מדענים מיפן הצליחו להתקדם צעד אחד קדימה לעבר דבר שעד לא מזמן היה נדמה בלתי אפשרי: להביא לעולם ילד משני זכרים. בתנאי מעבדה, הצליחו החוקרים להביא לעולם שבעה עכברים בריאים משני עכברים זכרים, והדבר התאפשר משום שהחוקרים לקחו תאי עור של עכבר זכר ויצרו מהם ביצית, אותה הפרו.
החוקרים, בראשם ד"ר קטצוהיקו הייאשי מאוניברסיטת קיושו, מקווים כי תוצאות המחקר יקדמו טיפולים לאי-פוריות אצל זכרים, אך לצד זאת התוצאות גם סוללות את הדרך עבור גברים שיבקשו להביא ילד לעולם ללא פונדקאית - הליך שהולך והופך פופולרי יותר בכל שנה. "זה המקרה הראשון של ייצור ביציות ברות קיימא של יונקים מתאי עור זכריים", אמר ד"ר הייאשי, שהוסיף כי ייתכן וכבר בעשור הבא ההליך יתאפשר גם אצל בני אדם.
ממצאי המחקר פורץ הדרך הוצגו בפסגה הבינלאומית השלישית לעריכת הגנום האנושי שהתקיימה השבוע בלונדון. החוקרים סיפרו שם כי המחקר נועד לטובת פיתוח טיפוח לתסמונת טרנר, אשר פוגעת בעיקר בנשים. תסמונת זו מתרחשת כאשר אחד מכרומוזומי ה-X חסר, והיא גורמת לרוב לגמדות. על פי רוב התסמונת לא משפיעה על האינטליגנציה, אבל היא כן יכולה להוביל לעיכובים התפתחותיים, כמו זיכרון, מומי לב או התפתחות של השחלות.
הכרומוזומים האנושיים מתפתחים בהתחלה ברחם וקובעים האם העובר יעבור התפתחות זכרית או נקבית, כאשר לנשים יש שני כרומוזומי X ולגברים יש כרומוזום X וכרומוזום Y. נשים עם תסמונת טרנר נולדות עם כרומוזום X בודד, והן אינן פוריות, נמוכות יותר וסובלות מהתפתחות מאוחרת וסיכון מוגבר לליקויים בלב או ליקויי למידה.
החוקרים היפנים קיוו לפתח טיפול בתאי גזע לתיקון אי פוריות הקשורה למצב זה. לשם כך, הם יצרו תאי גזע באמצעות עכברים בני שמונה שבועות ובחרו כאלה שלא פיתחו כרומוזום Y מסיבה מסוימת. לאחר מכן המדענים עשו מניפולציות על התאים כדי שיעתיקו את הכרומוזום X שנשאר, ויצרו תא עם שני גנים X - מה שייחשב לתא נשי. "הטריק הגדול ביותר הוא שכפול כרומוזום X", הסביר ד"ר הייאשי.
את שני התאים הללו הפכו המדענים לביצית, אותה הפרו במעבדה בעזרת זרע של עכברים. התהליך הוביל בסופו של דבר ללידה שבעה עכברים בריאים, שחיו חיים מלאים ואף העמידו צאצאים בבגרותם, וד"ר הייאשי אמר כי הוא מאמין שתוצאות המחקר פתחו את הדלת לאפשרות ששני אבות יוכלו להביא ילד משותף. כעת, מקווים החוקרים שהם יוכלו להעתיק את ההליך גם על תאים של בני אדם. "אם נדבר במונחים טכנולוגיים בלבד, זה יהיה אפשרי עבור בני אדם אפילו בעוד 10 שנים", אמר ד"ר הייאשי ל"דה גרדיאן". "אני לא יודע אם ההליך יהיה זמין לרבייה, כי זו לא רק שאלה מדעית, אלא גם שאלה חברתית".
למרות הכל, דיקן בית הספר לרפואה בהרווארד, פרופסור ג'ורג' דיילי, תיאר את המחקר כ"מרתק", אבל הוסיף הסתייגות והצביע על כך כי יצירת תאי רבייה אנושיים במעבדה היא עבודה הרבה יותר מאתגרת מאשר יצירת תאי רבייה של עכברים. "אנחנו עדיין לא מבינים מספיק את הביולוגיה הייחודית של תאי רבייה אנושיים כדי לשחזר את העבודה של ד"ר הייאשי", הסביר.