>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
מודל היופי הגברי הנוכחי מוכתב רובו ככולו על ידי הומואים ברחבי העולם. רזים, שריריים, חלקים, עם שרירי זרוע מושלמים, לפחות 6 קוביות בבטן ורעמת שיער שופעת עד רגע לפני הירידה לקבר, הם הבסיס ליופי המודרני.
העובדה הזו מחלקת אותנו ל-3 קבוצות: כאלו הפועלים כדי להשיג את המראה הזה; כאלו שלא מנסים אבל מביטים בראשונים בקנאה; ואלו שלא מנסים וגם לא רוצים.
הכתבה הזו מתמקדת באלו שמנסים או מקנאים. אלו המקבלים על עצמם, במודע ושלא במודע, את המראה המפוסל. האם זה המראה המבטיח לנו חיים טובים יותר?
מתאמנים ולא נפטרים מהבטן
הטריגר לכתבה הזו נובעת מעלייה דרמטית בפופולאריות של ניתוח פלסטי בישראל, בניתוח בו יוצר המנתח קוביות בבטנו של המנותח מתאי השומן הקיימים במקום. "בעבר יכולנו לשפר את מראה הבטן על ידי שאיבת שומן, וכיום אנחנו רוצים לקחת את עיצוב הבטן מדרגה אחת מעלה ולהקנות לה את המראה של אותן קוביות נחשקות", אומר ד"ר נמרוד פרידמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית וחבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. "הדבר נעשה על ידי פיסול השומן שנמצא מתחת לעור תוך שימוש בטכנולוגיה של המסת שומן בלייזר".
הניתוח הזה נועד לבעלי משקל גוף רגיל. מדובר באנשים שיחד עם שמירה על תזונה וכושר לא מצליחים להפרד מהצטברויות של שומן באזור הבטן. "קוביות בבטן נראה במקרים שבהם העור צמוד לשרירי הבטן המפותחים. מספיק שתהיה שכבת שומן דקה בין העור לשריר בכדי שהקוביות לא יראו כלפי חוץ, גם אם הן קיימות בפנים. על ידי שאיבת שומן מדוייקת וסלקטיבית ניתן לפסל את שומן הבטן כך שיראה כמו הקוביות של השריר", מסביר ד"ר פרדימן.
מדובר בניתוח האורך כשעה עד שעתיים, ומחירו אינו זול: 15,000-25,000 ₪. עם זאת, ד"ר פרידמן מספר על עלייה בביקוש. "זה תופס תאוצה כאש בשדה קוצים. מספר האנשים הצעירים המגיעים כדי לעבור את הניתוח הוא גדול במיוחד".
לפי ד"ר פרידמן, הניתוח פופולארי במיוחד בדרום אמריקה כמו גם באמריקה הצפונית, ומשם הוא הגיע לישראל. באופן טבעי, הביקוש הראשוני נוצר בעיקר בקרב גייז. "בלי להעליב את הסטרייטים, יש לקהילה הזו הרבה יותר מודעות לאסתטיקה וזו קהילה שיותר מסרבת להזדקן. המראה הצעיר, הנערי, השריר והחטוב מאוד חשוב אצל הקהילה. מה עוד שזו קהילה שהיא בדרך כלל פחות נשואה עם ילדים ולכן יש להם יותר זמן וכסף פנוי בשביל לעסוק בדברים האלה".
עשה את הניתוח – ולא מספר לאנשים
אחת מאותן סנוניות הוא אסף (שם בדוי), עובד היי-טק בן 39. הוא עבר את הניתוח אצל ד"ר פרידמן לפני כשנה ואם חשבתם שהוא עשה זאת בשביל להשיג יותר סקס בחיים, אתם טועים. באותה התקופה אסף היה במערכת יחסים והוא החליט לעבור את הניתוח בעקבות ויחד עם בן זוגו. "אני אדם שעושה הרבה ספורט וחי חיים מאוד בריאים, אבל יש דברים שאתה מבין עם השנים שהם לא מושפעים מזה. אם יש רצועת שומן קטנה בבטן ובמותניים שלא תרד לעולם מבלי שתרעיב את עצמך, אתה מגיע לשלב שאתה אומר 'יאללה, נעיף את זה'".
הוא מספר כי הניתוח היה קל יחסית ובמקרה שלו נטול כאבים או תופעות לוואי. "שבועיים אחרי הניתוח כבר התאמנתי בחדר הכושר, גם אם עדיין לא אימצתי את הבטן והמותניים. גם לא היו כאבים מיוחדים, קצת סימנים כחולים". בכל הקשור להשפעה הנפשית הוא אומר כי "הבטנונת הקטנה הציקה לי מאז שהייתי ילד. תמיד רציתי להפטר ממנה וזה היה שינוי נהדר".
אסף רווק כיום אבל הוא לא חושב שהוא ממש השתנה בעקבות הניתוח. "לא הפכתי לבן אדם אחר אבל קל לי לראות תוצאות באימונים וזה עזר לי עם הבטחון העצמי הפרטי שלי. זה לא נעשה לצורך אטרקטיביות כלפי חוץ אבל יש תחושה יותר נוחה".
עובדה היא שבעבודה על הכתבה הזו לא מצאנו גייז שעברו את הניתוח ומוכנים להתראיין בשמם המלא. אסף לדוגמא סיפר לחברים קרובים בלבד, אפילו לא להורים, והוא אומר כי "זה לא משהו שאני צריך לספר לכל אחד, יש סוג של פרטיות שלא קשורה בהכרח להליך הזה".
ד"ר פרידמן אומר על כך כי "במיוחד כשאתה מדבר על קוביות בבטן, אתה רוצה להגיד 'ככה אני, זה המבנה שלי', שלא יגידו לך 'חכם גדול, עשית את זה בניתוח'".
המניע: לחץ חברתי בקרב הומואים
מה אומר עלינו שאנו הולכים לניתוחים כדי ליצור קוביות בבטן, כדוגמא? "הלחץ המופעל על גייז להיראות לא רק טוב, אלא להיות דומים לדוגמנים שריריים וחטובים הוא עצום, כפי שניתן ללמוד מריבוי גייז במכוני כושר", אומר פרופ' גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט המתמחה, בין היתר, בטיפול בגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים ומנהל פורום שרינק פרנדלי באתר דוקטורס ויועץ אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות של המכללה האקדמית נתניה. "חלק מהפנייה המוגברת של גייז לניתוחים פלסטיים עלול להיות תוצאה של לחץ שמופעל הרבה יותר בתוך הקהילה מאשר בקרב החברה הסטרייטית".
לפי פרופ' רובינשטיין, דימוי הגוף הוא מרכיב משמעותי מאוד בדימוי העצמי הכללי, אלא שלעיתים נוח יותר לאדם להיאחז בפרט כזה או אחר, תוך אשליה שאם אך ורק יחול שיפור בפרט הזה, כל החיים ישתנו. "נכון שבאופן ממוצע לבחור חטוב ושרירי יש סיכוי גדול יותר שיתחילו איתו מאשר לבחור שמנמן ורופס, אך בתנאים של דימוי עצמי בסיסי נמוך, יש בחורים שבמקום להתמודד עם הדימוי העצמי הנמוך, הם מתמכרים לעיסוק קיצוני כמו אימונים סביב השעון במכון כושר, דיאטות מוגזמות, שימוש בסטרואידים המזיקים לבריאות ובמקרים הקיצוניים יותר, גם ניתוחים פלסטיים שתוצאותיהם לטווח ארוך מוטלות בספק, כגון ניתוח לשאיבת שומן כתחליף לדיאטה".
אם אתם רוצים לעזור לעצמכם אבל מבלי להכנס להליך כירורגי, פרופ' רובינשטיין אומר כי כדאי ללמוד מהפסיכולוגיה החיובית. "הפסיכולוגיה החיובית מעודדת חיזוק הצדדים החזקים של האדם במקום לנסות ולתקן את הצדדים החלשים, ולטווח ארוך התוצאות הרבה יותר יעיל. ברור שאם אדם סובל מעודף משקל, מן הראוי לטפל בכך נקודתית, אך במידה שמדובר בעיסוק אובססיבי וחסר פרופורציות בניסיון להיראות אחרת ממה שאני, הייתי ממליץ לאדם להתמקד בדימוי העצמי שלו בין בעזרת טיפול פסיכולוגי ובין על ידי חיזוק הצדדים החיוביים שלו, כגון חתירה למצוינות בתחום בו הוא טוב בלאו הכי".
באופן אבסורדי, מסכם פרופ' רובינשטיין, יש לזכור כי אותם בחורים חתיכים, שריריים וחטובים, הסופרים כל קלוריה ומבלים שעות על גבי שעות במכוני כושר, עושים זאת כי באופן בסיסי אינם מרוצים מהמראה הבסיסי שלהם ושמים את כל יהבם על שיפור המראה הזה. "מי שעושה 200 כפיפות בטן, מרים משקלות כבדים ופונה לניתוחים פלסטיים שאמורים לגרום לך להיראות אחרת לחלוטין ממי שאתה – אינו יכול להיות מאושר, לא לפני ולא אחרי הניתוח".