כשחושבים על עולם הספורט הישראלי, צצים בראש ענפי ספורט כמו כדורגל, כדורסל, או ענפי ספורט אולימפיים כמו ג'ודו או התעמלות אמנותית, אך כנראה ענף הספורט הכי לא ישראלי הוא הרוגבי. משחק הכדור הבריטי מעולם לא תפס מקום מרכזי בסצנה המקומית, אבל זה מה שעוצר את IBEX, קבוצת הרוגבי הישראלית הגאה, מלתפוס מקום מכובד בטורנירים בינלאומיים.
"הכל התחיל קצת לפני הקורונה", מספר ל-mako אורלנדו אריאנו, אחד מראשי קבוצת הרוגבי הגאה שפועלת בתל אביב. "עלתה המחשבה להקים קבוצת רוגבי אינקלוסיבית כמו שיש בהרבה מקומות בעולם. מארק, אחד ממייסדי הקבוצה, שאל אותי אם אני מעוניין לשחק רוגבי. בהתחלה חשבתי 'מה לעזאזל?', אבל הסכמתי לנסות".
אריאנו, יליד ארה"ב, עבר לפני מספר שנים להתגורר עם בן זוגו בתל אביב. למחייתו הוא עובד בארגון ההומניטרי "רופאים ללא גבולות" וסביבו מעטפת של זוגיות ועבודה שממלאת את חייו, אבל הוא עדיין חש חסך בקהילתיות, מה שהשפיע רבות על מידת הנכונות שלו להשתלב בקבוצת הרוגבי החדשה. "בתור אאוטסיידר, חשוב לי לבנות תחושת קהילתיות פה", הוא מסביר. "הקבוצה התחילה לגדול לאט לאט. הייתה לנו מאמנת לסבית בשם מיקי ואפילו צירפנו כמה דברים סטרייטים ששיחקו בעבר רוגבי".
קבוצת הרוגבי הגאה אמנם הוקמה מתוך צורך לקהילתיות והייתה תחילה חובבנית, אבל הזמן חלף, השחקנים הפכו למומחים בספורט הבריטי הפופולרי, ובעונה הקודמת היא צורפה לאיגוד הספורט האקדמי וגם לליגת הרוגבי הגאה הבינלאומית - ה-IRG. התחזקות הקבוצה מורגשת לא רק אצל השחקנים, אלא גם ברמה הארצית, שכן הם התמודדו בלא מעט טורנירים, ביניהם "טורניר שביעיות" בו התחרו נגד קבוצות רוגבי מרחבי הארץ וקטפו את המקום הראשון.
"זה החדיר בנו המון מוטיבציה. היינו האנדרדוג", מספר אריאנו על החוויה בטורניר ועל הקבוצה, שמונה כיום 43 חברים, דבר שמחזק מאוד את תחושת הקהילתיות לה הוא נזקק כל כך. "אני חושב שזה משהו שחסר לפעמים בתל אביב. אמנם נוח פה, אבל יש גם תחושת בדידות לעיתים. רציתי להרחיב את מעגל החברים שלי, וכך באמת קרה".
למה דווקא רוגבי?
לטובת מי שלא בקיא, רוגבי הוא משחק כדור קבוצתי, בו שתי קבוצות מתחרות זו בזו במטרה להשיג כמה שיותר נקודות על פי רשימת חוקים ארוכה מדי לכתבה זו. אחד האלמנטים המזוהים ביותר עם הרוגבי הוא דווקא האלמנט האלים, שמזכיר במעט את ההתקלות המוכרות במשחק הפוטבול האמריקאי. רוגבי, לעומת זאת, ידוע בזכות הצורך להתקיל שחקנים אחרים שמחזיקים את הכדור במצבים מסוימים, או ביצירת "כלוב" מעליהם.
המצבים האלימים האלה מרכיבים ענף ספורט תחרותי שהוא לא "הספורט הסטריאוטיפי שבו תצפו לראות קבוצה של הומואים", אך למרות זאת – חברי IBEX מצאו בקבוצה בית, למרות היציאה מאזור הנוחות. "בהתחלה לא הבנתי למה אנחנו הולכים לשחק ספורט אלים כמו רוגבי וגם לא ראיתי את עצמי עושה משהו כזה, אבל אחרי שלמדתי את החוקים והטכניקות הבנתי שגם בספורט סופר גברי אפשר להכניס אלמנטים קווירים", מסביר אריאנו.
בניגוד לפוטבול, בו השחקנים נדרשים לרוב למבנה גוף רחב, שרירי וחזק ככל הניתן, ברוגבי נדרשים מגוון רחב הרבה יותר של מבני גוף שונים, והדבר עזר להשריש את הצורך באינקלוסיביות, כך מסביר אריאנו. "זה נותן מיקס מטורף ומעניין של אנשים בתוך הקבוצה", הוא אומר על היכולת הנפלאה של גברים שונים להשתלב בענף. "אנחנו חווים הומופוביה במגרשים, זה הפך לשגרתי, אבל זה לא מרגיש טראומתי עבורי כי אני אוהב את הספורט".
"גבריות רעילה צילקה אותי"
לאורך השיחה אריאנו מדבר רבות על הצורך שיש בהכלה של חברי וחברות הקהילה הגאה בענפי הספורט השונים, ומעיד שגם חבריו לקבוצה וגם הוא חששו להשתתף במשחקי ספורט שונים. לעיתים, כך הוא אומר, מדובר בטראומה של ממש ממשחקי כדור. "יש לי צלקות שנגרמו לי על ידי גבריות רעילה", הוא מספר. "גם חברי הקבוצה אמרו דברים כמו 'בחיים לא שיחקתי באף ספורט', אבל הגענו לרוגבי ומצאנו חברים. אם היינו חוזרים אחורה בזמן ויוצרים קבלה ומגוון בספורט באופן כללי, היינו היום יכולים לראות המון אתלטים מדהימים מהקהילה הגאה מוצאים את מקומם".
גם אוריאל, אחד המצטרפים הטריים לקבוצת הרוגבי, מסכים עם אריאנו. "כל החיים שלי הייתי מתחמק מספורט, גם בתיכון הייתי מתחמק משיעורים", הוא נזכר ומספר איך מפגש מקרי עם אחד מחברי הקבוצה במועדון לילה בתל אביב גרם לו להבין שיש לו מקום בקבוצה הרוגני. "הוא אמר שיש לי מבנה גוף שמתאים לרוגבי, אמרתי שאנסה וכל השאר היסטוריה".
אוריאל מציף בשיחה את נושא הנטייה המינית בספורט, ומסביר כי זאת הייתה הסיבה שבגללה הוא לא עסק בתחום והרגיש שאין לו בו מקום, גם כשקיבל הזמנות להשתלב. "ביקשתי להתאמן עם הבנות בזמן הלימודים בתיכון, אבל לא קיבלתי אישור לכך", הוא נזכר. "אם יהיו יותר קבוצות אינקלוסיביות לנוער להט"ב, אני מאמין שיותר נערים ונערות יעסקו בספורט".
דיה, אחד האנשים שייסדו את הקבוצה, יכול היום להתגאות בהישגים הספורטיביים של קבוצת הרוגבי הגאה, אבל בשיחה עם mako הוא מציין שהוא תמיד היה "התלמיד שבוחרים בו אחרון בשיעורי ספורט". דווקא קבוצת הרוגבי שהקים הצליחה להחדיר בו את הרוח הספורטיבית שמערכת החינוך מעולם לא הצליחה. "הבנתי שאני כן אוהב ספורט, אבל ספורט קבוצתי היה משהו שלא נגעתי בו. פה זה התאים לי", הוא אומר, מציין ש"גבריות רעילה" היא הסיבה שמנעה ממנו לנסות להשתלב בספורט ומייחל לייצוג של נוער להט"בי בעולמות הספורט.
החיבור של דיה לרוגבי אף הפך ויראלי בסרטון שצולם במהלך האימונים, בו הוא נראה עושה ווגינג באמצע מגרש רוגבי. הסרטון קיבל מאות אלפי לייקים וזכה למיליוני צפיות מכל רחבי העולם, ומציג במדויק דרך נוספת בה חברי קבוצת הרוגבי הגאה יכולים להביע את עצמם במגרש, ברגע שבה מחסלים את הגבריות הרעילה השולטת.
View this post on Instagram
קבוצת IBEX היא אמנם קבוצה רוגבי גאה, אבל בעבר ובהווה נמצאים בה גם שחקנים סטרייטים, כמו רועי קורן בן ה-45, שהצטרף לקבוצה אחרי שבן דודו הזמין אותו להצטרף. קורן, ששיחק רוגבי מגיל צעיר, משתתף מאז באופן קבוע באימוני הקבוצה הגאה. "זה כיף שיש הרבה שחקנים סטרייטים באימונים והם חלק בלתי נפרד מהקבוצה", הוא אומר ומספר שגם הוא חוטף מטחי הומופוביה. "למרות שאנחנו גרים במדינה פתוחה כביכול, יש עדיין אנשים שזה מפריע להם. אבל זאת בעיה שלהם, לא שלי".
כעת, בליווי המאמן ג'רמי, קבוצת הרוגבי הגאה נערכת לתחרות הרוגבי הגאה העולמית, ה-Bingham Cup, שעתידה להתקיים ברומא. על שף שהשאיפה והחלום הוא להביא את הגביע לישראל, עבור כל אחד ואחד משחקני הקבוצה הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה, שכן מרחבים כמו IBEX מאפשרים לרבים מחברי הקהילה לא רק למצוא מרחב בטוח להכיר אנשים, אלא גם להתגבר על טראומות מהעבר שקשורות לעולם הספורט ואף להביא לא מעט כבוד למדינת ישראל.
רוצים לשחק רוגבי או לתמוך בקבוצת הרוגבי הגאה?
מוזמנים לפנות דרך המייל או עמוד האינסטגרם
אתר הבית של קבוצת הרוגבי הגאה
אימייל: telaviv.ibex@igrugby.org
