כשהיא בהריון מתקדם ומצפה להביא לעולם את בנו של החבר הכי טוב שלה מבית הספר היסודי, איתו הייתה בבני עקיבא ואותו ליוותה לאחר שיצא מהארון, מתיישבת מולנו חן בן ישי ומודה כי הליך הפונדקאות שבו היא נמצאת לא קל בכלל, בטח לא בזמן שבעלה, שמעון, משרת במילואים, והיא נותרה עם ארבעת ילדיהם. למרות זאת, בן ישי (34), תושבת הקריות, אישה דתייה, נחושה לקיים את החסד לאדם הכי קרוב אליה ביותר אחרי בעלה.
הם חברים מילדות ואף למדו באותה כיתה. בהמשך הם הדריכו יחד בתנועת הנוער והיו כמו משפחה זה לזו, לכן כאשר הוא יצא מהארון, זה היה טבעי עבורה לסייע לו להקים משפחה עם בן זוגו. "כשיצא מהארון שמחתי ששיתף אותי", היא מספרת בשיחה עם mako. "כאב לי על הזמן הזה שלא ידעתי והוא היה לבד. כאב לי שלא הייתי חלק מהמעגל הקרוב שיכול לתמוך בו, אבל מהרגע שהחליט לשתף אותי שמחתי בשבילו שהוא יכול להתקדם הלאה בחיים".
בן ישי, מורה בכפר לנוער בסיכון ומעצבת גרפית, מדברת בביטחון וזוהרת כמו נערה, למרות שעברה ארבע לידות, כולל הליך אחד עם קריש דם שהתפתח לה ברגל. החיוך הרחב שעל פניה לא מסגיר את העובדה שכבר תקופה לא מבוטלת היא מפקדת על משפחה שלמה כמעט לבד, תוך כדי שהיא נושאת ברחמה את בנו של חברה היקר, שאותו ואת בן זוגו לא נחשוף כדי לשמור על פרטיותם.
גם עבור בן ישי לא קל להיחשף ולהתראיין, אבל לדבריה העלאת המודעות פונדקאות בישראל, לאו דווקא לזוגות גאים, היא מטרה נעלה. "זה קשה, אבל החיים חזקים יותר מהכל", היא אומרת. "צריך להגביר סובלנות. כל אדם באשר הוא ראוי להיות הורה ואסור לנו לחסוך את זה מבן אדם - להגיד שאלה כן יכולים ואלה לא".
איך זה בעצם מתיישב, אישה דתייה הנושאת ברחמה ילד עבור זוג גייז? איך ההורים שלך הגיבו?
"ממש כמו עכשיו שאני מזיעה בידיים ורועד לי הקול בשיחה עם mako, ככה היה גם עם ההורים. זה כמו יציאה מהארון. נסעתי עם בעלי להורים, התיישבנו בסלון, סגרנו את החדשות, החזקנו להם את הידיים, הסתכלתי להם בעיניים ובחשש רב אמרתי שאני רוצה לספר משהו".
בן ישי לא ציפתה לתגובה עוינת, אך חששה מתגובה לא צפויה. למרות זאת, הוריה לא אכזבו ואפילו בכו משמחה. "היו ממש צרחות של אושר. הם אמרו שאנחנו צדיקים ושהם גאים בנו", היא נזכרת. "אבא שלי הזכיר שבדיוק לא מזמן חשב על החבר הכי טוב שלי, ואיזה אתגר משפחתי מצפה לו. זה כאב לאבא שלי מאוד. אמא שלי אמרה שאם זה היה קיים בזמנה היא הייתה שמחה לעשות דבר כזה".
באופן מפתיע, מעורר תקווה ושובר סטיגמות ומוסכמות, בן ישי מתארת איך בעלה והיא יצאו מחוזקים מהשיחה עם ההורים שלה, מרוקאים דתיים בשנות ה-70 לחייהם. "אני לא צריכה אישור מאף אחד. אני לא חוששת מהקהילה או מאנשים שאני מכירה, זה לא מעסיק אותי כי המצפן הפנימי שלי מאוד בטוח בדבר, אבל שההורים שלי יהיו איתי בזה - זה היה חשוב לי", היא אומרת בהתרגשות.
לא פחות מתגובת ההורים, חששו בן ישי ובעלה מתגובת ילדיהם. אבל למרבה ההפתעה, גם התגובה שלהם הייתה הרבה פחות דרמטית משהיה אפשר לחשוב. למעשה, הילדים כבר שמעו על פונדקאות מתוכניות טלוויזיה ואף שמחו שבסוף התהליך לא יצטרף תינוק נוסף למשפחה "כי יש באמת כבר מספיק בלגן בבית". בן ישי מספרת שהילדים כל כך גאים באמא שלהם, שהם רבים ביניהם מי יזכה לחשוף את הסיפור בהזדמנויות שונות.
ואם כבר אישורים, אנו חשים צורךלשאול את בן ישי על האישור ההלכתי, אך היא לא מתעכבת עם התשובה ועונה בלי היסוס כי הספיקה לקרוא ברשת שיש רבנים שתומכים בדבר וזוגות שההליך אושר להם. "בתור אישה מאמינה אני חושבת שמשפחה זה ערך עליון. מי שלומד יהדות יודע שמשפחה זה דבר קדוש. זוגיות זה דבר קדוש, ילדים זה מעל הכל – אז להעניק משפחה למישהו – היש יהודי מזה? זה הכי חסד", היא פוסקת. "זו לא סתם צדקה, כי חסד זה משהו שנדרש ממך לעשות מעבר וזה לא מובן מאליו".
"אחנך את ילדיי שזה חיובי, טבעי וקיים"
בן ישי אמנם מציירת תמונה של משפחה מפרגנת, אבל ידוע כי הנושא מעורר מחלוקת. אנשי דת ופמיניסטיות הם רק חלק מפלחי האוכלוסייה שמתאחדים נגד התהליך, אז לא תמיד התמונה ורודה. "תמיד יהיו אנשים שחושבים אחרת וזו זכותם, אבל אני לא נותנת לזה להשפיע עלי ולא מרגישה שהם הרוב", היא אומרת ומספרת איך הגיעה לרעיון מלכתחילה. "זה קרה עוד לפני שהחבר הכי טוב שלי יצא מהארון, כשאני הייתי בהריון וראיתי בטלוויזיה פונדקאית מהקריות שהכרתי וסיפרה על התהליך. ברגע שסיימתי את ההריון שלי זה הפך להיות רלוונטי, אז במקום לפנות לסוכנות פניתי למעגל שהכי קרוב אלי. הכל הגיע ממני".
בן ישי מתארת עם ניצוץ בעיניים איך בישרה לחברה הטוב ובן זוגו כי היא מעוניינת להיות פונדקאית, מה שהכניס אפילו אותם לשוק. היא ממשיכה ומפרטת את ההליך כולו, איך בשנה שעברה ניגשו לסוכנות כולם ביחד והכריזו שהם רוצים לעבור את התהליך. אחרי שתי החזרות עוברים היא כבר נכנסה להריון. "התהליך היה די מהיר ועברנו את הדרך בדיוק כמו כל זוג אחר, עם עורכי דין, חוזים, הסכמים וכמובן גם פיצוי כספי כמקובל".
בן ישי מגדלת עם בעלה שמעון שתי בנות ושני בנים, כאשר הבכורה בת 11 ובן הזקונים בן שנתיים. בימים אלה היא מגדלת אותם לבדה, שכן בעלה משרת במילואים, אך למרות שהיא מודה כי המשימה אכן אינה פשוטה, למזלה הרב היא מקבלת סיוע רב מבני הזוג שעתידים לקבל את הילד ודואגים לה כבר מהיום הראשון של המלחמה. "אני מקבלת גם לא מעט עזרה מההורים ומבן הזוג", היא מוסיפה.
כשמשוחחים עם בן ישי ובעלה, קשה שלא לתהות על הפער שבין הליברליות וההכלה שהם מבטאים לבין ההתבטאויות הקיצוניות של חלק מנבחרי הציבור של הציונות הדתית. "האמירות הגזעניות האלה לא מייצגות אותי, להיפך - אני חושבת שהן פוגעות בציבור שלנו", היא נזעקת ואומרת כי היא מאמינה שרוב הציבור הישראלי מחפש דווקא קירוב לבבות. לדעתה, תמיד יש את האופציה לפתוח טלוויזיה ולהתעצב על החדשות, אבל אפשר גם אחרת.
"אני לא נבחרת ציבור ולא מובילה חוקים חדשים, אבל אני כן יכולה לשנות את מה שקורה במעגל הקרוב שלי", היא מסבירה. "אני יכולה לעשות פונדקאות לזוג גייז ולחנך את ארבעת ילדיי שזה דבר טוב וחיובי, טבעי וקיים. הם אלה שבסופו של דבר חוזרים לכיתות שלהם ולחברים שלהם ומספרים את הסיפור הזה".
רמת הנחישות שחן משדרת מעוררת קנאה, אך עדיין עולה השאלה האם לאחר ארבע לידות משלה, לא קיים חשש ללדת תינוק שתיאלץ למסור. היא מחייכת ואומרת שברוך השם היא איננה מגיעה ממקום של חוסר, ומוסיפה כי היות ומדובר בחבר טוב שגם גר קרוב, לא מדובר בהליך פונדקאות קלאסי והיא תהיה חלק מחייו של הילד שעוד יבוא לעולם.
האם תספרו לו?
"אני מאמינה שכן, אבל זו החלטה של ההורים שלו".
לקראת סיום ובחשש קל, מבקשת בן ישי להזכיר את האתגרים והקשיים שעדיין קיימים מול מערכת הבריאות בישראל. "מצד אחד אומרים שאפשר לעשות פונדקאות לגייז בארץ, וזה מדהים, אבל אז כשאת מגיעה לבדיקה בקופת חולים או בבית החולים, מבחינה בירוקרטית לא כל כך יודעים מה הנהלים, מי משלם וכמה, מי חותם, על מה ואם מקבלים החזר", היא אומרת ודורשת לנסות להקל על התהליך ולחדד נהלים. "יש תחושה שפשוט אין להם מושג. זה לא מתנהל מספיק טוב - תמיד נאלצנו לשלם הכל אנחנו כאילו אין לנו ביטוח, ותמיד גילינו שזו טעות".