היא צועדת לכיוון המצלמה בעוד המסך מתבהר, נעמדת במקום ופונה למצלמה. "את הקטע הבא אני מקדישה לכל איש ואישה שריסקו להם את הנשמה אך קולם לא נשמע", הוא אומרת בקול רם, לפני שהיא פוצחת בקטע ספוקן וורד שנמשך כ-8 דקות ומתאר את מה שהיא מגדירה בתור 'צד השני של הגאווה', ונותן מקום לאלו אשר בן זוגן עזב אותן לאחר שיצא מהארון.
"'יש לי משהו לספר שאחריו כל זה יגמר', על מה לעזאזל הוא מדבר? 'אני רוצה לספר לך משהו אבל אל תכעסי'. 'ידעתי שיש לך מישהי!', את מסננת בקול ארסי. 'לא מדויק', הוא מתיישר. 'יש לי מישהו אחר, אני גיי'. אוי ויי, הוא השתגע לגמרי! 'הסתרתי את זה ממך לא מעט זמן, אני לא יכול להישאר כאן, אני חייב לעוף מכאן!'", ממשיכה אלקחר בת ה-56 לספר למצלמה, לפני שהיא מגוללת את כל התחושות שמגיעות לאחר היציאה, וההתמודדות המנטלית, הכלכלית והמשפחתית עם השברים שלאחר הפרידה.
את קולם וקולן של אלה שיצאו מהארון לאחר שנים של הסתרה ובגידה שמענו לא מעט, אך אלקחר החליטה להביא לקדמת הבמה את קולם וקולן של בני ובנות הזוג שנותרו מאחור לאחר שהיא עצמה הייתה במערכת יחסים שנמשכה 32 שנה. לפני כשנתיים בן זוגה יצא מהארון, ולדבריה "בעשר שניות כל המציאות שידעתי נגוזה". "חטפתי צונאמי אחרי צונאמי אחרי צונאמי. הוא אמר לי 'יש לי מישהו, אני גיי, הסתרתי את זה ממך מספר שנים, הייתי בקשר עם מישהו מספר שנים ואני רוצה להיות איתו ואני הולך', כשכל אמירה בפני עצמה היא רעידת אדמה מטלטלת".
"חשבתי שזה חלום בלהות, שתכף אני מתעוררת. הייתי במבוכה והלם שלא נברא", היא מספרת בשיחה עם mako על הרגעים שלאחר הגילוי. "הוא אמר שהוא לא מאמין שהוא סיפר לי מספר פעמים, הלכתי לחדר השינה ולקחתי זמן לעצמי לעכל את הדבר המטלטל הזה. הדבר הראשון שעשיתי לאחר שחזרתי היה לחבק אותו".
החיבוק ההוא שנתנה לבעלה לשעבר הגיע מתוך החברות העמוקה שביניהם, אך גם מתוך הכרתה של אלקחר עם המשמעות של היציאה מהארון: גם אחיה של איריס הוא הומו ויצא מהארון בפניה לפני למעלה מ-25 שנים. "כשסיפרתי לאחי הוא אמר לי 'הוא לא יצא מהארון, הוא יצא מהקבר' והסביר לי על מה שהוא עבר", היא נזכרת. עם זאת, היא מסייגת את הדבר ומסבירה בצלילות ושנתיים לאחר יציאת בן זוגה לשעבר מהארון: "תפתור את המצוקה לא על גבי. זה לא מצדיק שום דבר ממה שנעשה לי, לא הייתה לך שום זכות לקחת אותי איתך לקבר".
"אני שקופה בעיניך?"
רגע הגילוי של איריס כלל מספר הבנות קשות סביב שאלות קשות שאפפו את מערכת היחסים שלה במשך השנים. הנסיעות המסתוריות וגם ירידת החשק של בעלה אליה עוררו בה תהיות רבות ולעיתים היא אף האשימה את עצמה. בנוסף להבנה שחיי האהבה שלה הולכים לאיבוד ברגע, היא מגלה על כך שבעלה בגד בה במשך שנים, ועל כך שהוא עוזב אותה באותו הרגע.
כבר בשנים שלפני היציאה מהארון איריס הבחינה שבעלה עובר תהליך כלשהו עם עצמו. היא ניסתה לגשת אליו מספר פעמים ולקבל את התשובות שהייתה כל כך זקוקה להן. "תמיד שאלתי אותו 'מה קורה איתך?', היו סימנים של ירידה בתשוקה והוא היה מנפנף את זה ואומר שזה 'עניין של גיל', לצד חוסר התעניינות ללכת לטיפול רפואי בנידון", היא מסבירה.
"הרגשתי כעסים אצלי ואצלו. לעיתים הוא היה כועס עליי בלי סיבה ברורה", היא מסבירה על טיב היחסים ביניהם. איריס חקרה וניסתה למצוא דרכים לחדש את התשוקה, אך מבחינת בעלה – היחסים הפכו להיות עניין פונקציונלי במטרה לרצות אותה. "היו המון שנים של אינטימיות טובה ותשוקה, גבר לא יכול לזייף את זה. אבל ברגע שהוא התחיל לממש את הפנטזיות על גברים, התשוקה אליי, האישה, ירדה. אמרתי לו 'אנחנו לא נשואים בנישואים אפלטוניים, חשוב לי המגע'. ירדה התדירות, אני יזמתי הכל, והוא היה 'עושה את הדברים בשבילי' והסתכל על זה בתור עניין פונקציונלי".
איריס מציינת שבמהלך צפייה משותפת בסרט "יונתן אגסי הציל את חיי", היא הבחינה בדרך בה הוא צופה בסרט ושאלה אותו "האם היה עולה בדעתך להימשך לגברים או לשכב עם גברים?", והיא מסבירה שקיבלה הכחשה גורפת וגסה. "באותו השלב לא ערערתי על התשובה, אבל הוא כבר היה בשלב שבו הוא מסתיר הכל וחי חיים כפולים", היא מסבירה על העוול שנכפה עליה במערכת היחסים שלה. "הייתה הכחשה שהוא בוגד בי".
"יש המון היבטים בעוול שנעשה לי, ואחד מהם זה פגיעה בליבידו הנשי שלי", היא מסבירה. "הוא טועם בגבריות החדשה שלו ולומד את עצמו באינטימיות חדשה, ואצלי יש דיכוי של הנשיות ושל הליבידו שלי בזמן שאני לא יודעת למה ומאשימה את עצמי". פעמים רבות אלקחר שאלה את עצמה: "אולי אני לא יודעת איך לענג גבר?" והעסיקה את עצמה בניסיון להבין איך להשתפר ולחדש את המיניות. "אמרתי לעצמי שאני דווקא נראית טוב, אז שאלתי למה הוא לא מחמיא לי. העניין של לא להיות מושכת ע"י בן הזוג זה עוול גדול. מה, אני שקופה?. בדייטים הראשונים לאחר הפרידה ובחשיפה לעולם הדייטינג הייתי צריכה לקבל אישור לנשיות שלי. אלו היו התנסויות מעניינות ואפילו מרתקות", היא הוסיפה.
לאחר שסיפרו לילדיהם המשותפים ולסביבתם על הגירושין ויציאת בן זוגה מהארון, הם נכנסו להליך המשפטי הפורמלי של הגירושין, בו הוא גם הכיר בעוול בצורה מילולית אך גם כלכלית. "צריכה להיות איזושהי נדיבות בפרידה הכלכלית לטובת הצד הנבגד, אי אפשר להחזיר את השנים לאחור. אמנם אין לזה תוקף משפטי או חוקי, אך כן יש תוקף מוסרי", היא מסבירה.
"הייתה תקופה ששאלתי אם אי פעם אצא מהטראומה?"
מאותה נקודה והלאה התחיל המאבק של איריס לבדה – בין אם בהשבת הנשיות שאבדה לה במהלך השנים, ובין אם במאבק לזכות להיות להיות מוכרת כקורבן של עוול. לא מבחינה חוקית כמובן, אלא בתור קונצנזוס חברתי. "אמרו לי 'נכון שזה הרבה יותר קל שהוא בגד בך עם גבר?', או 'תפרגני לו, תהיי חברה שלו, זאת לא אשמתו, תביני אותו'. הייתי צריכה להגן על המקום שלי בעיני חלק מהאנשים", היא מסבירה. ומזכירה את סיפורו של ניקי גולדשטיין וגרושתו שירלי. "לניקי ובן זוגו אמרו 'כל הכבוד', אבל לא הסתכלו על הגרושה. מחבקים את הגייז שיוצאים מהארון, ולא מסתכלים על האישה", היא אומרת ומציינת גם תרבות גאה כמו הסרט האייקוני "הר ברוקבק", שמציג שני גברים נשואים ברומן וזכה להמון עיטורים ושבחים, בזמן שהוא מדחיק את נשותיהם הנבגדות ומציג אותן כ"מכשול".
כתוצאה ממפגש עם נשים שעברו את אותה החוויה כמוה, החליטה איריס ליצור קטע ספוקן-וורד, "הצד השני של הגאווה". "יש בחורה שדיברתי איתה אחרי שהוצאתי את הקטע. היא שייכת לקהילה שמרנית בישראל ואמרה לי שהקטע נתן לגיטימציה לכאב שלה.קיימת תופעה של גייז נשואים שיוצאים מהארון אחרי שהבשילו כבר ובגדו. הגבר עשה את התהליך שלו אבל הפרידה היא מיידית. זה לא אנושי. ב-10 שניות כל המציאות שידעתי נגוזה. 32 שנה השתנו ב-10 שניות. הכרה בעוול מרככת קודם כל את המצפון של היוצא מהארון. הוא מבין שהוא טעה ומכיר בטעות, זה מנקה אותו. אדם שפגעו בו רוצה לקבל לגיטימציה מהפוגע, מכיר בעוול ומתנצל. בן זוגי לשעבר מיד התנצל ואמר שזה לא מגיע לי".
מה המסר שלך לגייז נשואים שקוראים את זה עכשיו?
"תעשו תהליך מול האישה שלכם, זה לא מוסרי. לא משנה אם אתם בוגדים או לא, יש לכם מחויבות מוסרית מול בת הזוג שלכם, לא משנה כמה זמן אתם ביחד. בת הזוג היא לא 'בדרך', היא שותפה. גם מול הילדים צריך לעבור תהליך. ללא תהליך זאת התעללות. אני התאלמנתי מבן-הזוג לשעבר, בין לילה הוא נעלם. אני בכוונה בוחרת במילה הזאת כי היא קשה. אני התחלתי לעבור תהליך רק אחרי שחוויתי חורבן. הייתה תקופה ששאלתי את עצמי אם אי פעם אצא מהטראומה".
"לאגודה למען הלהט"ב צריך להיות חלק בזה"
אלקחר מסבירה כי מתוך ההיכרות שלה עם הנושא, היא מבינה שחסרות פלטפורמה של תמיכה בנשים כמותה בישראל. היא אמנם מצאה את מקומה דרך פלטפורמות בחו"ל, אך קיימת חשיבות גם לזירות מקומיות. "האגודה למען הלהט"ב וגופים אחרים, ארגונים ועמותות הקשורות לקהילה הגאה, צריכות להעלות את הנושא הזה לדיון. עד היום רבנים משכנעים גברים להתחתן, וגם היום יש הומואים שעומדים על המצב הזה מול אישה. שלא יכנסו לסיטואציה הפוגענית הזאת וישאירו את האישה בנישואין אומללים", היא מרחיבה.
אלקחר מציינת כי פנתה מטעמה לאגודה למען הלהט"ב אך זכתה להתעלמות. "שוחח איתי נציג שאמר לי שאם אני רוצה אני יכולה להגיש פנייה והם יהיו אוזן קשבת, אבל מהאגודה כן זכיתי להתעלמות. האגודה לא מכירה בזה. פניתי פעמיים, בפעם השניה דיבר איתי מישהו ששאל אותי אם אני צריכה עזרה, אבל כבר הייתי הרבה אחרי. זה כן משהו שצריך להיות של האגודה כי זה לא נגד הלהט"ב. להיפך, אני בעד למנוע עוול נוסף שהוא ממושך שנים. למנוע הוספת חטא על פשע. אני אשמח להיות חלק ולשוחח בהתנדבות עם אנשים".
אלקחר מוסיפה ומסבירה שלמרות הזמן שעבר, היא עוד לא מצאה את המקום בליבה לסלוח לבן זוגה לשעבר, אם כי היא מאמינה שזה עוד יכול לקרות. "חשוב שהאישה שנותרה מאחור תשקיע את מיטב המאמצים להחלים ולשקם את חייה, אחרת היא עושה עוול לעצמה", אומרת איריס. "זה יכול להיות בטיפול רגשי, שיחות עם החברים והמשפחה, הגדלת מעגל התמיכה הרגשי והחברתי וטיפול מקצועי. אם לא תעשי את זה בשביל עצמך, יכול להיות שזה לא יקרה. הגבר עשה את זה הרבה לפנייך, אז תעשי את זה כמה שיותר מהר. לא לשקוע בכעסים לאורך שנים".
מהאגודה למען הלהט"ב נמסר: "כפי שישנם ארגונים ועמותות בקהילה העוסקים בתמיכה בהורים, במשפחה ובסביבה הקרובה ללהט"ב, כך איריס מציפה כאב שאין ספק כי נדרש עבורו מקום ייחודי לתמיכה וחיזוק, בהתחשב במאפייניה של סיטואציה מורכבת כמו זו. איריס פנתה למרכז הדיווח ללהט"בופוביה, ולמרות שהמקרה שלה אינו בהקשר להט"בופובי, זכתה לאוזן קשבת אמפתית והוצע לה לשוחח בנוסף עם מתנדבי קו הקשב של האגודה. אנו מחויבים להמשיך ולהעניק אוזן קשבת וליווי לכל אדם הפונה אלינו, כדי לתמוך במי שנמצאים בסיטואציות ייחודיות ומורכבות, מתוך רגישות לצרכים האישיים של כל פונה".