בחודשים האחרונים החל להיווצר הרושם כי יתכן ונטילת פרפ, בדגש על הדור הישן של הטיפול (טרובדה או אמטריביר), מגן במידה מסוימת מפני הדבקה בקורונה או מחלה קשה. הרושם היה כל כך חזק שאפילו בתל אביב היו מי שהשתמשו בתיאוריה הזו כדי להסביר איך מאות גברים שרדו את מסיבות הפורים ועברו אותן ללא כל פגע. מחקר חדש שנערך במדריד ניסה לתת תשובה לטענות אלה ובדק האם פרפ, הטיפול שמונע הדבקה בנגיף ה-HIV, יכול להגן גם מפני הנגיף החדש שהתפשט בכל רחבי העולם.
בשיאו של הגל הראשון, בחודשים מרץ ואפריל 2020, סברו במקומות רבים בעולם כי יתכן והתרופות הניתנות לנגיף ה-HIV מגינות גם מפני וירוס הקורונה, בין אם בהדבקה או בין אם בסיכוי לחלות במחלה קשה יותר. התרופה הראשונה אותה בדקו החוקרים היתה "קלטרה", אשר אפילו ניתנה במהלך תקופה זו כחלק מהטיפול הסטנדרטי הניתן לחולים קשים. חודש לאחר מכן התפרסם מחקר שקבע כי התרופה אינה באמת עוזרת, מה שהוביל את הרופאים להפסיק לתת אותה למטופלים.
אותו מחקר הוביל למחקר רחב וגדול יותר שנערך בספרד ובדק אחת ולתמיד את ההשערה – האם אכן פרפ מגן מפני קורונה במידה כלשהי? בתחילת המחקר החוקרים ציפו לראות אפקט מגן כלשהו בשימוש בתרופה, אחרי שבמהלך חודש יוני נבדקו אנשים החיים עם HIV, המטופלים במשלבים שונים, ונמצא כי דווקא אלו אשר נטלו טרובדה או אמטריביר היו מוגנים יותר משאר הקבוצות. עם זאת, המחקר לא בדק אנשים שליליים ל-HIV הנוטלים פרפ באופן קבוע.
המחקר בדק את שכיחות נגיף קורונה בקבוצה הנוטלת פרפ לעומת קבוצה שאינה נוטלת פרפ. בקבוצת הביקורת שאינה נוטלת פרפ השתתפו כ-250 משתתפים שלא נטלו פרפ או אף תרופה אחרת בעלת אפקט אנטי ויראלי, ובקבוצת הפרפ השתתפו כ-500 משתתפים, 400 מהם נטלו את הדור הישן TDF/FTC טרובדה/אמטריביר (אותו גם נוטלים בארץ) וכל השאר נטלו את הדור החדש של פרפ TAF/FTC (דסקובי). כל אחד מהמשתתפים מילא שאלון אשר כלל פרטים על דמוגרפיה ומצב סוציו אקונומי, ולכולם נערכה בדיקת נוגדנים כדי להבין האם חוו מחלה בעבר, סימפטומטית או א-סימפטומטית.
כמעט כל המשתתפים במחקר היו גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, הגיל הממוצע ב-2 הקבוצות היה דומה ולא היה הבדל סטטיסטי בין הקבוצות בכל הקשור לסיכון לחלות בקורונה (על פי מקום עבודה,חשיפות אפשריות וכו'). רוב המשתתפים בקבוצת הפרפ לקחו את התרופה באופן קבוע ומסודר.
במחקר נמצא כי כ-15% מאלה הנוטלים פרפ היו חיוביים בבדיקות נוגדנים (משמע חלו בעבר בקורונה), לעומת 9% מאלה שאינם נוטלים פרפ, נתונים שהיו בעלי משמעות סטטיסטית מובהקת. החוקרים ניסו להבין מדוע דווקא מטופלים הנוטלים פרפ היו בסיכון גבוה יותר וסברו כי הסיבה היא נטיה להתנהגות מינית מתירנית יותר.
בנוסף, הסתכלו החוקרים על ההבדלים בין אנשים שחלו בעבר ב-COVID (כאלה עם נוגדנים חיוביים) ומצאו כי לאלה שנטלו פרפ היו סימפטומים לוירוס הקורונה וזמן המחלה היה בממוצע 9 ימים, לעומת 12 ימים לאלה שאינם נוטלים פרפ. למרות זאת, הנתונים אינם מובהקים סטטיסטית ולא יכולים לשקף באמת זמן מחלה קצר יותר.
בסה"כ בין כל משתתפי המחקר אשר חזרו חיוביים בבדיקת נוגדנים וכנראה חלו בעבר 5 בסה"כ נזקקו לאשפוז ומתוכם כ-4 היו בקבוצת הפרפ ורק 1 בקבוצת הביקורת שאינה נוטלת פרפ. מטופל אחד בלבד מבין ה-5 אושפז בטיפול נמרץ והוא נמנה על אלה הנוטלים פרפ.
לסיכום, המחקר קבע כי במטופלים הנוטלים פרפ אחוז החיוביים בבדיקת נוגדנים, המשקף כנראה מחלת עבר, היה גבוה יותר לעומת אלה שלא נוטלים פרפ. יחד עם זאת, בכל הקשור לסיכוי למחלה סימפטומטית או מחלה קשה לא היה הבדל סטטיסטי בין שתי הקבוצות. הסיבות לאחוז חיוביים גבוה יותר בקרב אלה הנוטלים פרפ עשוי להיות התנהגותי. החוקר הראשי במחקר ציין כי למעשה הנתונים מדגישים את הצורך של מטופלי פרפ לשמור על אותם כללי זהירות כמו הציבור הרחב ולא לצאת מנקודת הנחה כי הם נמצאים בסיכון מופחת לחלות בוירוס.