טום וולטון, פרופסור לכימיה באימפריאל קולג' בלונדון, שאל לפני עשור במאמר שפורסם ב"דה גרדיאן" "איפה כל המדענים הגאים?". הרבה מים עברו במבחנות מאז הצביע על חוסר ייצוג להט"בי בתחום המדע, אבל גם כיום הוא לוקה בחסר.
נתונים סטטיסטיים מדאיגים מצביעים על כך שסטודנטים להט"ב למדעים נוטים יותר לעבור ללימודים מחוץ לתחום מאשר סטודנטים שאינם חברי או חברות הקהילה הגאה. מחקרים נוספים מצאו כי יותר מ-40% מהמדענים הלהט"ב חיים בארון, ולשליש מכל הפיזיקאים האמריקאים נאמר להישאר בארון אם הם רוצים להמשיך את הקריירה האקדמית. מחצית מהפיזיקאים הטרנסג'נדרים או הא-בינאריים באקדמיה חוו הטרדה, וזו הסיבה שבגללה סטודנטים הומואים וביסקסואלים נוטים פחות להמשיך בקריירה אקדמית בתחום.
הדבר מצער מאוד, משום שפעמים רבות אנשים חכמים ומוכשרים מאוד נוטשים תחום שבו היו יכולים לשנות את העולם ואת מציאות החיים של כולנו. זו גם הסיבה שבגללה נקבע לפני שש שנים יום ה-LGBTSTEM, יום בינלאומי הגברת מודעות למדענים להט"ב במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, שנועד לקדם סביבה מכילה יותר למדענים וחוקרים להט"ב במקומות העבודה.
מדע ומחקר אינם זקוקים למגדר. הידע שייך לכולם. המעבר שחל ביחס למדענים מבלתי נראים הזקוקים להתחבא ועד להענקת פרסי חקר על הצטיינות, הצעיד את הקהילה המדעית בדרך הנכונה לקראת הכלה ותמיכה שתאפשר למדענים להט"ב רבים להפוך למודלים לחיקוי בתחום. לקראת יום המודעות, אותו מציינים בישראל ב-7 ביולי, ריכזנו בסיוע מוזיאון המדע ירושלים רשימה של מדענים להט"ב שעיצבו את סודות המדע כפי שאנחנו מכירים היום.
ג'ורג' וושינגטון קארבר (1864 - 1943)
כימאי ובוטנאי, מדען חקלאי, שהמחקר שלו על תנאי הקרקע וגידול תוצרת צמחית שינו את חייהם של חקלאים עניים. קארבר, איש שחור, נולד לעבדות במיזורי ואומץ וגודל על ידי בעלי העבדים לשעבר שלו. במהלך חייו הוא פיתח כמה מאות מוצרים על בסיס צמחי ואף עודד חקלאים לטפח בוטנים בפעם הראשונה, מה שהפך למרכיב אמריקאי בולט בשנות ה-40. כמו רבים מבני דורו, קארבר לא הצהיר דבר לגבי המיניות שלו. עם זאת, נפוצו שמועות על יחסיו עם תלמידיו הגברים, והוא גם בחר לחיות את העשור האחרון לחייו עם עוזרו, קרטיס אוסטין ג'וניור.
אלן ל. הארט (1890-1962)
רופא, רדיולוג וסופר, שהציל אלפי אנשים משחפת, אחת המחלות הקטלניות בתחילת המאה ה-20. הוא גם היה הטרנסג'נדר הראשון בארצות הברית שעבר ניתוח.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אורגון ב-1917, הארט למד לתואר שני ברדיולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. הוא היה האדם הראשון שהציע שימוש בקרני רנטגן כדי לזהות את הסימנים המוקדמים של שחפת, והמרפאות הרבות שהקים באזורים הכפריים סייעו לשיפור שיעורי ההחלמה ומניעת התפשטות המחלה.
הארט הוצא מהארון על ידי עמיתים וסטודנטים לשעבר, וכתוצאה מכך נסגרה המרפאה שלו באורגון. למרות הקשיים הללו, הארט היה דמות מובילה וחי עם אשתו במשך 37 שנים, עד שמת מאי ספיקת לב. הארט היה גם סופר מצליח שכתב על דמויות קוויריות ברפואה.
סאלי רייד (1951-2012)
סאלי רייד הייתה האסטרונאוטית הצעירה ביותר אי פעם (32) וגם האישה האמריקאית הראשונה בחלל. באותה תקופה המסר הרשמי היה שנשים אינן יכולות להצטרף לאימון אסטרונאוטים מכיוון שהן אינן טייסות מבחן מיומנות, עם זאת, בסוף שנות ה-70 החלה נאס"א לתת עדיפות למומחיות המדעית של המועמד.
סאלי רייד, בוגרת סטנפורד אסטרופיזיקה עם התמחות בלייזרי אלקטרונים חופשיים, ראתה את הפרסומת הראשונית בעיתון והחליטה לנסות. תרומתה בצוות התמיכה הקרקעי ומאוחר יותר בפיתוח של זרוע רובוטית לשימוש במעבורת זיכו לה מקום במשימה של 1983. בשנת 2001 היא הקימה את Sally Ride Science, המספקת תוכניות מדעיות והכשרת מורים במאמץ "להפוך את המדע למגניב מחדש", במיוחד עבור נערות צעירות שעדיין מיוצגות בתת-ייצוג בתחום. למרות תהילתה רייד שמרה על פרטיותה באדיקות, ורק לאחר מותה התגלה כי היא הותירה אחריה בת זוג איתה חיה 27 שנים.
אלן טיורינג (1912-1954)
מתמטיקאי בריטי שהיה לאחד ממניחי היסודות למדעי המחשב. אלן טיורינג ידוע בעיקר בשל פיצוח קוד האניגמה הגרמנית בבלצ'לי פארק במהלך מלחמת העולם השנייה. טיורינג ועמיתיו קיצרו את הסכסוך בשנתיים לפחות והצילו מיליוני חיים בעורף וקו החזית. על שמו קרוי מבחן טיורינג שעומד בבסיס פיתוח הבינה המלאכותית .
באופן טראגי, טיורינג נרדף בגלל מיניותו. בשנת 1952, הוא נחקר על "מעשה מגונה בוטה" לאחר שגילה למשטרה שיש לו מאהב גבר בביתו. הוא היה במעקב משטרתי, במהלכו איימו עליו במאסר ועודדו אותו לקבל שנה של טיפולים הורמונליים כדי לדכא את הדחפים המיניים. לבסוף, טיורינג נמצא מת בביתו בווילמסלו כתוצאה מהרעלת ציאניד.
מגנוס הירשפלד (1868-1935)
סקסולוג ופעיל להט"ב גרמנ, שהקים את הארגון הראשון בעולם לזכויות הומואים בברלין. הוועדה ההומניטרית המדעית (SHC), אותה ההקים הירשפלד ב-1897, ערערה על דעות קדומות הומופוביות, קידמה מחקר על מין ומיניות ופעלה למען דה-קרימינליזציה של הומוסקסואליות. הקמפיין שלו הוביל ב-1898 לדיון בפרלמנט הגרמני על סעיף 175 לחוק העונשין, שהפך הומוסקסואליות לבלתי חוקית (ובוטל רק ב-1994).
הירשפלד היה האדם הראשון שארגן סקר מדעי של אנשים קווירים. בשנת 1919 הוא הקים את המכון למדעי המין (ISS), שסיפק ייעוץ להומוסקסואלים וטרנסג'נדרים לקראת ניתוחים לשינוי מין. ב-1933 נשרף המכון על ידי הנאצים והירשפלד חי את שארית חייו בגלות.
