שבוע האופנה המתקיים השבוע בתל-אביב, על שלל התצוגות, הקולקציות והמעצבים, מחדד בכל פעם יותר ויותר את החיבור בין אופנה לאמנות. האמנים עידו וולפמן ורוני שוקרון בחרו להציג בדרכם המיוחדת את החיבור בין השניים באמצעות הפקות אופנה אוונגרדיות שהם מקיימים עבור מעצבים צעירים, ומקדמים את האופנה הישראלית כמו שמקדמים יצירת אמנות.
כאמנים רב תחומיים המתעסקים בצילום, קריאייטיב, הפקה, בימוי וסטיילינג, וולפמן ושוקרון יכולים ליצור כל דבר שעולה להם בראש. "אנחנו לא מחכים לאף אחד", הם אומרים, "אם היינו מחכים לתירוץ בשביל ליצור לא היינו מגיעים לווג, לאופיסייל וגלמור". חלק מהעשייה האופנתית של השניים היא דמות האלטר אגו של שוקרון - נונה שלאנט, אשר מוזמנת באופן קבוע אל אירועי האופנה הגדולים בארץ, ומהווה אטרקציה בפני עצמה כשהיא מגיעה לבושה ביצירות ייחודיות של מעצבים מוכשרים, חלקן עוצבו במיוחד עבורה.
גם השנה תגיע נונה אל אירועי שבוע האופנה כשהיא לובשת תלבושות שעוצבו על ידי ארבעה מעצבים בתחילת דרכם: אריאל טולדנו (מעצב במותג Balmain), אהרון ישראל גייניש (שנה ב' בויצו), רגינה שטרן (עצמאית מטבריה) ואלי עג'אמי (שנה ג' ויצו), ותחשוף את עבודתם לקהל הרחב שיגיע לאירועים השונים.
"תמיד שואלים את נונה מה היא לובשת, וזה תמיד כיף לספר על מעצב צעיר ומוכשר בתחילת דרכו שיש לו הצהרה ייחודית", אומר שוקרון. השנה החליטה נונה לצאת עם הצהרה משלה, כאשר כל הבגדים שתלבש במהלך שבוע האופנה יהיו בלבן: "הבשורה שלי היא שלום. בחרתי להתלבש בצורה יותר אופטימית ולהתמקד בלבן, כמחווה לשלום דווקא בתקופה הקשה הזו, שאנחנו תמיד נמצאים בה אבל עכשיו היא קצת יותר מורגשת".
נונה היא דמות הדראג היחידה שהיא גם דוגמנית. כיוונת לכך כשהמצאת אותה?
"בתור צלם תמיד חקרתי דרך המצלמה דמויות ואלטר אגו של אנשים וכך מצאתי את עצמי בדמות של נונה שלאנט. מצחיק שקהילת הדראג לא ממש מגדירה אותי כמלכת דראג, אבל האמת שגם אני לא אוהב הגדרות. גיליתי את אמנות הדראג כילד אך התחלתי להתנסות בה לפני כחמש שנים. האהבה הגדולה מהחיים לאופנה וויזואליה, יחד עם יזמות וראש שתמיד חוקר ואוהב את הלא נודע, יצרה לי נישה חדשה של דמות אופנתית ללא מגדר. ביחד עם עידו פתחנו את העשייה למטרה חשובה שהיא קידום אמנים שנמשכים לאוונגראד, וכך יצרנו את המיזם HOUSE OF NONA. דרך הדמות אני מתחבר לצדדים חדשים בי, ומצליח להגשים דברים שלא הייתי מרשה לעצמי ביום יום, זאת באמת חוויה ואני ממליץ לכל אחד לנסות. כיף לחשוב שאני יכול להיות דוגמנית בווג, רק הייתי צריך לאפשר לזה לקרות".
"מותג חזק זה מותג שיודע לצחוק על עצמו"
לפני שהשניים התחילו עם הפקות אופנה, הם בכלל עבדו יחד בחיי הלילה. "התחלנו בדירה ישנה בקינג ג'ורג', ומשם החלטנו שאנחנו מתמקדים באופנה ישראלית. אנחנו חשופים להמון מעצבים צעירים (תכשיטים, בגדים, תעשייתי) ומוכשרים מאוד שהדברים שלהם לא מקבלים במה ראויה. הרגשנו שאנחנו יכולים לספק את הבמה הזאת ופשוט עשינו שיתופי פעולה כאשר אנחנו מהדקים הכל לכדי הפקות אופנה".
"יצרנו תערוכת אופנה אוונגרדית שהציגה במוזיאון העיצוב חולון במסגרת שבוע העיצוב. התערוכה כללה שת"פ עם 14 מעצבים ישראלים שיצרו הד-פיסים (אביזרים אופנתיים לראש) במיוחד לתערוכה ואנחנו הבאנו את האינטרפרטציה האופנתית שלנו בארט, סטיילינג וצילום. נהנו לראות ילדים ומבוגרים מגיבים לתערוכה כאחד".
הרעיון תפס והשניים החלו לקבל פניות רבות להפקות גם בחו"ל: "פנתה אלינו מעצבת התכשיטים ליאת גינזבורג בשביל ליצור לה הפקה שתלווה אותה בתחרות ה-ITS באיטליה (תחרות העיצוב הנחשבת בעולם). ליאת הגיעה ל-10 הפיינליסטים וזו גאווה גדולה. התכשיטים והצילומים זכו לחשיפה גדולה במגזינים בעולם".
מהיכן מגיעים הרעיונות להפקות?
"כשאנחנו חושבים על רעיון להפקה או יוצרים קונספט קשה לנו אפילו להגדיר את זה כחשיבה, אנחנו ממש מרגישים את זה", אומר וולפמן, "הדברים לא קורים לרוב באופן רציונלי אלא ממש אינטואיציה ותחושות בטן. יש פרויקטים שתכננו חדשים ויש כאלה שעשינו בפחות מ-24 שעות".
"אנחנו מקבלים השראות מהמון דברים", מוסיף שוקרון, "הליכה ברחוב שמלווה בהערה על משהו שראינו יכולה להתגלגל לתערוכה הבאה. אנחנו משתדלים לא להגביל את עצמנו ולחשוב למה אי אפשר, אלא פשוט לעשות ולמצוא את הדרך תוך כדי תנועה"
אתם לוקחים את ההפקות שלכם מאד ברצינות, אבל תמיד מכניסים אלמנט הומוריסטי לכל הפקה.
"יש קשר בין אופנה להומור ואנחנו מתים על זה. מותג חזק זה מותג שיודע גם לצחוק על עצמו ולהוסיף קריצה בעיצובים או בקריאייטיבים להפקות ופרסומות".
ואתם תמיד נהנים מזה?
"כשאנחנו מתכוננים ליום צילום זאת עבודה לא פשוטה אבל תמיד אנחנו שמים דגש על חוויה כייפית ביום עצמו. לאחרונה יצרנו וידאו ארט לעופר ניסים עם אילן פלד ויעל פוליאקוב. יום הצילום היה כל כך מצחיק ומופרע ובאמת החוויה עצמה היא כמו קסם שהמצלמה מתעדת, אלה אנרגיות שאי אפשר לזייף".