הקאמבק של השנה: דנה אינטרנשיונל
עם תוכנית דוקו שהצליחה לכבוש את המסכים והרשת, ספיישל בקשת 12 של מופע מחווה שמוקדש רק בשבילה וקאמבק מוזיקלי מרים, אין שום ספק שהדיווה שלנו, דנה אינטרנשיונל, הטביעה את חותמה על גם על שנת תשפ"ג. אינטרנשיונל הצליחה לצאת בקאמבק ענק ולכבוש מחדש את הלבבות שלנו עם הקסם האישי וההומור שיש רק לה, ועל הדרך לשחרר להיטים כמו "לה קוקרצ'ה", להציף את הרשת בממים מתוך "דנה קמה" ואפילו לספק עוד נפילה קורעת מצחוק במסיבת הגאווה של עופר ניסים ביוני האחרון. אבל יותר מהכל, בנוכחות שלה היא הצליחה להציף ולגעת גם בנושא כואב יותר: התמודדויות נפשיות בקהילה הגאה, ורק על זה מגיע לה תואר של אייקון. בקיצור, דנה קמה בתשפ"ג (וגם נפלה וקמה שוב), ואנחנו נהנינו מכל רגע.
היציאה מהארון של השנה: יאיר שרקי וירדן ג'רבי
בכל שנה מקבלת לחיקה הקהילה הגאה שלל דמויות חדשות, והשנה לא הייתה אחרת. אבל לצד יציאות שגרתיות של שחקנים מרחבי העולם וכוכבי רשת גדולים, השנה נרשמו שתי יציאות משמעותיות במיוחד: הספורטאית הישראלית ירדן ג'רבי, שיצאה מהארון בתחילת השנה, וכתב חדשות 12 יאיר שרקי שהכריז כי הוא "אוהב בנים ואת הקדוש ברוך הוא". שרקי הצליח בפוסט קצרצר להנכיח להט"ב דתיים שלא תמיד מקבלים את המקום שמגיע להם בתוך הקהילה ובתקשורת, וג'רבי יצאה באומץ ונתנה מקום נדרש ללהט"ב, ובפרט נשים לסביסיות, גם בעולם הספורט הישראלי.
שירי הגאווה של השנה: אן בי, תום שנייד, המגפונים ועדן דרסו
זאת כבר עובדה: הקונספט של "שירי גאווה" הפך למסחרה רצינית בשנים האחרונות. כל זמר מחליט לצוץ בחודש יוני עם שיר גאווה מלווה בשת"פ עם מותג מסחרי כדי לנסות לקנות את הקהל הגאה, רק כדי להיעלם בשאר השנה ולא להגיב על שום מקרה להט"בפובי, או ברגע שהקהילה באמת צריכה אותו. אבל השנה, חלק משירי הגאווה הצליחו לתפוס טוויסט מחאתי ולדבר את קולה של הקהילה. מ"אייקון" של אן בי וטום שנייד שדיברו על על המחאות נגד המהפכה המשפטית בהקשר הגאה, דרך "פיפי ברמות" של חן אהרוני וענת מהיח"צ שלועג לשירי הגאווה הממוסחרים, ועד "בורחת בזריחה" של עדן דרסו והמגפונים שמותח ביקורת שנונה נגד הניצול המסחרי של חודש הגאווה ע"י ממשלות ומותגים - סוף סוף נהיה קצת פאן מחאתי.
הישג השנה: אפרת טילמה ברשימת 100 המשפיעות
אי אפשר לדבר על הקהילה הטרנסית בישראל מבלי לדבר על אפרת טילמה, אחת האמהות, החלוצות ויקירת העיר תל אביב לשנת 2019. אך השנה טילמה הצליחה לנכס לעצמה טייטל נוסף, והוא להיות אחת מ-100 הנשים המשפיעות בעולם של ה-BBC. "כמתנדבת הטרנסג'נדרית הראשונה במשטרת ישראל, הפעילה החברתית אפרת טילמה עונה לשיחות חירום ופועלת על מנת לשפר את מערכת היחסים בין המשטרה לקהילת הלהט"ב", נכתב על טילמה במעמד האדיר. את פועלה של טילמה אי אפשר לתאר במילים, כבר כמה עשורים שהיא עומדת בחזית המאבק הגאה ומבצעת צעדים פרקטיים והכרחיים למען שיפור מצבה של הקהילה הגאה וספציפית הטרנסית בישראל, ואין ספק שטילמה הרוויחה את מקומה ברשימה בכבוד.
הכוכב הבינלאומית של השנה: מיס סיסטראטה
בכל שנה מותג הריאליטי האדיר "המרוץ לדראג של רופול" מנפיק אדפטציות חדשות לתוכנית האהובה והפופולרית, ומשחרר לאוויר העולם מלכות מכל קצוות תבל. אבל השנה הייתה מיוחדת יותר מכל שנה אחרת, שכן בפעם הראשונה אי פעם מלכת דראג ישראלית כיכבה באחת מתוכניות הבת של המותג. מיס סיסטראטה (או מחוץ לדראג: אורי אלקיים) השתתפה בעונה השנייה של הריאליטי Queen of the Universe, ריאליטי השירה בדראג מבית "המירוץ לדראג של רופול", והביאה לא מעט כבוד לישראל. היא אמנם הודחה כבר בפרק השני, אבל הצליחה בפרק זמן קצר גם לעשות כבוד לדנה אינטרנשיונל, גם לתת נאמבר מטריף עם כוכב עליו היה רקום מגן דוד, וגם להטיל קצת שייד על הפקת תוכנית. מלכה כבר אמרנו?
כאסח השנה: יוחנן טווינה נגד ינון מגל
"פיזית מי זה ינון מגל" הוא אחד הציטוטים הכי מצחיקים של תשפ"ג, ואנחנו אפילו לא מוכנים לשמוע דעה אחרת. אבל הציוץ הזה לא עמד לבדו, והוא היה חלק מהחלפת ציוצים טעונה במיוחד בין כוכב הרשת הגאה יוחנן טווינה לינון מגל.
מי שצריך תזכורת, טווינה פרסם סרטון שלו רוקד לצלילי שיר פופ קוריאני על מדים והפך למגה ויראלי בטיקטוק, עם עשרות מיליוני צפיות. מגל לא הצליח לשמור בבטן, כהרגלו, ופרסם את הסרטון בליווי הכיתוב הספק גזעני ספק להט"בופובי "חייל לא דרוזי". כוכב הרשת לא נשאר אדיש והשיב "פיזית מי זה ינון מגל, סורי כאילו ליטרלי מי אתה", ובכך הפך להיות האדם היחיד בעולם כולו שגרם איכשהו לינון מגל להתנצל, בערך.
נשמה,
— ינון מגל (@YinonMagal) November 24, 2022
מחקתי את הציוץ כי הבנתי שנפגעת, אז
א. אל תעשה מעצמך עכשיו גיבור
ב הציוץ לא היה נגדך אלא נגד חוסר היכולת של צה"ל לאכוף על חייליו הופעה רצינית מכבדת וענינית. צבא זה לא תנועת נוער. זה עסק רציני מאוד שאמור לשמור על חיינו מול אויבים רצחניים
ג סליחה אם נפגעת
עליהום השנה בגני הילדים: קיי לונג ושעת הסיפור בדראג
בשנה שעברה זו הייתה ציפי שביט שחטפה את הקטגוריה האהובה לשמצה, זאת בעקבות האש להבות שספגה על כך שקידמה ספר ילדים העוסק בילדה טרנסית. גם השנה פרס עליהום השנה בגני הילדים סובב סביב ספרים, אך הפעם זו קיי לונג שלא מפסיקה לחטוף מהשמרנים.
ועל מה למה? על הקראת סיפורים על סובלנות וקבלת האחר לילדים כשהיא בדראג. לאורך השנה עלו כמה וכמה טענות נגד קיי מהורים שמרנים ודמויות ציבוריות, שזעמו לאחר ששמעו כי מלכת הדראג מקריאה סיפורים לילדים. אפילו אראל סג"ל השווה בין עבודתה של לונג למופע סאדו מאזו, כאילו היא מגיעה עם שוט ורתמה ומילת ביטחון במקום עותק של "דירה להשכיר". החצים נגד קיי לונג לא הפסיקו לרגע, אבל היא לא עצרה לרגע ומקפידה לשלוח מסרים של אהבה וקבלת האחר.
חתונת השנה: ספיר ברמן ובר אווסקר-יצחק
כשהן צעדו לעבר החופה בצהרי יום שישי בחודש יוני לבושות בשמלות לבנות הורסות, ספיר ברמן וזוגתה בר אווסקר-יצחק לא הצליחו להשאיר אף עין יבשה. אל החתונה הגיעו דמויות אייקוניות כמו אודטה, הדר לוי ואפילו לימור, אחותה של דנה אינטרנשיונל שהפכה לאייקון בכוחות עצמה. החתונה המרגשת הפכה לאחד מרגעי השיא של הקהילה הגאה, בעיקר בזכות שתי דמויות בולטות במאבק הגאה בשנים האחרונות. לעוד שנים ארוכות של אהבה.
רילוקיישן השנה: רומי אברג'ל נוטשת לתאילנד
לאחר שבשנה שעברה היא הצליחה לרגש את כולנו כאשר סיקרה את מסעה בתהליך ההתאמה המגדרית (והנפיקה את הציטוט האייקוני "יש לי פות, זה נגמר" לאחר שסיימה לעבור ניתוח תחתון), הדוגמנית והאייקון הטרנסג'נדרית הכריזה בתחילת השנה על המעבר המפתיע שלה למקום בו ביצעה את הניתוח להתאמה מגדרית שעברה - תאילנד. "ברגע שעברתי את הניתוח ועברתי את התהליך, זהו, זה מאחוריי, אני אישה. אנשים בישראל אוהבים לדבר ולשפוט, אבל אני לא מתחרטת על שום דבר שעשיתי", היא סיפרה לmako בהמשך לידיעה על המעבר המפתיע, ומאז לא מפסיקה לסקר את חייה החדשים במדינה לעיני מאות אלפי העוקבים שלה.
הופעת השנה: נועה קירל קוברת לאירופה באירוויזיון
אחד הרגעים הטלוויזיונים הגדולים והמדוברים של השנה האחרונה הוא ללא ספק אירוויזיון 2023, וספציפית ההופעה האייקונית של אגדת הפופ הישראלית נועה קירל עם השיר Unicorn. קירל קברה את הבמה עם קטע הריקוד הכי מדובר מהאירוויזיון בשנים האחרונות, יחד עם הלהיט שנתפר במיוחד למידותיה על ידי מלך האירוויזיונים דורון מדלי, ראש המשלחת הישראלית. אם זכתה או לא זכתה אפשר להתווכח עד מחר, אבל אין ספק שהזמרת של כולנו הביאה המון כבוד לישראל, וגרמה לנו לפחות לשלוש דקות (פעמיים) להתלהב כמו ילדים.
האמירה המגעילה של השנה: למה לבחור?
לא שהמצב היה הרבה יותר טוב בעבר, אבל עם עליית הממשלה הנוכחית לשלטון נבחרי הציבור איבדו כל רסן וממלכתיות, אם הייתה כזאת בכלל, ורק חיפשו כל הזדמנות כדי להשתלח בקהילה הגאה ולסמן להט"ב כאויב. "הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל", "שיעשה את הצעד הנכון וישא אישה", "יפי נפש במדינה מעודדים ללהט"ביות" ו"שילכו לפסיכולוגים ופסיכיאטרים מחוץ לעיר" הםןרק חלק מהאמירות המגעילות שפלטו נבחרי ציבור נגד הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, בין אם ברשויות המקומיות או בכנסת, ואת תוצאות השנאה וההסתה אנחנו רואים ברחובות: עלייה חדה של פי כמה באלימות ובגילוי שנאה נגד להט"ב. חיים ומוות ביד הלשון, כן?
פסיקת השנה: "נישואי יוטה"
לאחר התנגדותה הלא כל כך מפתיעה של המדינה, קבע בית המשפט העליון כי אלו שהתחתנו בזום ביוטה יוכלו להירשם במשרד הפנים כנשואים, דבר שהוביל למתן אפשרות של כ-600 זוגות נשואים להיות מוכרים כנשואים בישראל. מדובר בתקדים המאפשר להמוני זוגות לממש את זכותם להתחתן, גם אם המדינה במצבה הנוכחי לא מתירה להם את הזכות הבסיסית הזאת. הדרך עוד ארוכה עד שוויון מלא בנישואין בישראל, אבל זהו צעד ענק בדרך הנכונה.
נשיקת השנה: אור קרתי ועמית לוקשינסקי
בזמן ששני שוטרים מנסים להפריד ביניהם ולעצור אותם, אור קרתי ועמית לוקשינסקי הצליחו לכבוש את הרשת עם הנשיקה המחאתית שהתרחשה מול עדשת המצלמה של צלמת "הארץ" הדס פרוש, במהלך מחאה נגד ההפיכה המשפטית. התמונה הפכה ויראלית, כמו גם סרטונים נוספים מהאירוע, והנשיקה הספונטנית הפכה בזמנו למעין סמל של המחאה, ושמה את המאבק הגאה בקשר בלתי נפרד מהמחאה למען הדמוקרטיה.
View this post on Instagram
בשורת השנה: אירועי הגאווה מתקיימים גם בחורף
הבשורה שהצליחה לשמח רבים בקהילה הגאה שלא מסוגלים לסבול את הסחוניה שנקראת "חודש יוני" היא ההכרזה של עיריית תל אביב-יפו על קיום אירועי גאווה גם בחורף. האירועים כללו מופעים מוזיקליים, יריד אמנות גאה, הופעות דראג ועוד המוני פעילויות שנועדו לחזק את הקהילה, גם כשהשמיים סגריריים. "באנו חושך לגרש. נחגוג את החג במגוון אירועים, גם של הקהילה הגאה, שתפקידה בחזית לזכויות האדם מתרחב בעת זו", אמרה סגנית ראש העיר מיטל להבי, וכך אכן נעשה. אז נתראה באירועי הגאווה החורפיים בקרוב?
חגיגת השנה: מצעד הגאווה בתל אביב
לאחר הביקורת הנוקבת על מצעד הגאווה התל אביבי שחל בשנה שעברה, בעיקר בשל דחיקתו לשולי העיר, הפעם העירייה לקחה את הביקורת לתשומת לבה וקיימה את אירועי הגאווה בפריסה של יומיים: מצעד שהתקיים השנה לראשונה ביום חמישי בשעות אחר-הצהריים, והפנינג גאווה מסורתית שהתקיימה ביום למחרת. הסידור החדש זכה ללא מעט שבחים והצליח להביא מאות אלפי משתתפים לקחת חלק באירועי הגאווה, גם כאלה שבחרו בעבר להימנע מצעידה בשעות החמות של היום.
הרגע הקולנועי של השנה: "כאילו אין מחר", אבל לא רק
ככל שהשנים חולפות, כך יותר ויותר סיפורים גאים מצליחים להגיע לאקרנים, והשנה האחרונה הייתה מוצלחת במיוחד מהבחינה הזאת. מסרטים כמו "כאילו אין מחר" שהפך ללהיט קולנוע ועד "אזרח מודאג", הקולנוע הישראלי הגאה הצליח להגיע לקהלים שאליהם לא הגיע מעולם. גם בעולם, סרטים כמו "פייר איילנד" ו"אדום, לבן וכחול מלכותי" הפכו ללהיטים ענקיים, והסרט "אין גברים כאלה" סימן את הפעם הראשונה שבה אולפן סרטים הוליוודים גדול מפיק יצירה שבמרכזה גברים הומואים. מכאן אפשר רק לעלות.
מסקנת השנה: המאבק רחוק מלהסתיים
סיכומי שנה תמיד נוטים להיות חגיגיים, נוצצים ומרימים, אבל השנה אנחנו פשוט לא יכולים לסיים בנימה חיובית ואופטימית, כי שנת תשפ"ג תיזכר אצלנו בזיכרון בעיקר כשנה שבה האלימות כלפי הקהילה הגאה הגיעה לשיאים חדשים. כבר בחודש מרץ דיווחה האגודה למען הלהט"ב על עלייה חדה בדיווחים על אלימות ואפליה נגד חברי וחברות הקהילה הגאה, מגמה שאפשר לזהות גם ברחבי העולם ובפרט בעולם המערבי.
רשימת האירועים הלהט"בופוביים לא מסתיימת: מהדיירים בשדרות יהודית בתל אביב שהותקפו על ידי מפגינים אלימים רק כי תלו דגל גאווה בחלון, דרך החיילת הקווירית שספגה קללות ויריקות באוטובוס או בני הזוג אותם תקף השכן בדירה שלהם, ועד האדם שהכריז בחקירת משטרה כי יהרוג את ההומו הראשון שיראה או תושב רמת גן שתקף אישה ובנה ומאוחר יותר מפגינים מול ביתו.
קשה לעקוב אחרי כל פשעי השנאה והאלימות נגד הקהילה הגאה וכולם ככולם קשים, אבל היו שני מקרים שזעזעו את הקהילה בישראל יותר מכל: הוצאתו להורג של הסייען הפלסטיני זהיר אל ע'ליט ורציחתה של שרית אחמד בת ה-18 על ידי אחיה, שני מקרים שמאירים לא רק על האלימות כלפי להט"ב, אלא גם על האלימות הגואה בחברה הערבית, בפרט נגד להט"ב.
קשה מאוד לעקוב אחרי כל פשעי האלימות והשנאה נגד חברי וחברות קהילת הלהט"ב, ובשנה האחרונה סיקרנו כאן במאקו יותר מקרי אלימות נגד להט"ב מאשר בכל שנה אחרת לפני כן. גם חברי וחברות הקהילה הגאה מרגישים את הרמת הראש של הלהט"בופוביה, לעיתים חוששים להתהלך ברחוב בחופשיות ויש כבר מי שהחלו להרהר בינם לבין עצמם אם כדאי להם להיערך לקראת האפשרות שמא הם עצמם עלולים להיקלע לתקיפה אלימה. כשזה הלך הרוח איחולי השנה הטובה והמתוקה מקבלים טעם טיפה חמצמץ, אז נשאר רק לקוות שעד הסיכום הבא נהיה שלווים יותר, מאוחדים יותר וגאים לא פחות ממה שאנחנו עכשיו.