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש מחודש דצמבר האחרון, לפיו 1 מכל 4 ישראלים עושים שימוש בחומרים ממכרים.
"מתוך הבנה שיש עלייה בצריכת חומרים ממכרים באוכלוסייה הכללית ולקראת הרחבת המענים לקהילה הגאה, רצינו לקבל תמונת מצב לגבי צריכת סמים בקהילה כדי שנוכל להבין איך ניתן להתמודד איתה", מספרת בשיחה עם mako אפרת פראנק, סמנכ"לית האגודה למען הלהט"ב. "מתוך תחושות שעלו מהמשטח הייתה הבנה שיש צורך במיפוי צרכים, ולכן הסקר פנה בעיקר לאוכלוסייה אשר צורכת סמים, כדי לבחון האם המענים אשר בנינו רלוונטיים".
על הסקר האינטרנטי השיבו 965 להט"ב מכל רחבי הארץ, כאשר החלק הארי של המשיבים והמשיבות (92%) בגיל 19-50, ועולים ממנו נתונים מדאיגים אשר מעידים על עלייה משמעותית בצריכת סמים בקהילה הגאה מאז החלה המלחמה. 50% מהנשאלים העידו כי הם וקרוביהם מתעסקים יותר בסמים מאז החלה המלחמה, ו-42% העידו כי הם דואגים לחבריהם.
יותר מ-40% דיווחו כי הם צורכים יותר סמים כיום, גם מבחינת מספר האירועים שבהם הם צורכים סמים וגם מבחינת כמות הסמים בכל אירוע, כאשר 30% מכלל הנשאלים העידו כי החלו להשתמש בסמים בסיטואציות שבהן לא השתמשו בעבר ו-27% אמרו כי החלו להשתמש בסוגי סמים שלא צרכו בעבר. 58% מכלל המשיבים העידו כי השימוש בסמים קשור באופן ברור במצבם הנפשי, ו-21% מהמשיבים מרגישים אובדן שליטה בשימוש בסמים מאז פרוץ המלחמה, כאשר נתונים אלה לאורך כל הסקר היו דומים בקרב גברים ונשים כאחד.
נתונים מדאיגים נוספים מתייחסים לתחושה שמתעוררת בקרב להט"ב רבים עקב השימוש המוגבר בסמים מאז פרצה המלחמה. כמעט 50% מכלל המשיבים על הסקר סיפרו שניסו להפסיק או להפחית את השימוש בסמים, אך רק בודדים העידו כי ניסו לקבל סיוע בנושא. 30% ממי שפנו לעזרה דיווחו שפנו לחברים, זאת לעומת פנייה של אחוזים בודדים בלבד למקורות תמיכה כמו עזרה מקצועית או משפחה. לצד זאת, 42% מהמשיבים סיפרו כי הם חשים מודאגים לחבריהם, והדבר מדגיש עד כמה חשוב ומשמעותי להיות שם אחד עבור השני ולבקש עזרה, גם אם השיחה עלולה להיות מביכה ומוזרה.
המקומות שבהם סיפרו המשיבים כי הם נחשפים להכי הרבה סמים הם במסיבות (69%), מפגשים חברתיים (52%) ובסקס (44%), אך שימוש מוגבר בסמים נראה גם בבתים (33%) וברים (29%). רבים המשיבים אשר דיווחו על תחושת "דאון" לאחר השימוש (38%) ועל תחושות פיזיות כמו כאבים בגוף ותחושות ערפול (11%).
בסוף הסקר התבקשו הנשאלים לציין אילו סמים הם נוטים לצרוך ובדומה לתחושות שעלו מהשטח הסם הפופולרי ביותר היה "ממסי" (MMC). סמים פופולריים נוספים היו MDMA ואקסטזי, אחריהם קוקאין וקטמין, ולבסוף GHB (המכונה גם ג'י). "לא הופתענו לראות את הפופולריות של ממסי", אומר ל-mako עידו בטיש, עובד סוציאלי ומטפל, רכז השירות הפסיכוסוציאלי של בלה דואגת בוועד למלחמה באיידס. "אנחנו רואים עלייה משמעותית בשימוש בו בשטח בשנה וחצי האחרונות, כשעד לפני שנתיים רוב הבליינים בכלל לא הכירו את השם הזה. זה סם ממריץ שמאפשר חיזוקים לאחר זמן קצר יחסית כדי להאריך עוד ועוד את החוויה, מה שהופך אותו לממכר ביותר".
"הדבר המורכב ביותר עבורנו היה לראות את המצוקה בקרב המשתמשים", ממשיך בטיש. "קרוב למחצית רוצים להפחית או להפסיק, אך הפנייה לעזרה נמוכה, לא רק לארגונים מקצועיים אלא גם לחברים ומשפחה. הסיפור בצריכת סמים ובפרט בסמי מסיבות היא שכשמתחילים נחשפים לעולם מרגש, אך המדרון חלקלק. מבלי ששמים לב הדבר משפיע על היבטים נוספים בחיים מעבר לשעות שבהן משתמשים, בין אם זה בשימוש גובר ובין אם זה במחשבות על סמים. שם מתחילה תחושת בלבול וחוסר שליטה, אנשים מרגישים שאין להם עם מי לדבר ולעיתים חשים אשמה ותסכול. בנקודה הזאת שווה לעצור ולחשוב איך ממשיכים הלאה".
כאמור, עלייה משמעותית בשימוש באלכוהול, סמים ותרופות מרשם ממכרות נצפתה בישראל בקרב האוכלוסייה הכללית. על פי פרסום של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) מחודש דצמבר, 1 מכל ארבעה ישראלים עושה שימוש בחומרים ממכרים, אם יכ בחודש הבא עתיד להתפרסם דוח נוסף וההערכה היא כי הוא ישקף נתונים חמורים עוד יותר. מחקר מעמיק נוסף, שערכו לאחרונה ה-ICA בשיתוף מרכז מיטיב באוניברסיטת רייכמן, בחן את השפעות המלחמה על ילדים ונוער בישראל וגילה כי שיעור החרדה והדיכאון בקרבם הוא הגבוה ביותר שנצפה בעשור האחרון. במקביל, חלה עלייה מדאיגה של 10% בשתיית אלכוהול בקרב בני נוער בגילי 13-17.
"זה מתחבר באופן רחב יותר עם מצב החירום והמלחמה", אומרת פראנק. "עמותת חוש"ן עשתה מיפוי משמעותי של מחקרים מהעולם על הדרך שבה מצב חירום משפיע על להט"ב, שהציג היטב איך להט"ב פגיעים מאוד במצבי חירום, ואיך השילוב של טראומות מלחמה ולחץ מיעוטיים יוצרים משהו אחר ומורכב. בנוסף, סקר שערך המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב בראשות ד"ר סיגל גולדין על להט"ב בזמן מלחמה הציג מגמה ברורה - אנשים חווים משבר וזקוקים לעזרה אך לא פונים לסיוע. ראינו זאת גם בהקשר של חוויות להט"בופוביות: ישנה עלייה אך ישנם פחות דיווחים ופנייה לסיוע".
כעת, פועלים במרץ בארגוני הקהילה להרחבת השירותים והמענים הנוגעים לצריכת סמים והתמכרויות בקרב להט"ב. בנוסף, נעשים מאמצים רבים למזער נזקים על ידי העלאת מודעות על סכנות מיידיות משימוש בסמים ספציפיים, או מתוך ערבובי חומרים מסוכנים. בין היתר, לקראת אירועי הגאווה השנה התקיימו שני מחזורים של קורס עזרה ראשונה לבליינים, והתפרסם מדריך לשילובים מסוכנים.
"בבלה דואגת של הוועד למלחמה באיידס פעלנו להרחיב את השירותים גם על שימוש בסמים, אבל גם על התנהגויות סיכוניות אחרות", אומר בטיש. "בין אם זה בטיפולים פרטניים ובין אם זה בקבוצות שעתידות להיפתח. הקמנו בשנה שעברה את השירות הפסיכוסוציאלי של בלה דואגת לטובת העניין, אותו אנחנו מרחיבים ומכשירים מטפלים נוספים לאחר שזיהינו צורך. אם אנחנו מזהים מצוקות נוספות במרכז הבדיקות ובשירותי הייעוץ אנו מפנים לקליניקות של האגודה והמרכז הגאה".