אנחנו יודעים שנטיה מינית היא תכונה מולדת. כלומר, מדענים וחוקרי גנטיקה יודעים, אנחנו רק מהנהנים בהסכמה. למעשה, גנטיקאים הצליחו לזהות סדרה של גנים שהם מזהים עם נטיה מינית הומוסקסואלית. אולם השאלה על הישרדותם של הגנים האלה נותרה עד כה בגדר תעלומה. על פניו, גנים הומוסקסואליים מעודדים, לפחות במובן הפרקטי, רבייה פחותה יותר. הסטטיסטיקה מדברת על שיעור ילודה גבוה פי חמישה בקרב גברים סטרייטים מאשר במקביליהם הגאים. ניתן היה לצפות שתהליך האבולוציה יכחיד או יחליש בהדרגה את הגנים ההומואיים מפני שאלה "מפריעים" להתפשטות והפצה של החומר הגנטי.
אולם מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת איליה בטביליסי (בירת גאורגיה) ופורסם במגזין Archives of Sexual Behavior טוען כי הגנים ההומואיים שורדים משום שהם נפוצים בהרבה משמקובל לחשוב. ד"ר ג'ורג'י חלדזה, שעמד בראש המחקר אמר כי כמחצית מהאוכלוסיה, בהם, מן הסתם, גם מיליוני נשים וגברים סטרייטים, הם נשאים של הגנים, מה שמסביר את הישרדותם במשך מיליוני שנים. חלדזה התבסס על מחקרים קיימים, שמצביעים כי הומואים נוטים (כן, נו) להגיע ממשפחות מרובות ילדים, מה שמצביע על קשר בין הגנים ההומואיים לפריון וילודה. חלדזה טוען גם כי קרובי משפחה של הומואים הם בעלי סבירות גבוהה יותר להיות נשאים של הגנים. לפיו, אחיות של גברים הומואים נוטות להביא ילדים בשיעור גבוה יותר מהממוצע באוכלוסיה, כמעין דרך של הטבע לפצות על "אובדן" הצאצאים שאחיהן לא יביאו.
הספקנים שבכם יוכלו לטעון שאם כלל האוכלוסיה היא נשאית של הגן ההומואי, אז היינו צריכים לראות בשטח יותר גברים הומואים. לחלדזה יש תשובה גם לכך. ראשית, הוא מזכיר, כי מדובר בסדרה של גנים, שטיבם עדיין לא ברור. נוסף על כך, קיימים גורמים תרבותיים וסביבתיים שיכולים למנוע מנשאי הגן לבטא אותו. מעל הכל, ציין חלדזה כי שיעור הגברים שקיימו או מקיימים יחסי מין עם גברים אחרים גבוה בהרבה משיעור הגברים שמזדהים כהומוסקסואלים. נשאי הגן יכולים להזדהות כסטרייטים, ולקיים אורח חיים הטרוסקסואלי מובהק, למרות היותם נשאים של הגן.