מופע שנות ה-90

Dash Berlin & Ellie Goulding - Take Me To Church 

אחרי כמעט חמש שנים של כתיבת ה"מיקסר" ועדיין נותרה תעלומה גאה אחת שאני עדיין לא מצליח לפענח: הדיסטנס המובנה בין הומואיות הקלאב הקשות שבעיקרון מרימות באקסטזה בכל פעם שמגיע לארץ רזידנט פח כלשהו ממסיבה שהיא במקרה הטוב המקבילה של ימי ראשון באוויטה לבין ההתעלמות הגורפת של אותן הומואיות בדיוק מהמגה דיג'ייז הסטרייטים הכי ענקיים בתחום כאילו שהם היו תמונה צהובה באטרף. ארמין ואן ביורן, דאש ברלין, אנדרו ראייל, אפרוג'ק ואפילו אקסוול ואינגרוסו שמגיעים לארץ בחודש הבא – את ההומו הממוצע זה מעניין בערך כמו דיג'ייז שמתקלטים לפני שעופרה עולה במסיבות בחו"ל.

ובכל זאת, אחת לתקופה, אחד הענקים האלה מתחבר לצד הגאה שלו וקורץ לקהילה עם טראק שמצליח לגרום להומואית הממוצעת להכניס אותו לפלייליסט ליד הסט האחרון של שגיא קריב. הפעם מדובר בדאש ברלין שהחליט לקחת שיר שהפך להמנון הומואי כמו Take Me To Church ולגרום לאלי גולדרינג המושלמת להקליט אותו במיקס החדש. התוצאה היא כל כך מעולה שכנראה תצליח לשבור גם את הקשות ביותר ולגרום להם ללחוץ Play.

מיועד ל: כל מי שמאמין שלהיות ורסטילי זו אופציה מסקרנת ולא רק מה שפסיביות כותבות באטרף כשהן לא רוצות להודות שהם אוהבות בתחת.

(Madonna feat. Nicki Minaj - Bitch I'm Madonna (Rosabel's Bitch Move Mix

בוא נדבר רגע על תסמונת ה"אני חייב הפסקה ממסיבות" שהתחילה לתקוף את טובי בנינו בעיר. איכשהו, הצימוד של הפרייד המקומי עם מדריד ורכבת התיירות הקבוע של יולי-אוגוסט הצליחו מצד אחד להרים את רף המסיבות לשיאים חדשים אבל גם לאזן עם דאון בהיקף דומה. כבר חודשיים אני לא מצליח לשרוד יום ראשון בלי לנהל עם החבר התורן את שיחת ה"אני בן 30 עוד רגע ועדיין יוצא כל סופ"ש" שמתפתחת מהר מאוד לשאלה הנוקבת "אתה לא חושב שזה כבר נהיה פתאטי בגיל מסוים?". ובכן, אם גם לכם נמאס מהחפירות וכבר קניתם כרטיס לביף במוקדמת, הנה התשובה האולטימטיבית למשברים המלאכותיים: Bitch, I’m Madonna.

אני אמנם לא סגור על הגיל שבו זה מתחיל להיתפס חברתית כמביך להסתובב עם בני עשרים במסיבות ולהתנהג כמו פרחה מהדרעק אבל די בטוח שמדונה עברה אותו בכמה עשורים. ועדיין, כדי שלא נתבלבל לרגע שהמלכה עברה להתעסק עם טקסטי Ghost town מלנכוליים, הסינגל החדש מאכלס כל כך הרבה פורח וקליפ כל כך צבעוני ומוגזם שאפילו מיילי סיירוס וקייטי פרי היו מרגישות מבוגרות מדי כדי להקליט אותו (ובמפתיע, שתיהן מתארחות בקליפ).

והפואנטה – ביץ', איים מדונה ואני אעשה מה שבא לי עד איזה גיל שבא לי. מבחינתי, כל הכלבות בנות גילי יכולות להמשיך לצקצק בלשון ביציאת שישי האלטרנטיבית שלהם לסינמטק שתסתיים תנוחה מסיונרי ל-13 דקות משעממות, אני אבלה עם כל הלארדים מהשכבה של לורדס ואתערבב עם הדיג'ייז הכי חמים בעולם כמו Diplo המעולה שגם הפיק את השיר. התוצאה הסופית כאילו נולדה לטוורקינג בלימה לימה עם פזמון שמורכב מדאבסטפ סינת'י ונטול ווקאל ובחירות מוזיקליות כיפיות אנטי מיינסטרימיות בעליל.

חבילת המיקסים הרשמית שיצאה לסינגל מצליחה קצת לאזן עם הגרסה המעולה של Rosable שמעלימה את ניקי מינאז' לטובת ביט כיפי שנשמע כמו הפורח הסטנדרטי של מוגזמות העיר.

מיועד ל: גרסת ה-MTV: כל מי שטוענת שהיא "חייבת הפסקה ממסיבות" אחרי המסיבה האחרונה של הדרעק באומן

גרסת Rosabel: כל מי שטוענת שהיא "חייבת הפסקה ממסיבות" אחרי המסיבה האחרונה של הפוראבר באומן

Tubthumping (i get knocked down) by Chumbawamba

סיפור אמיתי שהגיע למערכת ממשרד פרסום אי שם ברחבי העיר: לפני כחודשיים וחצי גויס לחברה לארד חדש עם חזות מתעתעת ונטיות מיניות מעורפלות. כיוון שגם בעולם היח"צ זה עדיין לא תקין פוליטית לשאול עובד חדש אם היא הומואית קשה או שבטעות היא נראית ככה, ומפני שפרופיל הפייס היה חסום כמעט לחלוטין, החל מרוץ חימוש בין כל האוחצ'ות המריירות.

לזכותן יאמר שהן לא בחלו באמצעים כדי לגלות את התשובה ("צריך להתקין לך את האפליקציה המשרדית בטלפון") אבל עדיין כל הניסיונות העלו חרס ("אין לו גריינדר אבל יש לו את הדיסק של דיקלה"). בסופו של דבר, הסוגיה הגיעה לשולחנו של הגיי המקצוען במשרד שבתוך עשר שניות קבע חד משמעית: "הוא גיי בוודאות - יונתן ונונו בחברים המשותפים שלו עם כולכם".

ואכן, הסיפור הקטן הזה בא ללמד אותנו שזה לא משנה אם אתם פוראבר או דרעק, אריסה או קולג', אלכוהול או בלגן, מחפשי זוגיות או תושבי חדר סטוצים באטרף, בעד הסכם הגז או נגדו, ואפילו לא משנה אם אתם אקטיבים או פסיבים – כנראה שיונתן ונונו בחברים שלכם.

ולא שכזה מסובך להבין את הקונצנזוס במקרה הזה – לארד שהוא גם אינטליגנט, תופעת רשת מגניבה אבל בלי להפוך למציק שלא ננקוב בשמו, חובב פחמימות אבל עם גוף הורס ובעיקר מפיק מסיבות שהצליח להישאר מחובר לקרקע, דבר שתתפלאו כמה שהוא לא פשוט בכלל.

בשישי הקרוב, הדונה מרטין חוגגת את יום ההולדת של יונתן בהפקה מושקעת שבדיוק כמו יונתן עצמו נעה בין מסיבת תה עם לוק אלגנטי לצד הרמות קשות. ברחבה המרכזית מאיה יעקבסון ושחף מורן עם ניינטיז לצד חמורים חדשים וברחבה האלקטרונית אייל ונד ובנקה עם דיפ האוס ואלקטרו. תארח את האירוע קלריסה סנאוויט רק כדי שחתן השמחה יוכל להשתכר ולהתעלף בפינה איפשהו כמו שכולכם עושים בימי ההולדת שלכם.

נתראה על הרחבה של הבלוק וקבלו הקדשה מיוחדת של ה"מיקסר" לכבוד יום הולדת שכולו ניינטיז. מזל טוב!

מיועד ל: כל מי שעדיין לא בחברים של יונתן. ברצינות, איך אנחנו אמורים לדעת שאתם הומואים?

Donna Martin: Tea Party | יום שישי 17.07.15 | 24:00 | הבלוק (סלמה 157, תל אביב)