למעטים שביניכם שהחליטו בכל זאת להקים סוכה, אין ספק שזה החג בהא הידיעה לכל מי שאוהב לעסוק בעיצוב ובקישוט. אחרי הכל, אנחנו יכולים כל היום רק לשבת ולהתבכיין שהחגים היהודיים כבדים, משעממים ונטולי גלאם, ושהגויים מקשטים כריסמס טרי (יענו, עץ חג המולד למי שלא יודעת אנגלית) ברוב פאר והדר.
ואנחנו יכולים לבוא ולקחת את חג הסוכות, ולהוסיף קצת גליטר וצבע לנוף המדברי בו נתקלו אבותינו בדרכם ממצרים.
אז החלטנו להביא לכם כמה רעיונות, מקוריים ומקוריים פחות, לסוכה היפה, המקושטת – והגאה. בחלק מהרעיונות ניצלנו את ההזדמנות כדי לחוש אותה בתיה עוזיאל (זאת עם המשפט האלמותי: "הכינותי מראש"), ובחלק מהרעיונות אנחנו פשוט שולחות אתכם לחנות.
דגל גאווה – כי סוכה צבעונית היא סוכה גאה
ולאלה מכם שחוששים שמישהו יפגע בסוכה או בדגל: אי אפשר לחיות כל החיים בחשש. זה סיכון ששווה לקחת – מקסימום חגגנו את ערב סוכות בסוכה הגאה. אם מישהו לא יוכל להתגבר על השנאה שלו, חבל. בואו נשמח בגאווה עד כמה שאפשר.
כדור מנייר קרפ שיורד מהסככה – כי אין כמו מלאכת יד
הוא יכול להיות ורוד, בהשראת הפונפונים הוורודים מהמצעדים או בשלל צבעי הקשת. אפשר לקנות כדורים מוכנים או שאפשר לעשות לבד בבית. המצרכים פשוטים: שש שכבות של נייר קרפ, חוט לקשירה (רצוי חוט דיג, שיהיה שקוף) ומספריים.
מניחים את ניירות הקרפ אחד על גבי השני בסדר הצבעים הרצוי (במקרה של צבעי הקשת: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, סגול), וגוזרים את הגליונות לחצי. שמים חצי אחד מעל החצי הראשון. כעת מקפלים את הניירות יחד לרצועות מלבניות בצורת אקורדיון. לאחר מכן גוזרים למשולש בקצוות. קושרים עם חוט במרכז – ואז פותחים את הפרח כמו מניפה.
לא הבנתם? חשבנו כך. לכן, במקרה הכינונו מראש את הסרטון הבא (לא הכינונו את הסרטון, אלא את הקישור אליו, אבל תזרמו איתנו):
שרשרת נוצות לתקרה – כי זה הכי "תרימי" שיש
כשהיינו קטנים היינו מסתפקים בלהכין שרשרת מנייר, שמתפרקת ברוח הכי קטנה וגם נראית בסדר מינוס. אבל להכין שרשרת באמת לוקח הרבה זמן, והחג כבר בפתח.
לשם כך בדיוק יש לנו את שרשראות הנוצות לתקרה, שאפשר לקנות מן המוכן, ולקשט עמה את הסוכה. בינינו, כשאנחנו רואים את הנוצות, אנחנו מרגישות הכי "תרימי" שיש. אז איך אפשר בלי?
וילון כניסה מחרוזים – כי אנחנו צריכות לדפוק כניסה
רוב הסוכות מסתפקות בפתח קטן שנותר, עם חלק מיריעת הבד מקופלת. נו, באמת! לא בבית ספרנו. בגאווה כמו בגאווה, אנחנו צריכות לדפוק כניסה. אז איזה רעיון יכול להיות טוב יותר מאשר לשים וילון כניסה מחרוזים, שדרכו יעבור כל מי שנכנס? זה שיקי, זה מגניב וזה גם משרה מעט תחושה של פרטיות כשנמצאים בתוך הסוכה.
אנחנו ממליצים בחום להתעקש דווקא על וילון הכניסה מחרוזים – כי וילון מנייר מבריק, כזה כמו שתולים במסיבות – פשוט עלול להיקרע בכל פעם שמישהו ייכנס. או בגלל הרוח. ובכל מקרה, עם החרוזים זה מבריק ונוצץ. המהדרין ישתמשו בחרוזים בצבעי הקשת, כמו בתמונה.
נורות צבעוניות – כי אחרי הארוחה צריך אווירה של מסיבה
ציורים ותמונות – כי צריך גם לשטוף את העיניים
אין דבר מבאס יותר מאשר להיכנס לסוכה, וכל מה שרואים מול העיניים זה יריעת בד משעממת. צריך לתלות שם ציורים ותמונות – כמובן ללא המסגרת. כמו פוסטר יפה, שיעטרו את הסוכה מבחוץ ומבפנים.
עכשיו הכל תלוי איזה סגנון אתם רוצים. אם אתם רוצים משהו חביב ופשוט, אפשר לתלות תמונות של פרחים ופרפרים. אם בא לכם משהו קצת יותר נועז, שימו תמונות של חתיכים ו/או חתיכות – לפי העדפתכם.
אלה שרוצים משהו קצת יותר יהודי יכולים לשים תמונות של ארבעת המינים או של שבעת המינים. אפשר גם לשים אולי תמונות היסטוריות של מאבקי להט"ב – ואפשר פשוט לשים תמונות אישיות. הכל כיד הדמיון העולה עליכם.
כל הפיצ'פקעס ממצעד הגאווה – כי מצווה גדולה להיות עליזים
בגדול, אם יש אירוע שיודע להתקשט זה מצעד הגאווה. אז במקום לתת לאקססוריז והפיצ'פקעס מהמצעדים להעלות אבק עד יוני – קחו אותם לסוכה. כובעים, קשת עם מחושים, מניפה וכל דבר שאפשר לתת לאורחים, כדי לעשות את ארוחת החג למשהו הרבה יותר ייחודי ועליז.
ושיהיה לנו חג שמח.