בחודש מארס, שנת 1977, התקיים מפגש היסטורי בחדר רוזוולט בבית הלבן, שסימן את הפעם הראשונה אי פעם בהיסטוריה של ארצות הברית שבה נשיא מכהן מאפשר דיון רשמי על זכויות להט"ב בין כתלי הבית הלבן.

למרות שמשלחת הפעילים לא נפגשה עם הנשיא קרטר עצמו (הוא שהה באותו יום בקמפ דיוויד), עצם השיחה שלהם עם צוותו סימנה ציון דרך משמעותי בהיסטוריה של המאבק למען זכויות להט"ב. את המפגש הובילה מידג' קוסטנזה, האישה הראשונה בהיסטוריה ששימשה כיועצת בכירה בצוות הנשיאותי.

באותה תקופה, קוסטנזה, אשר נפטרה בשנת 2010, הייתה לסבית בארון שקיימה בסתר קשר זוגי עם ג'ין או'לירי, שהייתה אחת ממנהלות הכוח הלאומי למען זכויות להט"ב. הזוג ארגן את הפגישה בבית הלבן עם 12 פעילים של התנועה לזכויות הקהילה הגאה מכל רחבי המדינה.

ביקור המשלחת הוביל לשינויים משמעותיים במדיניות הפדרלית, כולל החלטת משרד השיכון והפיתוח העירוני להפסיק את האפליה נגד להט"בים המבקשים דיור ציבורי, הפסקת המדיניות המפלה של שירותי ההגירה שאסרה על כניסת להט"בים למדינה, וההחלטה של רשות המיסים להעניק מעמד פטור ממס לארגונים ללא מטרות רווח המיועדים לקהילה הגאה, כמו כל ארגון צדקה אחר.

המשתתפים במפגש התבקשו לנסח מסמך מדיניות (white paper) בנושאים שחשובים לקהילה, שיופץ לאחר מכן לסוכנויות פדרליות. אחד מהם, ג'ורג' ראיה, כתב על נושאים בריאותיים וגילה שצהבת הייתה המחלה שהשפיעה בצורה המשמעותית ביותר על להט"בים באותה תקופה. המסמך שכתב הוביל את הממשלה הפדרלית לממן פרויקט מחקר על צהבת נגיפית בסן פרנסיסקו, וכמה שנים לאחר מכן הוא סיפק מידע יקר ערך לחוקרי איידס שניסו להילחם במגיפה.

בשנת 1978 השתתף הנשיא המנוח בקמפיין בחירות למושל בעיר סן פרנסיסקו, שם גינה הצעת חוק האוסרת על להט"ב לעסוק כמורים בשירותי החינוך הציבוריים של מדינת קליפורניה. את הבית הלבן הוא אמנם עזב בשנת 1981 לאחר כהונה אחת בלבד, שתמה בגלל בעיות כלכליות ומשבר בני הערובה עם איראן, אך פעילותו למען הקהילה הגאה מאז רק התחזקה.

As an ardent supporter of LGBTQ rights and the women’s movement, The Washington Post once referred to her as “President Carter’s ‘Window to the Nation.’” President Carter was away at Camp David during the meetings.