>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ההיסטוריה האנושית רוויה בסיפורים, באגדות ובדמויות הומוסקסואליות, שהשפיעו על העולם ושינו אותו. חלק גדול מהסיפורים נכחד ונעלם מן העולם, אחרים שונו כך שיתאימו לדומיננטה ההטרוסקסואלית.
המעצב ראיין גראנט לונג החליט לכבד את אותם משלים ודמויות גאות לאורך השנים והקדיש את עבודתו האחרונה באמנות לאהבת גברים של דמויות מפורסמות לאורך השנים. מגזין OUT פרסם את אותן עבודות של גראנט לונג ודברים שכתב על אותם סיפורים.
גראנט לונג, אמן, מעצב, בוגר לימודי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ולימודים להט"ביים בארה"ב, שאת עבודותיו ניתן לרכוש בבלוג הפרטי שלו, עיצב לוח שנה על טהרת האהבה והחיבה הגברית לאורך ההיסטוריה. האימג'ים השונים מציגים גברים הרואיים וחזקים בקומפוזיציות ובתנוחות המתכתבות עם דמויות רומנטיות מסיפורים קונבנציונליים ואגדות מפורסמות שונות.
ראיין כותב בבלוג שלו, כי בחר להתמקד בלוח שנה בהקשר הלהט"בי דווקא משום שלוח השנה מקובל בכל העולם ומצוי כמעט בכל מקום - בעוד הקהילה הגאה עדיין לא. "העבודה הזו מתקנת את אותו עוול היסטורי ומוכיחה כי אהבה הומוסקסואלית הייתה קיימת לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם".
כל הדמויות בהן מתמקד ראיין הנן מציאותיות וידועות, וכולן מפורסמות בין היתר בשל היותן הומוסקסואליות או ביסקסואליות. ראיין גראנט לונג מזמין את חובבי האמנות להיכנס לבלוג שלו וליהנות מיצירות נוספות.
אבו נוואס ואהוב
בתמונה הראשונה למעלה נראה אבו נוואס, אשר מעבר להיותו משורר ערבי דגול, ידוע כדמות בעייתית בתרבות הערבית. נוואס, סאטיריקן לא קטן ומשורר גדול, כתב לעתים קרובות על נושאים שהיו טאבו בתרבות האיסלאם, בהם אהבת גברים, מה שהוביל למעצרו לא אחת.
בייארד ראסטין ווולטר ניגל
בייארד ראסטין היה בלב תנועת שחרור השחורים האמריקנית בארה"ב בשנות השישים, ועמד מאחורי צעדת המחאה בוושינגטון, במהלכה נאם מרטין לותר קינג את נאומו חוצב הלהבות I HAVE A DEAM. נטייתו המינית ההומוסקסואלית הייתה מקור לבעיות רבות עבורו, ועד היום נוטים להתעלם מהשפעתו על התרבותה אמריקנית בשל כך. וולטר ניגל היה בן זוגו של ראסטין עד מותו.
דויד ויהונתן
רבות נכתב על סיפור אהבתם של דויד ויהונתן. יש שראו בהם רק חברים טובים, אחרים זיהו בסיפור את הרומן ההומוסקסואלי הראשון. לאחר שהרג את גוליית, הגיע דויד לבית שאול, מלך ישראל הראשון. בנו הבכור של שאול, יהונתן, התאהב בדויד והגיש לו את חרבו כאות הערכה והערצה. כשנהרג יהונתן על הר הגלבוע, ספד לו דויד עם המשפט הידוע "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים".
אי מהאן ודונג שיאן
הקיסר הסיני אי מהאן התאהב בפקיד פשוט, דונג שיאן, והעניק לו ממון רב וכוח באימפירה הסינית. האגדה מספרת, כי יום אחד בשעה שישנו השניים באותה המיטה, התגרה הקיסר מנוכחותחו של דונג שיאן, שנרדם על חלוקו. אי, שלא רצה להעיר את אהובו, חתך את החלוק בשרוול. עד היום המונח "תשוקת השרוול החתוך" משמשת לשון נקיה לאהבה הומוסקסואלית בסין.
הקיסר הדריאן ואנטוניוס
הדריאן סבר כי אנטוניוס הוא הצעיר היפה בכל האימפריה הרומאית. באופן מצער, טבע אנטוניוס במימי נהר הנילוס. לאחר מכן, הפך הדריאן את אנטוניוס לקדוש בממלכה וערים רבות נקראו על שמו של הבחור הצעיר. עד היום, פסליו של אנטוניוס מזוהים מאד עם התקופה הרומאית בעתיקות רבות ששרדו מהתקופה.
קנומטפ ונינאנקנום
קנומטפ ונינאנקנום נודעו כ"זוג ההומוסקסואלי הראשון בהיסטוריה". משרתים מצריים, אשר נקברו כשפניהם פונים זה אל זה ואפם נוגע אחד בשני. פירוש שמותיהם יחד משמעו "בחייהם ובמותם לא נפרדו".
הנזיר קוקאי
סיפורו של קוקאי, שנודע כנזיר הראשון שהביא את ההומוסקסואליות ליפן.
לאונרדו דה וינצ'י וסלאי
אמן הרנסאנס, לאונרדו דה וינצ'י, שהיה מאוהב בעוזרו, ג'יאן ג'יאנקומו קפרוטי דה-אורנו, הידוע בשמו "סלאי", שמשמעו "שטן קטן". על אף שעוזרו המסוקס גנב חפצים יקרי ערך מאדונו, דה וינצ'י השאיר אותו עמו במשך 30 שנים נוספות ותיעד אותו בציורים ועבודות רבות.
מחמוד מגנזה ומאליק
הסולטן, מחמוד מגזנה, התאהב בעבד טורקי בשם מאליק. אהבתם הפכה למושא לאהבה מושלמת באגדות האיסלאמיות ובספרות הערבית. האגדה מספרת, כי מאליק עייאז שאל את מחמוד מיהו האיש החזק בממלכה. מחמוד ענה כי הוא האיש החזק בהיותו הסולטן. מאליק תיקן אותו וענה, כי הוא עצמו האיש החזק בממלכה. זאת בשל היותו של מחמוד העבד שלו, מפאת אהבתו אליו. עם השנים, היה המונח "עבד לעבד" למטאפורה ידועה בספרות הפרסים.
אהבת גברים בשבט המאיה
ידוע כי שבטים שונים באמריקה היו סובלניים ואף קיימו ותיעדו יחסים הומוסקסואליים. יח עם זאת, חלק גדול מאותה היסטוריה גאה נכחדה מהעולם, עם כיבוש השטחים על ידי האדם הלבן והכחדת כל זכר ליחסים הומוסקסואלים.
החיים הרומאים סרג'יוס ובאקיוס
סרג'יוס ובאקיוס היו שני חיילים רומאים, שזכו לכבוד כ"מארטיר", קדושים מעונים. הם התגלו כנוצרים, כשסירבו להעריץ א האליל יופיטר. באקיוס הוכה למוות ראשון, אך לפי האגדה, הופיע בתאו של סרג'יוס ביום למחרת ואמר לו כי אם יעלם מהעולם בגופו עדיין יישאר עמו קשור ברוחו. סרג'יוס עונה ומת זמן קצר לאחר מכן. השניים התאחדו בטקס פולחני, אשר חוקרים שונים נוטים להאמין כי מדובר היה בסוג של טקס איחוד של זוגות מאותו המין.
מיצושיגי וטסונמוטו
תרבות הסמוראים הנהיגה יחסים הומוסקסואליים, שכונו "שודו". לפי התרבות, הסמוראי כיבד את אדונו והלך אחריו עד המוות. מיצושיגי לא אהב זאת ורצה להציל את אהובו. לכן ביקש מטסונמוטו לא ללכת בעקבותיו כשימות. לאחר מותו, טסונמוטו חי את חייו בהרים, שם הכתיב את סיפורו לסמוראי צעיר אחר. כתביו הפכו ל"גאקורה", קוד אתי הנהוג בתרבות הסמוראית לאחר מכן.
וולט ויטמן ופיטר דויל
וולט ויטמן הוא אחד המשוררים האהובים בארה"ב. יצירתו האפית "עלי העשב" משנת 1855, שקנתה לויטמן את עיקר פרסומו, הוצאה ב-9 מהודורות שונות במהלך חייו, שונתהוצונזרה לאורך השנים בעקבות התיאורים ההומו אירוטיים, שכונו על ידי רבים כגסים ודוחים. ויטמן פגש בכרטיסן האוטובוס, פיטר דויל, שאמר בערוב ימיו על מפגשם הראשון: "הפכנו מוכרים בבת אחת. שמתי ידיי על ברכיו - וידענו".
הגדוד הקדוש של תבאי
בשנת 378 לפני הספירה, נערך בעיר המדינה תבאי, אשר ביוון העתיקה ניסוי צבאי שכמותו טרם נראה: המצביא הפילוסוף אפמינונדס ובן זוגו הלוחם פלופידס איגדו 300 לוחמים שהיו מורכבים מ-150 זוגות הומוסקסואלים נאהבים. הניסוי הצליח מעבר למשוער: דרך אימוני כח בלתי שגרתיים, מול איתני הטבע ביום, תינוי אהבים מעצים בלילה, הגדוד הפך לבלתי מנוצח - אלה הפכו ל"גדוד הקדוש של תבאי".