"קיבלתי מאות הודעות אחרי חשיפת הפרויקט", מספרת ל-mako הגר אמזלג, מעצבת עצמאית מהיישוב המזערי שמשית שבעמק יזרעאל במקום וכיום בתל אביב, על היום שבו החליטה לנסות ולהביא לעולם את המגזין הלסבי "מספריים" באמצעות קמפיין גיוס המונים.
המגזין נולד לפני כשנה בפרויקט הגמר שלה בלימודיה בבצלאל, אך בעקבות המלחמה השקת הקמפיין נדחתה שוב ושוב. המלחמה עדיין כאן, אבל כעת היא מרגישה שזה זמן מתאים "להביא מעט אור בתקופה החשוכה הזו דווקא לפלח הלסבי, שקולו פעמים רבות לא נשמע".
הרעיון להפיק מגזין עם תוכן לסבי ניצת בראשה של הגר בעקבות הרקע ממנו הגיעה – יישוב פריפריאלי קטן. "אין אוטובוסים, אין להט"ב, עם 500 משפחות בלבד - זו הסביבה שבה יצאתי מהארון בגיל 16", מספרת אמזלג (25) בגילוי לב וחיוך. היציאה במשפחה עם עוד שני אחים בתור בת יחידה הייתה מאתגרת, היא מצאה מפלט בעולם האיור והעיצוב. המניע העיקרי להפקת המגזין הוא להגיע אל צעירות בפריפריה, בדיוק כמוה, שתוכן שכזה היה חסר בעולמן. "במגזין יש את כל מה שלא היה לי כשהייתי נערה".
"במהלך המחקר שלי מצאתי את המגזין הלסבי 'קלף חזק', שפורסם במשך שני עשורים עד 2010 על ידי ארגון קהילה לסבית פמיניסטית, והרגשתי שהתאחדתי עם הלסביות של שנות ה-80. הן היו השראה בולטת בשבילי", מספרת אמזלג ונזכרת במדור האלמותי "על בנים ועל בנות": "הרגשתי שההיילייט של הילדות שלי היה לפתוח את מעריב לנוער".
אז את קראת יותר את החלק של "על בנות".
"היו שם שאלות שאסור לדבר עליהן, היינו קוראות בהיחבא ומצחקקות בספרייה, וזו החוויה שאני רוצה להביא באמצעות המגזין".
"200 הודעות מלסביות וסטרייטים"
הנימה אמנם מבודחת בסרטונים לקידום המגזין שפרסמה אמזלג עם בת הזוג שלה, אבל בשיחה מתיישבת מולנו אישה רהוטה ומרשימה, עם חזון, תשוקה וניצוץ בעיניים - להביא לקדמת הבמה תוכן נשי נישתי, שפשוט אין היום בשוק. אך היא לא רוצה להגיד רק ללסביות, אלא גם לנשים בקהל הרחב. היא אפילו בטוחה שיש לכך היתכנות מסחרית ואפילו מספרת שיש חסויות שכבר מציעות לתמוך בדרך למהדורה ראשונה, ואפילו קבועה, שמופצת לצעירות בפריפריה.
"ברגע שאנשים עומדים ומסתכלים על עומק, אני רואה היתכנות כלכלית", היא אומרת בביטחון מלא. "אני רואה איך הם צוחקים ואיך הם בוכים ויודעת שזה יכול לעבוד, אפילו הציעו לי כבר חסויות מחנות לאביזרי מין, ליינים של מסיבות נשים ועוד נשים. אני מרגישה שהעולם הלסבי נרתם כדי לעזור לדבר הזה לקרות. חברות ומתנדבות, שאת חלקן לא הכרתי, צללנו לעומקו של כל נושא שעלה, ויש תוכן לראיונות, טורי דעה, משחקים, שאלונים ואפילו סקרי דעת קהל".
כשהיא מדברת על הפקת המגזין, אמזלג מתרגשת ואומרת אומרת שהיא רוצה שיהיה בו כל מה שלא היה כשהייתה נערה – ייצוג מגוון של נשים ומשחקים, הומור, אמנות וגם אפילו דברים שהם טאבו. "לא חששתי לרגע מצנזורה רעיונית או אמנותית כשהכנתי את עבודת הגמר, וכשהצגתי את הפרויקט הבנתי שזה יכול לעבוד. קיבלתי מאות הודעות - מלסביות ואפילו מסטרייטים".
עד כמה פרובוקטיבי התוכן במגזין?
"אני נכנסת לעומק לתוכן מיני ולא מפחדת ממיניות לסבית. לי לא היה שום ייצוג לסבי בילדות או בנערות שלי כי פחדו מלסביזם או ממיניות של לסביות. הסקס הלסבי הראשון והיחיד שראיתי בתור לסבית צעירה הגיע מפורנו והייתי בת 14, צריך מקום שמפרסם תוכן שלא יהיה מגעיל או מעוות. נשים שמספרות על ההתנסות האינטימית הראשונה שלהן בתור ילדות, או על הבחורה שפגשו במקום ציבורי למפגש מיני הרפתקני בפעם הראשונה. אין שום סיבה שלא יהיה תוכן כזה במגזין".
הקמפיין שהקימה אמזלג לטובת מגזין "מספריים" יהיה באוויר עד ה-2.6, ובין התשורות המוצעות תמצאו מרצ'נדייז של המגזין בדמות חבילה בשם "הלסביון העליון", עם מניפת "אני הכי לסבית פה", מדבקות, עותקים מהמגזין וגם כמובן תשורה שאליה לסביסיות מאוד יתחברו - הרצאה + סדנה על לסביזם וסקס.