מועדון הריצה הקווירי QRC בלונדון מואשם באפליה לרעה וסופג בימים האחרונים ביקורת חריפה לאחר שאסר על הצלם הישראלי עומר געש להצטרף לאחד האירועים שלהם, רק משום שסירב להכריז על תמיכתו בפלסטין.
לדבריו של געש, המתגורר בלונדון בשנים האחרונות, הוא הסכים לצלם את אחד האירועים של המועדון במזרח העיר ללא תשלום, מתוך אמונה כי הקרדיט על עבודתו יכניס לו עבודה מלקוחות אחרים. אבל יום אחד לפני האירוע שאלו בכירי המועדון את געש הישראלי אם הוא פרו-פלסטיני. געש ענה שהוא לא מערב את עמדותיו בעבודותו והוסיף כי הוא "אוהב את הקהילה הקווירית למרות הפערים", אך מנהלי המועדון השיבו בתגובה כי הם דוחים את הצילומים משום שהם "לא מסוגלים להפריד בין הפוליטיקה לריצה".
כעת געש מאשים את מועדון הריצה הקווירית באפליה לרעה לאחר שדחו את עבודתו על סמך אמונתו. "אני רוצה להיות חלק מהקהילה שלי, להיות מוכר בזכות העבודה האמנותית והמקצועית שלי ולא בזכות עמדתי הפוליטית", אמר הצלם הישראלי לעיתון הבריטי הוותיק "הטלגרף". "ניסיתי לעזור למועדון הריצה הקווירי לקדם את עבודתם. אני לא רוצה שיכריחו אותי לקחת צד בנושא כמו פלסטין, אני לא דובר של אף אחד".
עמותת עורכי הדין UKLFI (עורכי דין בבריטניה למען ישראל) דיווחה לוועדת זכויות האדם בבריטניה כי המועדון הפר את חוק השוויון משנת 2010 בכך ששכר את שירותיו ופיטר אותו, מה שגרם לשגעש להפסיד עבודה עתידית בשכר. "זה עצוב מאוד שקבוצת להט"ב מרגישה שהם יכולים להפלות ישראלים מהקהילה שלהם", אמרה על המקרה מנהלת העמותה קרוליין טרנר.
חמור מכך, מועדון הריצה הקווירי QRC, שהפך עמוד האינסטגרם שלו לפרטי לאחר חשיפת הפרשה, מקבל מענק מארגון הלהט"ב "גאווה בלונדון" (PiL), אשר דורש במפורש כי הכספים לא יממנו פרויקטים "המדירים את חברי קהילת הלהט"ב". למרות זאת, מטעם "גאווה בלונדון" נטען כי המקרה לא מעיד על הדרה של "תת-קבוצה שלמה" ולכן אין הפרה של תנאי המענק. מנגד, הוועדה לזכויות אדם ושוויון שוקלת בימים אלה אם לנקוט בצעדים משפטיים כלשהם נגד מועדון הריצה.
בשיחה עם mako אומר געש שהוא מקווה כיע מועדון הריצה הקווירי יפסיד את המימון שלו בעקבות המקרה. "לא הייתי רוצה שהם ייסגרו אבל הייתי רוצה שהם ישנו את הדרך שלהם ומקווה שיפסידו את המימון", הוא אומר. כשנשאל אם היה מסכים לעבוד עבורם במידה ויתנצלו הוא משיב: "לא, זה כבר מאוחר מדי".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"דרשו ממני לגנות את ישראל ולדבר נגד רצח העם"
למרבה הצער, געש מספר שזו לא התקרית היחידה שאיתה נאלץ להתמודד ואפילו לא הגרועה או הכואבת ביותר. געש, צלם ומעצב גרפי בוגר בצלאל ובעל סטודיו עצמאי למיתוג ועיצוב גרפי, עבר בשנת 2020 ללונדון ללימודי תואר שני בגולדסמית' עבד מאז בישראל ובחו"ל עבור מספר סטארטאפים חדשים וגם עם האגודה למען הלהט"ב, תנובה, המשכן לאמנויות הבמה בעיר אשדוד ועוד.
בנוסף לעבודתו כמעצב גרפי געש גם מצלם פורטרטים ואירועים והתחבר לקהילה הגאה בלונדון כשהחל לצלם במסיבות. "כשהכל התחיל באוקטובר הפסיקו ההזמנות לצלם בחיי בלילה, חוץ ממסיבה אחת שגם הפסיקה לעבוד איתי בטענה שהם רוצים לתת הזדמנויות לצלמים צעירים", הוא מספר ומשתף איך הקרובים לו ביותר הפנו לו עורף ברגעים הקשים ביותר.
"גרתי בדירה בלונדון עם שתי קוויריות וביחד הקמנו קולקטיב משותף וגם ניהלנו ליין מסיבות במשך שנתיים", מספר געש. "הייתי שותף פעיל שלישי במסיבה הזאת. עשיתי את המיתוג, צילמתי, בניתי את האתר והבאתי את הקהל שלי לקולקטיב ולמסיבה, אבל כל זה נפסק אחרי אוקטובר והוציאו אותי מזה. הן היו שולחות לי צילומי מסך עם פוסטים בעד ישראל שעשיתי להם לייק ודרשו ממני לפרסם פוסט ציבורי שבו אגנה את ישראל ואדבר נגד רצח העם. הן יצרו סיר לחץ ואמרו שאם אני לא אשתף פעולה הן יצטרכו להחליט מה לעשות איתי. זה אירוע שנמשך חודשים שבמהלכם הייתי צריך לצאת מהדירה".
אבל סירבת.
"מאז המסיבה לא קיימת וגם הן כמובן נפרדו כחברות. זה עצוב מאוד. כתבתי להן שהן מפסידות אותי כחבר וכשותף, שהקהילה שלנו מפסידה את היכולת לגשר בין הפערים. כל התקופה הזאת ובשנה האחרונה גרתי הייתי בין דירות וישנתי אצל חברים עד שחזרתי לסטודיו שלי במזרח לונדון, אבל זה היה מסע".
לא שקלת לחזור לישראל?
"השקעתי את כל מה שהיה לי בארץ כדי לעבור לפה בשביל לימודים, עם הבטחה לקריירה בתור יוצר, צלם ואמן. הרגשתי שאם אחזור לארץ אז לא נלחמתי עד הסוף ואני לא אתן להם לנצח, זה רק נתן לי יותר מוטיבציה להצליח ולעשות דברים מיוחדים וטובים - להראות להם דרך אור ודרך עשייה טובה שאפשר גם אחרת".
געש מספר שמאז אוקטובר הוא איבד לא מעט חברים והזדמנויות עבודות, אך מציין כי האקט הבוטה ביותר הוא התעלמות אגרסיבית מקיומו. "זה ללכת לחללים קווירים ולגעת שיש אנשים שבוחרים לא להיות חבר שלך רק בגלל מי שאתה, אבל עדיין ללכת ולהיות חלק מהנוף. זה מאבק וכל שבוע יש משהו כזה בקטנה, אבל זה מצטבר".
יש חלקים בקהילה שכן מביעים תמיכה ונמצאים לצידך?
"בהחלט. דווקא ברגעים האלה אתה מגלה מי החברים שלך באמת. הם שמים פוליטיקה בצד, או מבינים עניין וקוראים לעומק או לכל הפחות מוכנים להקשיב ושואלים את השאלות הנכונות. יש מלא כאלה ואלה קשרים חזקים יותר ממה שהיו לפני כן. אחד החברים שאירחו בזמן שהייתי בין דירות הוא דייוויד רוזנברג, הבעלים של גלריית Velorose London, ואני מציג אצלו בימים אלה תערוכת יחיד שתהיה פתוחה עד ה-2 בנובמבר בכל יום מ-11:00-18:00".
פרטי התערוכה בלונדון:
Velorose Gallery
1b Charterhouse Square
EC1M 6EE
London
הצגת פוסט זה באינסטגרם