>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
2012 הייתה שנה מכוננת בתולדות חיי הלילה הגאים של תל אביב דווקא בגלל שלא קרה בה שום דבר מיוחד באמת. אם בשנים שקדמו לה היינו עדים לתהליך מתמיד של שדרוג העיר עם שלל מסיבות, ליינים, פסטיבלים, תיירים ושבועות גאווה שהלכו ורק התעלו על עצמם – ב-2012 תל אביב כבר הסתובבה כמנצחת גאה.
הוויב האנדרדוגי ששמר את תל אביב הוורודה כסוד שמור כבר נעלם מזמן והשנה קיבלנו את החותמת הסופית: תל אביב היא העיר הגאה בעולם. אף אחד לא מופתע מעשרות אלפי התיירים המציפים את תל, וזה כבר טבעי לחלוטין שבסופשבוע סטנדרטי יש בין 5-6 אלטרנטיבות גאות ליציאה שכמעט כולן יהיו מלאות עד אפס מקום.
על אף שכמעט כל הליינים הקיימים חוו שדרוג משמעותי השנה, השנה הזו תיזכר לא בגלל הישגים מיוחדים שהתרחשו בה בתחום הקלאב אלא בעיקר בגלל שאף אחד כבר לא עושה מזה ביג דיל. אבל עדיין - אי אפשר לסיים את שנה מבלי ליפול לטרנד רשימות סיכום השנה שתוקף באיזור דצמבר כל חלקה טובה באינטרנט, ולכן ה"מיקסר" גאה להציג את הבחירות של ערוץ הגאווה של mako לשנת 2012.
ליין הפופ הטוב ביותר: איטס בריטני ביץ'
בראשית ברא אלוהים את הפופ רינג. דור שלם של תל אביבים ציניקנים שבילו את השנים הצעירות שלהם בהאזנה רציפה לפופ טראשי, פיתחו אלרגיה קשה להפגנת הסכריניות הקשה שליוותה את גיל השמונה עשרה שלהם במועדון התיאטרון והפופ הפך למוקצה מחמת מיאוס.
וראו זה פלא - בשנים האחרונות החל מרד שקט שניסה להחזיר לפופ את כבודו האבוד בחסות שלל אפקטים שגורמים לו לעבור חלק יותר בגרון: חלק הלכו לכיוון הנוסטלגיה הניינטיזית כתירוץ, בעוד שליינים אחרים החליטו להקצין את מפגן הטעם הרע ולעבור לשימוש בטראש קאמפי ברגע כדי להכשיר את השרץ.
ליין הבריטני ביץ' של דיוויד פרל היה הראשון להביא את מיטב ההיפסטרים לעמוד ללא מסכות ולהודות באמת: אנחנו אולי תל אביבים ששומעים רק מוזיקה נורדית ולוקחים סרטים מהאוזן, אבל כשמדובר בבריטני – אין הבדל בינינו לבין הביברית הממוצעת.
ב-2012 הליין שכלל עוד יותר את הנוסחה, והפסיק לחלוטין להתחבא מאחורי תירוצים תוך שהוא מחזיר לפופ את הכבוד האבוד שלו. מסיבות הבריטני ביץ' הפכו להיות טבעיות לקהל הוורוד הנורמטיבי כמו מסיבות של שירזי או עופרה. כבר לא צריך להתחבא מתום זוויאלי או להסיר את עצמך מהצ'ק אין. דיוויד פרל קבע סופית שלא צריך להיות טראשים, נוסטלגיים או בני עשרים כדי להודות באמת בסיסית משותפת – הבו לנו עשרים שירים של בריטני ברציפות, ונהיה המאושרים באדם.
דוד פרל, מפיק הליין על התוכניות לשנה הקרובה: "את 2013 נפתח עם חגיגות ה-4 שנים לליין ב-11.01 במועדון הבלוק, מה שאומר הרבה הפתעות נעימות לקהל האוהב של הליין שיכללו הופעה מדהימה של טלולה בונט וסטים מיוחדים של הרזידנטית מיכל שר והדי ג'יית החדשה שמצטרפת למשפחה - אמי קיסר. ובהמשך אנחנו מתכננים כמה גיחות של הליין בחו"ל ומקווים שיום אחד נחגוג עם בריטני עצמה בארץ!"
ליין האנדרגראונד הטוב יותר: ביף
הקטגוריה הזו לוותה בהרבה מאוד לבטים במערכת. בעיר שבה הכל מופת של נון קונפורמיזם ומיינסטרים בו זמנית, האם יש בכלל עוד משהו שנחשב אנדרגראונד גאה בתל אביב? ולמרות זאת, ליין הביף של תומאס הכניס השנה אל השיח הגאה את מיטב הסטיות המהממות של העיר, וקיבע אותן חזק בתודעה הוורודה.
אם לפני שנה, המסיבות של הביף עוד הרתיעו מעט את הקהל הרחב – ב-2012 לא נותר מזה דבר וזה כשלעצמו ניצחון ששווה זכיה. אבל יותר מכל, מה שמעניק לביף ותומאס את כתר האנדרגראונד הינה העובדה המדהימה שהליין בעצם לא שינה בעצמו שום דבר כדי להחליק בגרון המיינסטרים הגאה. הוא בסך הכל חיכה בסבלנות שתל אביב תשתנה, בזמן שהוא נותן בית לקהל שלא מצא את עצמו ביזורי בילוי אחרים של העיר.
החיבורים האחרונים עם ה-FFF והפוראבר תל אביב אולי מצעידים את הליין צעדים קדימה לעבר המיינסטרים, אבל מצליחים לא להתפשר כלל על אווירת האין-יור-פייס שמאפיינת את תומאס וההפקות שלו מיומם הראשון. בעידן שבו כמעט ולא נותר דבר ממושג האנדרגראונד המקורי, אולי דווקא העובדה שכבר לא מדובר בביג דיל לאף אחד הינה האנדרגראונד החדש של העיר.
תומאס שמש, מפיק הליין על התוכניות לשנה הקרובה: "מעצם היותנו ליין עם אידיאולוגיה, הביף בוחר נושא מרכז כל שנה ול-2013 נבחר הנושא Feels Like Home שיחל במסיבת יום ההולדת לליין בפברואר. הדיון השנה יתרכז סביב הביף כבית, ביחס לקהל ובהרגשתו וכמובן בנושאי שמירה על הבית עם דגש על מין בטוח, ובדפוסי התנהגות וכבוד הדדי שאנחנו רוכשים בבית. זו גם הזדמנות להודות לקהל הוותיק והנאמן, ולדור החדש הצעיר והסקרן, שהולכים עמנו מנושא לנושא, מפטיש לפטיש, ממסיבה למסיבה! אנחנו רק יכולים להרים את דגל הפתיחות ולמזלנו הקהל מחבק אותו לזרועותיו!"
פריצת השנה: פוראבר תל אביב
נשמע משעשע לתת לליין שפועל כבר כמה שנים טובות את תואר פריצת השנה, אבל אין ספק שהפוראבר תל אביב הצליח השנה לעשות משהו שנדיר מאוד לראות בקהילה: להמציא את עצמו מחדש. אם בגרסתו המקורית, קיבלנו אוסף של כמה הפקות בודדות מוצלחות בשנה שנבנו בעיקר סביב עופר ניסים, השנה הליין פיתח רעב מחודש והחליט שהוא רוצה להית הקבוע החדש של תל אביב.
לצד ההפקות (ההולכות ומתמעטות יש לציין) של עופר ניסים באומן 17, הפוראבר תל אביב החל להתפרס גם במועדון הבלוק ויצר אלטרנטיבה דו שבועית אמיתית להפקות הגדולות של תל אביב לצד זרועות שנשלחו לפסטיבל הסולאר שנפתח באילת וסיבוב הופעות ראשון של הליין בחו"ל.
הגלגול המחודש של הליין כבר הוליד כמה מההפקות המשמעותיות של השנה עם פוקוס על לוק מוקפד, צוות רקדנים וחשפנים ומיומן ושמות גדולים דוגמת דיוויד מוראלס. בהנחה שהמגמה הזו תמשיך גם ל-2013, בהחלט יכול להיות שבשנה הבאה נמצא את הפוראבר תל אביב כבחירה שלנו לליין הטוב ביותר של העיר.
אוהד חיים, מפיק הליין על התוכניות לשנה הקרובה: "אנחנו נורא שמחים על הבחירה, למרות שהליין בעצם קיים מ 2006 אבל תמיד כיף לקבל פידבק חיובי שאומר שכנראה אנחנו עושים משהו נכון במסגרת השינויים האחרונים של הליין. ב- 2013 אנחנו מקווים להמשיך לרגש ולשמח עם סופ"ש גאווה נוסף, פסטיבל סולאר 2013, שיתופי פעולה מקומיים כמו עם ליין הביף בינואר ובינלאומיים כמו עם ה-WE פארטי במדריד שמתרחש החל מהסופ"ש הקרוב ועם הסירקיט פסטיבל בברצלונה שיתקיים בהמשך השנה".
הבר הסטרייטי הכי גיי: סטוראג'/דיזינגוף
אין טענה שחוקה יותר בתולדות ימי תל אביב מאשר "אין מספיק ברים גאים בעיר" בעיקר כי אכן קיים מחסור אמיתי בתחום. אבל השנה ליין ה"דרעק" של אימרי קלמן ואושר סבג הוכיח לנו שבכלל לא שאלנו את השאלה הנכונה. זה לא משנה אם הבר עצמו הוא גאה או לא – זה בעיקר משנה מה עושים איתו.
וכך דווקא יום רביעי שהיה בית קברות שומם בחיי הלילה וברים סטרייטים דוגמת הסטוראג' והדיזינגוף הפכו לסחורה הכי לוהטת. משב רוח הרענן הזה הצליח להוציא אחוז ניכר מהקהילה אל צמד הברים הזה וגילה לקהילה שלמה שאחינו הסטרייטים אמנם לא יודעים להפיק מסיבות בשיט, אבל יש להם מושג לא רע איך אמור להיראות בר טוב.
הסטוראג' והדיזינגוף התגלו כחללים שהזריקו דם חדש תחת הקונספט הגלותי של "בר גאה", ויוצרים שבוע אחר שבוע תור ארוך של אוכלוסייה שכבר מזמן ויתרה על הברים המסורתיים. אז עם כל האהבה והכבוד לאוויטה המיתולוגית ששומרת על כוחה כבר של הקהילה ולבר השפגאט שחוגג שנה (ואגב, בין הבעלים שלו תוכלו למצוא את אותו אימרי קלמן) – השנה הזו שייכת לימי רביעי ולאלטרנטיבה הכל כך מתבקשת שהם הביאו לעיר.
אימרי קלמן ואושר סבג, מפיקי הליין על התוכניות לשנה הקרובה: "אנחנו שמחים ומתרגשים לזכות בתואר! הדרעק ימשיך להתארח במועדון הבית שלנו- הסטוראג' לעונת החורף, ולקראת הקיץ אנחנו צפויים לחזור לעונת קיץ היסטרית במועדון הדיזנגוף. הדרעק גם ימשיך לקיים מסיבות גדולות בסופי שבוע, שיתופי פעולה, מסיבות רחוב ועוד כמה תכניות מרגשות שנשאיר אותן כרגע מסתוריות."
הליין החינמי הטוב ביותר: גליטר
בפרפראזה על שירו הידוע של אלתרמן: "ישנן יפות יותר ממנה, ישנן מתוחכמות יותר ממנה, אבל אין אחת יפה כמוה", הגליטר של דניאל קצנגולד וציונה פטריוט שחוגג בקרוב שלוש שנים הינו היחיד שמצליח בכל מוצאי שבת מאז הווסדו להיות מלא עד אפס מקום.
ההישג המתמשך הזה הוא לא משהו שצריך לזלזל בו, בעיקר לאור ניסיונות קודמים שלא צלחו. הנוסחה פשוטה להפליא: כניסה חופשית, מוזיקת פופ מיינסטרימית, הופעת דראג (וכן, הערבים שהוקדשו לציפי שביט ליהי גרינר לחלוטין נכללים תחת הגדרת מופע דראג), מחירי אלכוהול שפויים וקונספטים בשקל שמצדיקים את הסיבה לפתוח עוד אירוע בפייסבוק.
דווקא ב-2012 שבה קטיגורית המסיבות ללא תשלום עברה תהפוכות רבות וליינים שעשו קפיצה לליגה של הגדולים (מה"דרעק" שהתרחב לליין סופשבוע מוביל בעיר עם הפקות בתשלום, דרך "הדיקאן" שסגר את שעריו ועד ה"נוטריוס ב.י.ג" שסגר את שעריו לטובת הפוגה שיפוצים ארוכה מידי בלימה לימה) – אופציה קבועה, חינמית ומלאת גליטר לסגור איתה את השבוע היא הישג לא קטן בכלל.
דניאל קצנגולד וציונה פטריוט, מפיקי הליין על התוכניות לשנה הקרובה: "אנחנו בימים אלה נערכים לחגוג שלוש שנים לגליטר כך שלצד הקהל הנאמן שפוקד את הליין והפך אותו לאופציה הטובה ביותר לסגירת השבוע – הזכיה הזו היא בהחלט מתנה מהממת. ב-2013 אנחנו מבטיחים להמשיך לספק לקהל אלטרנטיבת סופשבוע חינמית מובילה עם מוזיקה מעולה, הפתעות והמון המון המון גליטר".
דיג'יי השנה: עופר ניסים
נכון שעל טעם מוזיקלי אפשר עוד להתווכח, אבל על עובדות כבר קשה מאוד לחלוק. בתחום הדיג'יי והיצירה אין שם מקומי שאפילו מתחיל לדגדג את העופרניסים-מאניה שקיימת בקהילה וגם גדול המבקרים של עופר יודה שמדובר בתופעה חסרת תקדים.
ב-2012 כמו בכל שנה שקדמה לה, עופר שחרר אינספור להיטים, פוצץ מסיבות מקומיות ובינלאומיות והגדיל אפילו יותר את עדת המעריצים הייחודית והבלתי מתפשרת שלו (שבין שורותיה אפשר למצוא גם את כותב שורות אלה), והטקסט הזה כבר הפך לכל כך צפוי שהוא כנראה יהיה מדויק גם בשנה הבאה.
במקרה הזה, לא רק שמדובר במנצח הבלתי מעורער של קטיגורית דיג'יי השנה בקהילה, אלא שקשה לראות באופק יוצר/ת שמתקרב באופן קלוש לרמת ההיסטריה המקומית שקיימת סביב המותג עופר ניסים. בשבועות האחרונים מסתובבות שמועות זדוניות על פסק זמן (שאגב מוכחשות לחלוטין ע"י המנהלים של עופר), מה שכבר גורם לקריז קשה בקרב המכורים ולכן נסכם את הבחירה המתבקשת הזו בתחינה נרגשת למעט קונסיסטנטיות לצד הכישרון הנדיר: תן לנו הופעה חודשית קבועה בתל אביב ואנחנו כבר מבטיחים להשלים את החסך המוזיקלי הנותר במכון/שתיה לפני הקלאב/חדר הקטן.
עופר ניסים, על הבחירה כדיג'יי השנה של 2012: "תודה רבה על הבחירה. 2012 הייתה מרגשת עבורי במיוחד, ובכלל כייף וגאווה שמהסצנה שלנו פרצו הצלחות בין לאומיות. שתהיה שנה מקסימה לכולם עם הרבה אהבה."
ליין השנה: ה-FFF של שירזי
לכאורה הקטגוריה הכי מעניינת בכל הרשימות מהסוג הזה, אבל מה לעשות שבתל אביב 2012 התוצאה הזו צפויה בערך כמו תוצאות הבחירות: שמעון שירזי. המפיק האלמותי הזה שומר גם השנה על הפער העצום מול המתחרים, כך שבאמת אין משהו חדש לכתוב ויכולנו פשוט להעתיק את הסיכומים מהשנה שעברה.
ליין ה-FFF המיתולוגי של שירזי זוכה כבר שנה רביעית לתואר ליין השנה, ומצליח עדיין להיות היחיד שמצליח באופן דו שבועי ומחזורי לייצר את הפקה נוצצת ומושקעת עם השמות הכי חמים בסצנה העולמית. תוסיפו לזה את האפטרים שהפכו מזמן להיות לוח השנה הוורוד של החגים היהודיים ומסיבת הגאווה השנתית שהצליחה גם השנה לשגרר אותנו בצורה מעוררת התפעלות לתיירים שהגיעו לארץ וקיבלתם ניצחון בנוק אאוט.
ל"מיקסר" נותר רק להוריד את הכובע (מצחיה כמובן) ולאחל עוד שנים רבות ופוריות של יצירה וחזון שבמידה רבה הינם אלה שמצעידים את חיי הלילה של תל אביב לליגה של הגדולים. ואם להודות על האמת, אנחנו קודם כל מאחלים את זה לעצמינו.
שמעון שירזי, מפיק הליין על התוכניות לשנה הקרובה: "מחמם את הלב ולא ברור מאליו. אחרי שנים של פעילות בלילה חשוב להישאר רלוונטיים, לתת לקהל את ריגושים ולהמציא את עצמנו מחדש! הקהל החם שהולך אתנו כל הדרך, הוא זה שעושה לנו את החשק להתמיד ולהיות נאמנים לאג'נדה שלנו מבלי להיכנע למיסחריות. מה שבא לידי ביטוי בהשקעה סביב תפאורות, קונספטים ותאטרליות שמכניסה את המבלה לחוויה טוטאלית. 2013 תיפתח ביום הולדת שלי ובתערוכה בבית העיר שאני עובד עליה כחצי שנה ושתיקח את הקהל למסע על זמני בלילה. בנוסף אנחנו עובדים כבר מעכשיו על שלל הפקות מרעננות ושיתופי פעולה עם העולם שיכללו כמובן גם חגיגות פורים והגאווה המסורתיות."