גם בשנת 2014, כששומעים על ספר, מאפר או רקדן, ישר מניחים שמדובר בהומו. האם יש באמת מקצועות שבהם אחוז הגייז גבוה יותר או שבסך הכל מדובר בסטריאוטיפ שהשתרש בתרבות? מה באמת גורם לגייז להימשך ולהצליח יותר במקצועות מסוימים, ולמה יש עדיין מקצועות ששומרים על עצמם כמעוזי ההטרוסקסואליות?
לומר שספר הוא בהכרח הומו זה כמו לומר שזמר תימני בהכרח יזכה באירוויזיון | צילום:
jupiter images
כשמירי פסקל פגשה את יוסי הדייל במעלית של בניין מגוריה באחד העם 1, היא חשבה (או קיוותה) שהיא חולקת את המעלית עם טייס, אך כשיוסי תיקן אותה ואמר לה שהוא דייל, התגובה הראשונה שלה הייתה: "הומו!". תגובה דומה מתעוררת אצל אנשים רבים כשהם שומעים על בחור שהוא ספר, מאפר או רקדן, או על בחורה שעובדת כשיפוצניקית או נהגת. האם יש באמת מקצועות שבהם יש אחוז גבוה יותר של להט"בים, או שבסך הכל מדובר בסטריאוטיפ שהשתרש בתרבות? מה גורם ללהט"בים להמשך יותר למקצועות מסוימים ומה גורם להם להצליח באותם מקצועות? מדוע יש מקצועות שמושכים אליהם יותר להט"בים בעוד מקצועות אחרים שומרים על עצמם כמעוזי ההטרוסקסואליות?
אבי מרציאנו, דוקטורנט בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה ומרצה בבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, מסביר כי מבחינה מחקרית אכן קיימת נטיה למקצועות מסויימים: "חלק מהמחקרים כן מצביעים על כך שבהשוואה לגברים הטרוסקסואלים, גברים הומואים נוטים לבחור יותר במקצועות שבאופן מסורתי מסווגים כנשיים (מקצועות אמנותיים, מקצועות בתעשיית הבידור ומקצועות בעלי אוריינטציה חברתית) ופחות במקצועות שמכונים בספרות investigative, כלומר כאלה שמערבים מחקר, ניתוח ומדע. כנ"ל לגבי נשים לסביות: בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות, הן בוחרות יותר במקצועות שנתפסים כגבריים (כמו הנדסה)".
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי כמו כל המחקרים האמפיריים שבוחנים התנהגויות של להט"ב, גם בתחום הזה יש קושי מרכזי והוא הסתרת הנטייה המינית. "קשה לעשות השוואה אמיתית בין הומואים ולסביות לסטרייטים משום שיש הטייה ברורה", מסביר מרציאנו, "ההומואים והלסביות במחקרים הללו מראש מוכנים להזדהות ככאלה (בפני עצמם ובפני החוקרים, באופן אנונימי או לא), ואילו חלק מאלו שמזדהים כסטרייטים מסתירים את נטייתם הלא סטרייטית. בקיצור, המחקרים הללו מבוססים על דיווח עצמי, וזהו כשל מתודולוגי שקשה מאוד להתמודד איתו".
נכון, לא תנוחה גברית במיוחד, אבל זה לא אומר שהוא הומו | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
לדברי מרציאנו, אם מעמיקים במחקרים הללו אפשר לראות שישנם משתנים רבים שמשפיעים על המסלול המקצועי של האדם. משתנה אחד לדוגמה הוא הימצאות בארון, המשפיעה מאוד על המקצוע שנבחר. "בגדול, הומואים ולסביות שנמצאים מחוץ לארון יבחרו במקצועות שנתפסים "לא מסורתיים" ביחס למגדר שלהם, יותר מאלו שנמצאים בארון". מצד שני, חשוב לזכור שלהט"בים רבים נאלצים או בוחרים להישאר או לחזור לארון במקום עבודתם מחשש לאבד את עבודתם או מחשש לאפליה לאור נטייתן המינית או זהותן המגדרית.
לתפיסה כי הומואים שנמצאים מחוץ לארון נוטים יותר לבחור מקצועות שפחות "תואמים" את המגדר שלהם, שותף גם ד"ר יובל יונאי, מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת חיפה. ד"ר יונאי טוען כי אי אפשר לדעת בוודאות באילו מקצועות יש יותר הומואים, אך אפשר להצביע על מקצועות בהם הומואים בולטים יותר. "ניתן לומר שיש יותר הומואים בולטים במקצועות מסוימים שאולי נחשבו נשיים, דבר שהרתיע חלק מהסטרייטים, ויש יותר אנשים שיצאו מהארון במקצועות מסוימים בהם פחות חשוב מה הסביבה אומרת".
אך למרות שהוא מסכים שיש מקצועות בהם ההומואים בולטים יותר, מדגיש יונאי כי "קשה לדעת אם יש אמת הנחה שיש מקצועות מסוימים בהם אחוז ההומואים גבוה במיוחד, כאשר אנחנו אפילו לא יודעים מי הומו ומי לא (גם כי אנשים בארון וגם כי זה עניין של הגדרה). יש הומואים בכל תפקיד ומקצוע כולל מוסכניקים, עורכי דין, כדורגלנים, חקלאים ועוד". עוד מציין יונאי כי "כל המחקרים הפסיכולוגים מראים שאין שום תכונה שבה ההומואים טובים יותר מסטרייטים. אנשים מגיבים לחיים ואיפה זה עלול להפריע לקידום שלהם ואיפה יכול לעזור".
אצל אלמודובר הדיילים בהחלט מתרוממים אל על | צילום:
צילום מסך
להט"בים מודעים יותר לעצמם
לכל מקצוע הנתפס כמקצוע להט"בי, מתלווה בדרך בדרך כלל תכונת אופי דומיננטית, שהופכת את העוסק במקצוע למוצלח יותר בעבודתו. העוסקים באמנות יצירתיים יותר מאחרים, העוסקים בעיצוב אסתטיים יותר מאחרים והעוסקים בשירות רגישים יותר מאחרים.
נדב ענתבי, דוקטורנט לבריאות הציבור ופסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק וחוקר קהילות להט"ביות, בוחן במחקרו את ההיבטים החיוביים של להט"ב וסבור כי תהליכים פסיכולוגיים שונים מפתחים אצל להט"בים תכונות שונות, ומניעים אותם למקצועות כאלה ואחרים. "להט"בים רבים חשים תחושת שונות כבר מגיל צעיר", מסביר ענתבי, "הרבה להט"בים מדווחים כי מגיל צעיר מאוד (כבר בגיל שלוש) הם הרגישו כי יש בהם משהו שהוא שונה ולא כמו כולם. תחושת השונות הזאת, בגיל מבוגר יותר ולרוב במקביל לתהליך גיבוש הנטיה המינית/זהות מגדרית, מניעה להט"בים להתחיל תהליך של בחינה עצמית והתבוננות פנימה (אינטרוספקציה). התהליך הזה אינו פשוט ולרוב מלווה במתח ובעקה פסיכולוגית (stress) רבה, אך יחד עם זאת, תהליך זה הופך להט"בים לאנשים יותר מודעים לעצמם, בעלי אינטליגנציה רגשית וחברתית גבוהה יותר ובעלי פרספקטיבה ייחודית אודות המציאות.
התהליך הפסיכולוגי הוא תהליך שנובע לאור היות הזהות הלהט"בית כנושאת סטיגמה חברתית, שכן להט"בים מבקשים לבחון את השונות שלהםן ביחס לאחרים.
לא כל מעצבי האופנה הם הומואים. טום פורד דווקא כןהאם העובדה שאנחנו קבוצת מיעוט משפיעה על כך? "בהחלט. אנו מפתחים תכונות חיוביות אלה אך ורק בגלל שחווינו ועודנו חווים סטיגמה והדרה. ההתמודדות וההתגברות על הסטיגמה, האפליה, וההדרה הם שהובילו אותנו לבחינה העצמית המתוארת לעיל, שבתורה הביאה להתפתחותן של תכונות חיוביות שונות".
אז בעצם להומואים יש תכונות שהופכות אותם למוצלחים יותר במקצועות מסוימים? "התכונות הפסיכולוגיות השונות שציינתי לעיל מעודדות בתורן התפתחותן של תכונות פסיכולוגיות חיוביות אחרות, כגון: אמפתיה, חמלה, אדיבות, יצירתיות, חתירה לשיוויון ולצדק חברתי, תחושת חופש ושיחרור מנורמות ומתפקידים חברתיים (בעיקר בהקשר המגדרי), ועוד תכונות רבות אחרות. לאור התפתחותן של תכונות חיוביות אלה, ברור למדי מדוע להטק"בים נמשכים לתחומים כאלה ואחרים".
כך למשל, לגישתו של ענתבי, גייז יצליחו במקצועות העיצוב, האופנה והסטיילינג מכיוון שרבים מהם הינם בעלי פרספקטיבה ייחודית, יצירתיים ובעלי עין חדה ל'פרטים הקטנים'. בנוגע לתחומי התקשורת ושירות הלקוחות טוען ענתבי כי להטק"בים הינם אמפתיים יותר, טובים יותר בפיענוח תקשורת לא-מדוברת (למשל, שפת גוף), ונוטים לחמול ולהבין את סבלו וכאבו של האחר. לכן, חברות רבות אף "רודפות" אחר להט"בים שיעבדו במחלקת שירות הלקוחות שלהן.
"חשוב לשים לב ולזכור שעלינו להימנע מליפול לסטריאוטיפים חיוביים. כלומר, עצם זה שקיים סטריאוטיפ שהומואים הם יותר יצירתיים מסטרייטים", הוא טוען, "זה נושא שצריך להיבחן באופן אמפירי כי אחרת זה רק סטריאוטיפ".
מפנימים את הסטריאוטיפ ומחזקים אותו
ד"ר עמית קמה. "בני המיעוט נוטים להפנים את הסטריאוטיפ על עצמם" | צילום:
תומר ושחר צלמים
ד"ר עמית קמה, מרצה בכיר לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, סבור שההנחה שיש מקצועות שמושכים הומואים יותר מאחרים מבוססת על סטריאוטיפים. "האמירה שיש מקצועות שמושכים יותר הומואים מבוססת על סטריאוטיפ גרידא ולא על בסיס אמפירי", אומר ד"ר קמה, "מכיוון שאין מחקר שהוכיח את האמירה הזו".
בימים הקרובים יצא לאור הספר 'על ההדרה', ספרם של ד"ר קמה ופרופ' ענת פירסט בו מסבירים השניים כיצד נוצרים סטריאוטיפים ואיך אנו מחזקים אותם.
למה נולד הסטריאוטיפ הזה? "אנשים מוחלשים מחפשים מקומות בהם יהיה להם פחות קשה, בין היתר גם במקום העבודה. לכן הומו שמחפש לעצמו קריירה מקצועית יכול למצוא את עצמו במקום או בתחום ספציפי כי כבר סללו בפניו את הדרך. למשל הומו שנכנס לעולם הספרות, ירגיש הרבה יותר נוח באווירה הרבה פחות הומופובית כי הוא לא הספר ההומו הראשון וזה תחום יותר מקבל ונוח. לעומת זאת, יכול להיות שאותו הומו רוצה מאד להיות פחח, אבל הוא יודע שהוא הולך לעבוד בעולם שהוא ספוג הומופוביה, עולם שבו החיים שלו הולכים להיות מאד קשים, והוא בוחר לוותר, או ללכת על המקצוע אבל להסתיר את נטייתו המינית. אחרי שנוצר המצב הנינוח הזה, ההומו הבא שבא לעבוד במספרה יכול להרשות לעצמו יותר לצאת מהארון מאשר ההומו שהולך לעבוד במסגריה. ולכן גם אם ישנם הומואים שעובדים כפחחים, הם נמצאים עמוק בארון שאנחנו בכלל לא יודעים שהם שם. יכול להיות שעשרה אחוז מהמוסכניקים הם הומואים, אבל כל העשרה אחוז האלה בארון, אז מבחינתנו הם אפס".
איך אנו תורמים לחיזוק הסטריאוטיפ? "תכונה נוספת של הסטריאוטיפ היא הפנמה. בני המיעוט נוטים להפנים את הסטריאוטיפ על עצמם וכך הסטריאוטיפ מחזק את עצמו. התופעה הזו רווחת בקרב קבוצות נוספות כמו מזרחיים, אפרו-אמריקאים ועוד. כשהחבר בקבוצה שוקל מהן האופציות שלו, הוא חושב בעיקר על ספרות או עיצוב למרות שאין לזה באמת קשר למציאות".
"יש הומואים בכל תפקיד ומקצוע כולל מוסכניקים" | צילום:
istockphoto
אחד התחומים בו קיים ריכוז גבוה של הומואים מחוץ לארון הוא תחום האופנה, הכולל את מקצועות האיפור, האופנה ועיצוב השיער, שנחשבו בעבר כתחומים נשיים בעיקר. ד"ר קמה מסביר את התופעה באמצעות מונח הנקרא אינברסיה: "הסטריאוטיפ הכי בסיסי כלפי הומואים ולסביות נקרא אינברסיה - היפוך מיני. שההומואים בהגדרתם הם נשיים יותר מהגבר הסטרייט והלסביות הן יותר גבריות, וזה מחזק את הסטריאוטיפ של הלסבית נהגת המשאים וההומו הספר".
על מנת להדגיש שמדובר בסטריאוטיפ, מביא ד"ר קמה דוגמא מארצות הברית: "בארצות הברית הסטריאוטיפ המאד רווח הנוגע למקצועות של הומואים הוא מעצב פרחים (florist), בכל סרט ובכל תוכנית טלוויזיה אמריקאית יראו לך באופן אוטומטי שמי שמעצב פרחים הוא הומו. בישראל משום מה הסטריאוטיפ הזה לא קיים. אם היה נכון שהומואים הולכים לכיוון מסוים, אז למה בארצות הברית הם הולכים לכיוון של פרחים ובישראל לא?"
האם יש אפשרות שבכל זאת יש לו בסיס? "יכול להיות שיש מידה של אמת, שזה נכון לגבי סטריאוטיפים באופן כללי, אבל האמת היא סטריאוטיפית".
לשיטתו של קמה, ייתכן שתהליכים דומים יקרו בעתיד גם בתחומים אחרים. כך למשל יציאה מהארון של ספורטאים רבים יכולה להוביל הומואים צעירים, שעד עכשיו חששו ללכת להיות כדורגלנים בגלל שזו הייתה סביבה מאיימת מבחינתם, לבחור במסלול זה. אנו נראה יותר ויותר הומואים בספורט, שיהפוך לסביבה נוחה יותר ליציאה מהארון ויוביל לכך שספורט יהפוך גם הוא למקצוע שנתפס כמקצוע להט"בי.
איאן ת'ורפ. כבר רואים יותר ויותר ספורטאים הומואים שיוצאים מהארון | צילום:
אימג'בנק/GettyImages, getty images
המרדף אחר אורח חיים גאה
בחזרה ליוסי מהמעלית: יוסי טוען בתחילת הפרק שמה שמשך אותו למקצוע זו האפשרות לברוח מהארץ ולהתרחק קצת מהישראלים. האם הרצון לחוות אורח חיים חופשי וליברלי יותר מושך להט"בים למקצועות מסוימים?
בעבר הלא רחוק, כשהתרבות הגאה בישראל הייתה בחיתוליה והטיסות לברלין עלו קצת יותר ממילקי, מקצוע הדיילות היה הדרך האולטימטיבית לחיות בארץ ולהרגיש בחו"ל. שהיות רבות בערים כמו ניו יורק, טורונטו ובנקוק אפשרו להומואים ישראלים לפגוש אנשים מחו"ל וליהנות מתרבות גאה במסווה של קריירה.
"סגנון החיים של עבודת הדיילות מאפשר לך להיות בעיר אחרת בעולם בכל סופשבוע", מסביר עידן, דייל אויר באחת מחברות התעופה הישראליות, "ככה אפשר במסגרת העבודה לראות עולם, להכיר תרבויות שונות, לצאת למסיבות שוות בערים הגדולות, להכיר חברים חדשים ממדינות שונות וכמובן לעשות שופינג איפה שרק רוצים".
מה שאיפשר להומואים להתחייב לסוג כזה של עבודה ולהתמיד בה, הוא העדר הלחץ החברתי לעבודה מסודרת וחיים שגרתיים. בשל העובדה שרוב ההומואים לא התחתנו והקימו משפחה, היה להם קל יותר להמשיך ולחיות על מזוודות מאשר לעמיתיהם ההטרוסקסואלים. בשנים האחרונות גדל מספרם של חתונות גאות וכמות הזוגות הגאים שמביאים לילדים גדלה אף יותר. סביר להניח שאחת מתוצאות התהליך הזה תהיה שעוד עשור נראה פחות הומואים בוגרים פורשים כנפיים אלעל, ויותר שנשארים על הקרקע וקרוב למשפחה.
פוגשים גייז מחו"ל ונהנים מתרבות גאה במסווה של קריירה | צילום:
istockphoto
תקשורת? כי אנחנו יותר חברותיים
תחום נוסף שנחשב למעוז הקהילה הלהט"בית הוא תחום התקשורת, ופרסומים על השליטה הבלתי מעורערת של קהילת הלהט"ב בתקשורת אף משמשים כדרך להפצת הומופוביה. יואב וואינס, סמנכ"ל מו"פ ומייסד שותף של 'ריינבו מחקר להט"בי', סבור כי הצלחתם של הומואים בתחום התקשורת היא אינה סטריאוטיפ אלא מציאות קיימת, הנובעת מהשפה הגאה שהתפתחה במהלך השנים.
"השפה היא כלי שהוכח במחקר כמעצב את החשיבה ואת ההתנהלות האנושית. אנחנו יודעים היום שיש שפות ברחבי העולם שמשפיעות על ההתנהלות של בני אותו עם שמדבר את השפה זו. גם לקבוצות אוכלוסיה שונות יש שפה וסלנג משלהם שעוזר להם להבין אחד את השני למען השגת מטרה משותפת - כך השפה הרפואית של מנתחים בבי"ח שמטרתם הצלת חיים, השפה הצבאית לוחמים בצבא שמטרתם הגנה מפני אויבים או השפה המקצועית של עובדי חברות תעופה שמטרתם להבטיח את שלום הנוסעים".
מהי מטרתה של השפה הגאה? "השפה הגאה נוצרה על מנת היא להמשיג עבור להט"בים תחושות, רגשות ומצבים רגשיים ונפשיים שהם ייחודיים ואינם קיימים באוכלוסיה הכוללת. הסלנג הגאה האמריקאי כולל היום קרוב ל-50,000 מילים וביטויים, קרוב לכלל המילים בשפה העברית".
מה הקשר בין זה לתעסוקה? "בגלל ששפה הגאה מתעסקת בלגעת ברגש וחוויות של בני אדם, היא מעצבת גייז באופן שבו יש להם יתרוו יחסי בכל מה שקשור בתקשורת בין אנשים. ז"א שסביר להניח שלגייז תהיה יותר הצלחה בכל מקצוע שמערב תקשורת או תקשורת חזותית. החל ממנחה בטלויזיה, דרך כתב בעיתון, מרצה, שחקן, במאי, מפיק ועד דברים חזותיים כמו עיצוב גרפי, עיצוב אופנה וכו'. זה לא רק אומר שגייז רק יצליחו בתחומים אלה, אלא גם שהם ימשכו יותר לתחומים אלה, במידה והם מודעים ליכולות והכשרונות שלהם".
במקרה הזה המאפר אכן הומו | תמונת AVI:
אורטל דהן, שידורי קשת
לדברי יואב, אין שום מחקר כיום שמצביע על כך במפורש, אבל ניתן לראות בעשרות אם לא מאות מחקרים שבהם תוקפים סוגיות אלו מכל מיני זוויות, ומגיעים למסקנה שהסיבה היא לא גנטית אלא סוציולוגית".
מתוך מגוון הדעות בנושא ניתן להבין כי למרות שיש מקצועות שנתפסים כמקצועות להט"בים, אין שום מחקר שמוכיח זאת באופן אמפירי., כך שלומר שספר הוא בהכרח הומו זה כמו לומר שזמר תימני בהכרח יזכה באירוויזיון. בין אם מדובר בסטריאוטיפ שמחזק את עצמו, או בתכונות אופי שאכן מעניקות ללהט"בים יתרון במקצועות מסוימים, ככל שלהט"בים רבים יותר יתברגו בתחומים רבים ומגוונים יותר, יהפכו לאט לאט תחומים נוספים למכילים ומקבלים, ויאפשרו ללהט"בים להתברג בהם בצורה נוחה וגלויה.
