ועכשיו לשבע השנים הטובות: תמר יהל וזוגתה מעולם לא חשבו שהמסע להכרה של המדינה בהורות שלהן לבן המשותף יארך שבע שנים. הן היו יכולות לבחור ב"דרך הקלה", כלומר, להיכנע לגחמות משרד הפנים הישראלי ולקבל על עצמן את הבירוקרטיה שישראל אוהבת להערים על זוגות להט"ב, אבל הן בחרו שלא לשתף פעולה, לצאת למאבק משפטי ועתה - ייתכן וקהילה שלמה תוכל ליהנות מהתוצאה.
הסיפור מתחיל בשנת 2015, אז תמר, כיום עובדת בחברת "שטראוס" ובעברה מנכ"לית ארגון החינוך של הקהילה הגאה חוש"ן, טסה לקנדה עם זוגתה, שבחרה לא להיחשף, לצורך לימודים. כשנה לאחר מכן בא לעולם הבן המשותף של השתיים, וכמקובל בקנדה ניתנה לבנות הזוג, שגם נישאו במדינה, תעודת לידה בה שתיהן רשומות כאמהות.
כאן ראוי וכדאי לציין שעל פי החוק בישראל, אזרחי ישראל אשר יולדים בחו"ל חייבים להגיש בקשה לרשום את ילדיהם במרשם האוכלוסין לאחר הלידה. בישראל הדין קובע כי פקיד הרישום של משרד הפנים לא רשאי להפעיל שיקול דעת באשר לרישום, ואם מוצגת לו תעודת לידה של מדינה זרה הוא חייב לרשום את ההורות מכוחה של תעודת הלידה, אלא אם יש חשד שהיא מזויפת.
כמה חודשים לאחר הלידה שבו בנות הזוג לישראל וניגשו למרשם האוכלוסין על מנת לרשום את הבן, אך משרד הפנים סירב. במקרה של תמר וזוגתה לא היה חשד לזיוף, שכן תעודת הלידה הקנדית הייתה מהימנה ומאושרת. תעודת לידה קנדית מתקבלת באופן כללי במשרד הפנים הישראלי בברכה כל עוד, כך מסתבר, צמד ההורים הרשומים הם גבר ואישה.
משרד הפנים טען בפני תמר וזוגתה שעל מנת שיוכלו לקבל הכרה מהמדינה בהורות שלהן, הן צריכות לבקש זאת מבית המשפט ולעבור הליך של צו הורות פסיקתי. ההליך, שעלותו אלפי שקלים ונגרר לעיתים כשנה, כולל פנייה לבית המשפט, בדיקה של עובדת סוציאלית ובירוקרטיה נוספת - הליך שנתפס בעיני תמר וזוגתה ארוך, משפיל ויקר
מיותר לציין שצו הורות משפטי הוא הליך מסורבל שכל זוג לסביות בישראל נאלצות עבור, במידה והן לא מחזיקות בתעודת לידה של הבן המשותף, אותה הן יכולות להשיג רק במדינה זרה. "משרד הפנים אמר למעשה שתעודת הלידה שלנו לא רלוונטית, שלא מכבדים אותה, ואם נרצה לרשום את הילד נצטרך לעשות צו הורות, זאת למרות שלילד יש תעודת לידה בה שתינו רשומות כאמהות", מספרת תמר בשיחה עם mako לכבוד הניצחון בבית המשפט.
השתיים סרבו לדרישת משרד הפנים ולמרות הבעייתיות שהדבר יצר, ניסו לברר אפשרויות משפטיות אחרות. "באמצע התפשטה הקורונה והכל התעכב, אבל כל הזמן ניסינו לברר מה המצב המשפטי", ממשיכה תמר. "רצינו שיהיו מקרים דומים שיצליחו להירשם לפנינו, כדי שהדלת תהיה קצת פתוחה ולא נצטרך לעבוד קשה, וסליחה על האגואיסטיות".
לפני קצת יותר משנה, ביוני 2022, התברר להן שעורכי הדין דניאלה יעקובי וחגי קלעי הגישו עתירה לבית המשפט בדיוק בסוגיה הזו, במה שיקרא תיק גוטמן - וניצחו. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע בזמנו שהמדינה תרשום שני זוגות נשים כאמהות של הילדים שלהם, בהתאם לתעודת הלידה וללא תנאים נוספים, ואף חייב את המדינה בהוצאות ההליך בסך 15 אלף ש"ח.
הניצחון עורר תקווה בתמר וזוגתה, לכן ניגשו פעם נוספת למשרד הפנים - הפעם עם פסק הדין לצד תעודת הלידה, אבל גם זה לא עזר ומשרד הפנים סירב בטענה שפסק הדין בתיק גוטמן מתייחס אך ורק לתובעות בתיק גוטמן. "זאת הרגשה של חוסר אונים", מתארת יהל. "הפקידה הייתה מאוד נחמדה, היא ניסתה לעזור. זה מתסכל נורא - בית המשפט קבע שמשרד הפנים חייב לרשום את האמהות, כי לפקידים אין זכות לחוות דעה. יש תעודת לידה מאומתת, אין חשד לזיוף. יש להם חובה לרשום - ככה הדין אומר".
תמר וזוגתה, בעזרת עו"ד יעקובי ועו"ד קלעי, פנו פעם נוספת למשרד הפנים אך ללא הועיל ולא תשובה, לכן החליטו להגיש עתירה לבית המשפט. ראוי לציין כי בימים אלו מנהלים עורכי הדין יעקובי וקלעי שבע עתירות נוספות באותו נושא, כאשר כל אחד מהזוגות מסורבים לרישום על ידי משרד הפנים מסיבות שונות.
עם הגשת העתירה אמרה המדינה שהיא מגבשת עמדה כללית בתיקים האלה", מספרת עו"ד יעקובי בשיחה עם mako. "בשבוע שעבר הגישו המשיבים בעתירה – משרד הפנים ורשות האוכלוסין את תגובתם לעתירה, בה נטען כי הדיון בעתירה הובא בפני היועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד גלי בהרב-מיארה, ולאחר דיון עם כל גורמי המדינה הרלוונטיים היא גיבשה את עמדת המדינה", מסבירה עו"ד יעקובי. "עמדתה הייתה כי כאשר כאשר מדובר ברישום מכוח תעודת לידה זרה של ילד שיש לו שתי אמהות, לא ניתן להסתפק רק בתעודת הלידה כאסמכתא יחידה לרישום האם שלא ילדה, אלא שיש לדרוש הצגה של אישור מדובר בתרומת זרע אנונימית, כדי למנוע מצב שאולי יש הורה שלישי".
עורכי הדין יעקובי וקלעי התנגדו לדרישה זו מאחר שמדובר בדרישת שעלתה בחוסר סמכות ובניגוד לפסיקות של ביהמ"ש העליון, שכן לפקידי משרד הפנים על פי החוק והפסיקה אין סמכות לערער על מעמדה של תעודת הלידה.
הדיון בתיק של תמר וזוגתה התנהל ביום חמישי האחרון בבית הדין לעניינים מנהליים בתל אביב, אז פסקה השופטת הדס עובדיה לטובת בנות הזוג וחייבה את המדינה לבצע את הרישום מכוח תעודת הלידה, וללא צורך בכל אישור נוסף. השופטת הסבירה כי משרד הפנים סירב לרשום את העותרות מסיבה חדשה שלא הוצגה בפניהן לפני כן, ומאחר ובעניינן של העותרות בתיק גוטמן המדינה הסכימה לאפשר את הרישום, ללא אישור בדבר תרומת זרע. השופטת סבר כי בנסיבות אלה יהיה זה לא נכון להפלות את תמר וזוגתה ביחס לעותרות בעניין גוטמן.
"מצד אחד זאת הקלה גדולה, כי הילד שלנו קיבל ודאות וזה משמח, אבל זה גם מתסכל, מעליב ופוגע לשבת במשך שעתיים באולם בית המשפט ולשמוע את העמדה של הפרקליטות, המטילה ספק בהורות ובמשפחה שלנו", סיפרה תמר אחרי הניצחון בבית המשפט, אך סירבה לשמוח לחלוטין. "אנחנו עדיין לא מרגישות בטוחות, כי אולי חוק עתידי שיצוץ בעתיד יבטל את ההורות שלנו. המדינה אולי הפסידה הפעם, אבל היא לא שינתה את דעתה - היא מפלה משפחות להט"ב. אנחנו נאלצו לעבור תהליך שאף זוג של גבר ואישה לא היה נאלץ לעבור. זאת הרגשה נוראית להיות מופלות במדינה שלנו, שאנחנו אוהבות ועובדות כל החיים כדי לתרום לה ולעשות אותה טובה יותר".
"כמעט מיום הקמת המדינה היא מכירה בתעודות זרות לצורך רישום. זהו הסטטוס קוו והמענה העיקרי ללהט"בים וקבוצות נוספות הסובלות מאפליה", מסרו עורכי הדין דניאלה יעקובי וחגי קלעי. "בחירתה של היועצת המשפטית לממשלה לנסות ולשנות את ההסדר, בניגוד לדין ולפסיקה, היא איום ישיר וממשי על משפחות להט"ב. טוב שבית המשפט בלם ניסיון זה. למרבה הצער, ניתן להניח שאין מדובר בסוף פסוק ומשפחות להט"ביות עודן עומדות בפני אפליה וסיכון".