>> הצטרפו לקבוצה של גאווה בפייסבוק
מדובר באחד הריטואלים הכי יציבים שקיימים בחיי הלילה של תל אביב. זה יתחיל בפרץ שמועות שימרח תוך מספר ימי שיירים בפייסבוק אול אובר הניוזפיד של כל גיי תל אביבי מצוי.
מהנקודה הזו, הסצנה בתל אביב תתחלק לשתיים: אלה שסופרים לאחור באובססיביות ונערכים למאורע כאילו מדובר בחתונה הראשונה שלהם מול אלה שמתאמצים להראות כמה שזה "לא רלוונטי" להם תוך כדי צקצוקי לשון על התרבות הנמוכה שהעיר נגררת אליה.
בשישי בצהריים, כל מכוני הכושר בנפת תל אביב יתפוצצו מהומואים שמתקתקים עוד אימון יד אחורית לטובת הורדת החולצה המסורתית. כמובן שהאייפודים ינגנו סימולטנית את אותם טראקים מיתולוגיים. בשבת בבוקר, קצת אחרי ש-Born To Make You Happy יסתיים להתנגן, תתחיל הלרלרת סיכום שתנוע בין הסקאלה של היה מהמם/הורס/מטורף לבין הקיצונות מסוג צפוף/מסריח/משעמם. עד מוצאי שבת כבר יתחיל הריטואל מחדש שבו כולם מחשבים לאחור את התאריך הבא. אין ספק, בתל אביב יש אמנם הרבה מסיבות אבל רק שם אחד שרשום על אפקט הפרפר הוורוד הזה: עופר ניסים.
>> אדיר רון מגיש: מוצצים על רחבת הריקודים
עופרה - קטגוריה משל עצמו
החדר הקטן של שירזי באומן, המינוס אחד, ה-3סום בבן אביגדור, ה"דיקאן" של האוויטה, ה-GP בחיפה, ה"פרידום" באילת, בערך כל ערב באפולו וכמובן גולת הכותרת - הפוראבר תל אביב של אוהד חיים. הליינים הללו לא קשורים אחד לשני בשום דבר מלבד ההיצע המוזיקלי שלהם שמורכב כמעט כולו מהז'אנר התל אביבי הכל כך נפוץ שמגיע לו כבר קטגוריה משלו באייטיונס: שירי עופרה.
אגב, גם המסיבות האלטרנטיביות מהעבר השני של הסצנה שנעות בין פופ היפסטרי לאקלטרו מינימל מייצרים קו משותף אחיד באירועי הפייסבוק השונים, כשהם מצהירים במפורש: "פה לא מנגנים עופרה", כאילו שמדובר באסופת שירים רדיקלים קומוניסטיים ולא בהאוס-אלקטרו עם נגיעות פופית שלא שונה במיוחד משאר המוזיקה שתמצאו במסיבות האלה.
בשורה התחתונה יוצא שהקו המוזיקלי התל אביבי שמיישר קו בדרך כלל עם מצעדי ההאוס משאר העולם, מניף אצבע משולשת לגלובליזציה ומייצר את המרד הקטן שלו באמצעות ז'אנר מקומי ייחודי שמבוסס בעצם על בנאדם אחד. ספק אם יש מישהו שמשפיע על הקו המוזיקלי של הסצנה הגאה בעיר כמו עופר ניסים והוא אפילו לא ידע שהוא כזה.
בניגוד לאנשי לילה אחרים, עופר ניסים מתנהל בצורה הפוכה לכל מה שהתרגלנו לקבל משאר הסצנה. בזירה המיוזעת והמבעבעת של כל הקלאברים, הדיג'ייז, המפיקים והיחצנים שכבר חונכו להתערבב במחול האוננות העצמית המשותפת המכונה "אני פה כדי לפרגן" – עופר ניסים נעדר לחלוטין מהאורגיה התל אביבית הזו.
מספרים שבשנות התשעים הוא עוד היה נצפה בכל מיני מקומות, מלרלר בלי הפסקה באמצע סטים ואפילו מוציא שיחות מוקלטות עם נתי נתן אבל כל זה נעלם לחלוטין במשך השנים. הדור החדש ששיודע לשיר את מיליון סטארס מתוך שינה, בעצם לא מסוגל להגיד שום דבר על עופר שמחוץ לעמדה. בשנת 2012 שבה הראל סקעת ודומיו הגאים לא יכולים לגרבץ בפהרסיה מבלי לסיים בוידאו פאפרצי של ערוץ הבידור, דווקא המותג הוורוד הכי פופלארי של הסצנה מצליח בצורה מעוררת השתאות להישאר כל כך לא נגיש ואניגמטי.
אז מה סוד הקסם של עופר ניסים?
בזמן שדיג'ייז עולמיים הרבה יותר גדולים מתחילת המילניום כבר תלו את האוזניות מזמן ועברו לעולם שכולו התרפקות על העבר, זיונים עם גרופיז הולכים ומתמעטים, קוקאין והרבה מאוד בוטוקס –עופר מצליח כבר לחגוג עשור רביעי במרכז חיי הלילה ולהתקדם שיאים חדשים בקריירה כשהוא רלוונטי מתמיד. אין ספק שחלק מרכזי בהצלחה הייחודית הזו שייך להמוזיקה עצמה.
עופר ניסים יודע את נפש הגיי התל אביבי השיכור יותר מכל אחד אחר ועובד על פי נוסחה מנצחת שכנראה תעבוד עלינו לנצח: קחו קצת מלודיה בשביל הווייב המרגש, תערבבו עם הרבה ווקאל שקל יהיה לצעוק בפזמון ותגוונו באוסף עליות ובאסים שמעיפים את הקהל, וקיבלתם עוד טראק כל כך ממכר שאי אפשר להפסיק לנגן את הסאונד הנוראי והצילום הרועד שלו מיוטיוב גם חודשים אחרי המסיבה. אולי זו לא הנוסחה הכי מתוחכמת ששמעתם אבל אין ספק שהיא מאוד אפקטיבית.
אבל עם כל הכבוד לליינאפ המוזיקלי המשובח, סיפור הצלחה מהסוג הזה חייב להיות מעט יותר מורכב. בשורה התחתונה, עופר ניסים כבר מזמן הפך להרבה יותר גדול מהטראקים שהוא מייצר. בטירונות הגאה שכל אוחצ'ה מתחילה עוברת בטבילת האש התל אביבית, עופרה היא הפס קול המקומי שמלווה את כל הטקסים הקטנים שמסביב.
בזכות אוסף המסיבות הרחב שמאמץ את השירים הללו כבחירת פליילסט ראשונה, נוצר מצב שבו כמעט כל טראק וטראק נטען באוסף זכרונות, חוויות ותמונות ראשונות מחיי הלילה של תל אביב. האוזניים הבתוליות שלנו שממירות לראשונה את הגלג"לצ הסטרייטי בעולם הקלאב הגאה, מוצאות בעופר ניסים הדבר הכי קרוב למדורת השבט המוזיקלית שאפשר למצוא בחיי הלילה של תל אביב.
אגב, זה לגמרי בא על חשבון הבנאדם הפרטי שנמצא מאחורה ושהחליט במודע לוותר על ראיונות העומק בשבע לילות והניראות הפנים קהילתית לטובת שמירה על המותג "עופר ניסים" שמייצג אצל כולנו כל כך הרבה רגעים מדהימים ומרגשים.
כשקהילה הזו שיודעת להיות כל כך מנוכרת ומפולגת הופכת להיות קול אחד ברגע שמתחילים הצלילים הראשונים של Alone, נוצרים לפתע רגעי עינת שרוף מאוד מיוחדים גם בתוך הדיסוננס של הרחבה אפופת הסקס והסמים, ואת זה אף יוצר מקומי אחר לא הצליח לשחזר.
במובן מסוים, עופרה היא בעצם הגירסה הוורודה של שלמה ארצי: אפשר לאהוב אותו, לתעב אותו, להעריץ אותו, להכפיש אותו או אפילו לנסות להתעלם ממנו אבל תראו לי טקס ממלכתי סטרייטי כלשהו שבו הקהל לא יזמזם את אחד ההמנונים שלו בהתרגשות גוברת ומחנק מובנה בגרון.
Offer Nissim & Itay Kalderon Ft.Maya Simantov - Over & Over. Radio Edit
נפתח בבכורה בלעדית ל"מיקסר" של mako גאווה: לקראת מסיבת הפוראבר תל אביב שתתקיים בשישי הקרוב באומן 17, עופר משחרר לקוראי ה"מיקסר" סנונית ראשונה מהאלבום שבדרך - הסינגל Over & Over בצורתו הסופית והגמורה.
הטראק המעולה הזה הוא תוצאה של שיתוף פעולה נוסף עם מפיק הבית המוכשר איתי קלדרון והזמרת החד פעמית מאיה סימנטוב והתוצאה היא ממתק אמיתי. הסינגל כבר הוחתם בלייבל התקליטים המוביל בעולם Universal ובחבילת הרמיקסים שלו תוכלו למצוא כמה מהיוצרים המובילים בעולם כמו Guenael Geay שעובד צמוד עם ליידי גאגא ופיטר ראוהופר.
עופר מוסר שחסר למי שיגיע לאומן בלי שהוא יודע לצעוק את כל המילים אז בלי הקדמות מיותרות – שימו Play ותתמכרו ללהיט הבטוח של קיץ 2012
Madonna - Girl Gone Wild. Offer Nissim Remix
אינספור מילים נשפכו על הטראק הזה בשבועות האחרונים: שחרור רשמי של מדונה, חימום המלכה בהופעת הבכורה בארץ ועוד ועוד. אבל האמת היא שהקסם האמיתי של הטראק הזה בעיני הוא הויזו'אל שהוא מצליח להעלות בי: רחבת האומן.
שלוש וחצי בבוקר. אוהד חיים מודה לאליוט וצועק למיקרופון "קבלו אותו – עופרררר ניסים!". מחיאות כפיים וצעקות נלהבות. התאורה הופכת לחושך מוחלט. מתח והתרגשות באוויר. ופתאום צלילים ראשונים באוויר: Oh My God. Oh My God. מדהים שהזיכרון הזה כל כך מוחשי אבל הוא בעצם עדיין לא קרה. נתראה בשישי על הרחבה - חג עופרה שמח.
ה"מיקסר" ממשיך לערבב אתכם גם בדף הפייסבוק