עוד הרבה יסופר על המשחקים האולימפיים בפריז ולא מעט ממים ותמונות יככבו בפיד שלנו (ובחשבון האלט בטוויטר) מעתה ועד עולם, אבל אפשר לומר כבר עכשיו שזו הייתה האולימפיאדה הכי להט"בית אי פעם. ואם טקס הפתיחה הרעיד עולמות בגלל כמה מלכות דראג וטרנסית, מעניין מה יגידו השונאים על ההישגים המצוינים של נבחרת הלהט"ב האולימפית.
לו הנבחרת האולימפית הגאה (בלי חליף) הייתה משתתפת באולימפיאדה בפריז 2024 כמדינה, היא הייתה מגיעה למקום השמיני מבין כל מדינות העולם. הנבחרת האולימפית הגאה הגיעה לנקודת הסיום עם 42 מדליות בסך הכל, ההישג הטוב ביותר של הנבחרת הלהט"בית במשחקים האולימפיים - 15 מדליות זהב, 13 מדליות כסף ו-14 מדליות ארד. בין קוטפי המדליות הגאים אפשר למצוא גם את רז הרשקו שלנו, שהביאה לישראל מדליית כסף בג'ודו ו"תרמה" אחת לנבחרת הלהט"ב, לא שזה מפתיע והימרנו עליה כבר לפני חודשיים.
בדיעבד, מופע הדראג בטקס הפתיחה והנוכחות של דיוות כמו ליידי גאגא וסלין דיון היו רק מתאבן למשחקים האולימפיים עצמם, שהביאו עוד ועוד רגעים גאים, ואנחנו לא מדברים על החבילות המרובות שרצו לנו בפיד. מהצעת הנישואין של כוכבת הרוגבי רגע אחרי שזכתה במדליה, דרך הזכייה של טום דיילי במדליה האולימפית החמישית שלו עם מסר מעצים לילדיו, ועד המדליה הראשונה לנבחרת הפליטים על ידי המתאגרפת סינדי אנגמבה ונשיקת הניחומים של המטפס האוסטרלי קמפבל הריסון כשלא העפיל לגמר.
לעיתים הרגעים הגאים צצו גם בענפי ספורט לא צפויים. זה כבר ברור לכולם שהומואים צופים אדוקים של ענף השחייה לגברים על כל צורותיו, אם כי השנה הם התחילו להתעניין גם בקפיצה במוט. כך או כך, הרגע הגאה ביותר הגיע דווקא מענף הרוגבי, שם השחקנים סטיבן טומסין ורודריגו איסגרו החליפו בסוף המשחק ביניהם מכנסונים וצולמו על ידי רויטרס, במה שנראה כמו התמונה הטובה ביותר שצולמה בפריז.
אצל הלסביות, לעומת זאת, המרכז הבינלאומי מצא את עצמו השנה איכשהו דווקא בענף הירי, שם קים יג'י מדרום קוריאה משכה את תשומן ליבן של לסביסיות מכל העולם, שהתרשמו מאוד מיכולות הירי שלה, מהשיא החדש שקבעה, וגם המבט החודר בעיניים שחודר את המסך. אבל עוד יותר ממנה, הלסביסיות הישראליות כנראה יזכרו את הג'ודוקא האיטלקייה אליס בלאנדי, שניצחה את ענבר לניר שלנו בקטגוריית 78 ק"ג ומיהרה לנשק את בת זוגה, כוכבת הג'ודו יסמין מרטין, שצפתה בה מהקהל. הקטע, אגב, שודר בטלוויזיה באיטלקית, שם כינה הפרשן את הנשיקה "חיבוק".
Yeji Kim sets a new world record in the women's 25m pistol pic.twitter.com/gN97y4lPgW
— Women Posting W's (@womenpostingws) July 30, 2024
A judoca italiana, Alice Bellandi conquista a medalha de ouro no judô e por fim vai beijar sua namorada pic.twitter.com/9DHW6zhkEz
— Lesbocine (@lesbocine) August 1, 2024
גם הקהילה הטרנסג'נדרית זכתה לייצוג באולימפיאדה. אנחנו לא מדברים על המתאגרפת האלג'יראית אימאן חליף או על המתאגרפת הטייוואנית לין יו טינג, ומחלוקת המגדר שהפכה לנושא המדובר ביותר באולימפיאדה הנוכחית. אלא דווקא על המתאגרף הפיליפיני הרגי בקיידן, הספורטאי הטרנסג'נדר היחיד שהשתתף במשחקים האולימפיים בפריז 2024.
בקיידן השתתף בקטגוריית הנשים, מה שהתאפשר משום שהוא לא צורך טסטוסטרון. הוא אמנם סיים את דרכו בשלבים מוקדמים, אך נאלץ להתמודד לאחר מכן עם שמועות עקשניות שלפיהן הוא דרש כי השתתפותן של חליף וטינג תיאסר באולימפיאדה. בקיידן יצא נגד הדיווחים והביע תמיכה בספורטאיות שהיו בלב הסערה הציבורית, ואף אמר בין היתר כי הן "ללא ספק" נשים.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
וזה כנראה הסיפור הגדול ביותר שיצא מהמשחקים האולימפיים בפריז: סערת המגדר של המתאגרפת האלג'יראית שזכתה בזהב. גם היום, כשהעובדות על השולחן, רבים ממשיכים לטעון כי חליף היא "גבר" או "טרנסית", למרות שנולדה אישה ומזדהה ככזאת. הבריונות נגדה הייתה כה קיצונית ואינטנסיבית שהיא הובילה אותה להגיש תלונה רשמית בפריז ולצאת בדרישה להפסיק עם בריונות ברשת.
המסע האולימפי של חליף היה הזדמנות מצוינת עבור גורמים פוליטיים כאלה ואחרים להדהד שנאה וטרנספוביה בטענה של שמירה על "ספורט הנשים". הטוקבקיסטים, ביניהם גם הסופרת ג'יי קיי רולינג, היזם אילון מאסק ואפילו המועמד לנשיאות טראמפ, מיהרו לצייץ דבר מה על גברים שמתחרים מול נשים, ולכולם היה נוח לתת את חליף בתור דוגמה מושלמת לטיעון נגד טרנסיות בספורט, למרות שהנושא הוא בכלל שוויון והוגנות בספורט נשים, שלעיתים יכול להיות חמקמק ומתעתע.
