עם תחילת המלחמה חיפשו עדי בסון וגיא דניאלי, בני זוג מתל אביב, מקום שבו יוכלו להתנדב על מנת לסייע בכל דרך אפשרית, ופוסט בודד שהם פרסמו בפייסבוק בתחילת הלחימה הוביל להסבת קבוצת וואטסאפ בה כ-600 חברי וחברות הקהילה הגאה לחמ"ל מיוחד בו נענים לכל בקשה שעלה מן השטח.
הייעוד המקורי של הקבוצה היה בכלל הודעות שוטפות על מסיבות קונספט פרטיות שהשניים מפיקים אחת לשלושה חודשים, וכעת הם, כמו רבים בעם ישראל, מתפללים לניצחון המדינה במלחמה מול ארגון הטרור הרצחני חמאס וגם לימים שקטים יותר בהם נוכל לשוב ולרקוד.
"אחרי האסון שפקד את כולנו, בתחילת המבצע, גיא ואני חיפשנו מקום להתנדב בו, אז פרסמנו פוסט שבו שאלנו על מקום בו אפשר לתרום", מספר בסון (36), מפיק ומעצב אירועים, שהקים את הקבוצה לראשונה בשלהי הקורונה למספר בודד של חברים, ומאז היא התפתחה לקהילה של כמה מאות. "קיבלנו מלא תגובות על מקומות שצריכים סיוע ותרומות, לצד הודעות מאנשים שרק חיפשו להתנדב. שמענו על המון פרויקטים לגיוס כספים, על אנשים שמתרימים חברים ובני משפחה וקונים עם הכסף מצרכים למשפחות מפונות וחיילים".
מתוך תמימות, התחילו בסון ודניאלי, מעצב, גרפי, צלם ובמאי, לשתף בקבוצה ההמונית קצת מידע על יוזמות שונות, והם גילו היענות אדירה ומספרים שמיד הבינו כי יש ביכולתם להקים חמ"ל גאה קטן, שנקרא כיום "פיקוד העופרה", על שמו של הדי ג'יי והמפיק המוזיקלי הבינלאומי עופר ניסים. "הבנו שיש כאן הזדמנות לתרום את החלק שלנו באמת. התחלנו לשלוח הודעות ולסגור מעגלים בין בקשות שעלו מהשטח אל מול מוקדי סיוע ותרומות ששמחו לעזור. פרסמנו בקבוצה המון מודעות דרושים של מתנדבים, מודעות על מרכזים שמציעים שירות ועזרה למשפחות והמון קבוצות התרמה".
כשנשאל בסון באילו יוזמות הוא גאה במיוחד, הוא משיב כי קשה לשים את האצבע על יוזמה ספציפית, אבל שדווקא הדברים הקטנים מעוררים בו גאווה. "כשאנחנו מעדכנים שיש צורך במתנדבים באריזת מזון בכל מיני מוקדים, או שמגיעות בקשות לשינוע אריזות למקומות מרוחקים ואנשים נרתמים ברגע", הוא מספר. "זו התרומה של הקהילה, ככה נראית קהילה, כשכל אחד נותן מעצמו משהו קטן, אבל התרומה ביחד היא גדולה".
בשבוע האחרון הפכה הקבוצה, בה חברים די ג'ייז, מפיקים מוזיקליים, אנשי תוכן, מעצבים גרפיים, אנשי קריאייטיב ואנשים טובים אחרים, לארגון גאה קטן המגויס כל כולו לסיוע ועזרה. "פתחנו את הקבוצה אחרי הקורונה בשביל ערב קמפינג של חברים", זכר בסון. "רצינו לצאת ולנשום אוויר כשעוד היה מותר לבלות רק בחלל פתוח. ארגנו מסיבת פול מון קטנה וזה שימח כל כך שהחלטנו להפיק אירוע נוסף בלב המדבר ל-50 אנשים".
מאז האירוע הפך למסורת, ובני הזוג, שהכירו לראשונה לפני 14 שנה, החלו להפיק יחד עם חברים נוספים עוד ועוד מסיבות שרק גדלו עם הזמן. "בכל פעם יש קונספט אחר, עם תפאורה ייחודית וקוד לבוש ספציפי כדי להשלים את האווירה", מספר בסון על המסיבות שהם נהגו עד לאחרונה להפיק. "כל אירוע היה חגיגה. רצינו לתת חוויה מכל הלב ובכל מסיבה דאגנו שיהיה כיבוד קל, מלא אלכוהול, מוזיקה טובה והופעות חיות. היה חשוב לנו לשמור על אירועים קטנים ואינטימיים, כדי שהתחושה החברתית תהיה מרכיב מרכזי בעשייה".
כעת, בסון, דניאלי ושאר החברים, ממשיכים להפיץ כל הודעה על עזרה שעולה מהשטח, ומתפללים שהיום בו עם ישראל יחזור לרקוד ולחגוג את החיים יגיע במהרה. "אנחנו גאים מאוד, תרתי משמע, לקחת חלק בכל המאמץ", אומרים השניים. "אנחנו אנשים שמחים שאוהבים את החיים, ואנחנו שמחים לראות את כל הקהילה שלנו נרתמת למען טובת הארץ. אנחנו מקווים שבמהרה נחזור כולנו לעמוד על הרגליים ולרקוד, אבל עד אז אנחנו שמחים שיש לנו את הזכות לתת מעצמנו, להתנדב, לתרום ולהתגייס לכל מה שידרש".