(DJ Sammy - Heaven (Funk3d 2014 Remix
אין בעולם הגאה נושא יותר שחוק ומשעמם מימי הולדת וההתלהבות המוגזמת /ואו השריטות המובנות שהתאריך הזה מצליח להקפיץ אצל כל הומו באשר הוא. מאוחצ'ות שבטוחות שיום הולדת עשרים וחמש זה הזמן להרמת עפעפיים; דרך אושיות לילה שמתאמצות לוודא שכל סטוץ רנדומלי שלהם יגרר ללימה לימה לאירוע יום הולדת המתיש שהם פימפמו במשך חודשיים בפייסבוק; וכלה באטרפיסטים שהחליטו לוותר על הקונספט ולהיתקע בגיל 29 עד קץ הימים – כולכן מתישות. שחררו.
וכדי לתת דוגמה אישית, אני מוכן להיות הראשון שיוביל את המהפכה: אמנם הטור הזה מתפרסם ביום שבו אני סוגר שלושים ואחת אביבים אבל עדיין אני אעשה טובה גדולה לקוראי mako ולא אקדיש טור שלם כדי לאונן על הנושא.
במקום, קבלו טראק שמצליח לגלם בתוכו את חוויית יום ההולדת הכי מדויקת בלי לחפור על זה שש מאות מילה: החידוש של Funk3d לטראק המיתולוגי של DJ Sammy שאי שם בגיל 18 ליווה את הימים הראשונים שלי כקלאבר על הרחבה של הפופרינג. גם אם נסכם שכל הקלישאות נכונות, "שלושים זה העשרים החדש" ו"גיל זה רק מספר" – הרגע הזה שאתם שומעים בקלאב חידוש לטראק נוסטלגי שבכלל לא קלטתם כמה הוא פאקינג ישן זה סרט יותר קשה מכל טקסט יום הולדת שתוכלו לחשוב עליו. אבל אחרי שבועיים בפלייליסט, הגעתי למסקנה שדווקא הטראק המדכדך הזה מצליח להאיר על כל העניין בכמה זוויות חיוביות למדי:
א) אם הטראק המיושן והמאוס הזה מצליח להרים גם לבני העשרים על הרחבה אז כנראה שבאווירה (ובעיקר בתאורה) של הקלאב, הרבה יותר קל לטשטש את הגיל. ב) מסתבר שכמה שיפצורי סאונד קוסמטיים והוספת המספר 2014 לשם הטראק הצליחו לגרום לו שוב לשבור שיאי מכירות בביטפורט והוכיחו שאפשר לחדש כל דבר בעולם הזה. בקיצור, בוטוקס ורילוקיישן לתאילנד - יש לי חבר שעשה מזה קריירה.
מיועד ל:
לצעירים
לצעירים ברוחם
המיקסר מארח:
דיג'יי מיקי פרידמן, Forever Tel Aviv: Extra Terrestrial
בזמן שהתקשורת הסטרייטית בישראל נוטה להתעלף מפרובנציאליות יתר בכל פעם שבר רפאלי עושה עוד ספורטס אילוסרטרייטד או גל גדות סוגרת סרט קומיקס, הקהילה התל אביבית מלאת הפאסון אימצה את המושג "גאווה ישראלית" בעיקר לדיג'ייז ומפיקים ישראלים שפתאום מככבים בליינאפ של הסירקיט. פייר, אחרי שרואים את ההיקף של פסטיבלי הגייז ומפנימים שדווקא דיג'יי ישראלי מצליח להעיף באוויר כל כך הרבה לארדים נטולי חולצה, העובדה שאיילת זורר שיחקה את אימא של סופרמן כבר לא נראית כמו פיסגת השאיפות של הגנום היהודי. אחד מהכוכבים הכי של תעשיית הייצוא התל אביבית הזו הוא ללא ספק הדיג'יי מיקי פרידמן, ועזבו את זה שהוא במקור ירושלמי.
פרידמן, שבצעירותו בכלל תחזק קריירה משגשגת בתור רקדן בבלט הישראלי, הפך בשנים האחרונות לשם מוכר בבירות אירופיות נחשבות. בשישי הקרוב הוא יתארח בליין הפוראבר תל אביב בבלוק, מה שנותן ל"מיקסר" הזדמנות לתחקר אותו על הגשמת הפנטזיה הקהילתית המושלמת - חיים על מטוס בין מסיבת גייז אחת לשנייה.
מיקי פרידמן, בשביל כל ההומואיות התל אביביות שפחות מכירות את כוכבי הסצנה האירופית, ויוקר המחייה מאפשר להן מקסימום להחתים דרכון בפסטיבל "אילת גאווה", תן קצת רקע עליך כדיג'יי.
את המשיכה שלי לעולם התקלוט והמיקסינג גיליתי ב-1997 כשעברתי לברלין והתחלתי לתקלט בבית על תקליטי ויניל. ב-2005 החלטתי לקחת את התחביב הזה צעד קדימה, הפסקתי לרקוד והשקעתי את כולי באהבה הגדולה הזו למוזיקה. בהתחלה בעיקר ניגנתי במקומות קטנים עבור תשלום זעום, אבל אחרי שנתיים נפתח בברלין מועדון הבנגלו שהציע לי רזידנסי ושם התחילה בשבילי הפריצה האמיתית. ב-2008 הגשמתי חלום נוסף כשניגנתי ב"ספלאש" בניו יורק, ואיך שירדתי מהעמדה החתים אותי אחד המנג'רים החשובים בתעשייה שהתלהב מהסט. מאז אני מנגן כל סוף שבוע בעיר אחרת במסיבות ובפסטיבלים הכי גדולים בעולם, מלבד שישה סופי שבוע חופשיים בשנה. אלה הפוגות שאני חייב לעצמי כדי לא לאבד את השפיות לגמרי.
שמע, אני מכיר הומואים שקשה להם לשמור על שישה שבועות בשנה מחוץ לאומן והם אפילו לא מקבלים כסף על כל מסיבה, אז סחתיין על השליטה העצמית. בשנים האחרונות, הרבה דיג'ייז אירופים שמגיעים לתל אביב טוענים שיש במסיבות המקומיות אווירת Play Hard מוגזמת עם המון אלכוהול וסקס באוויר. דווקא כמי שהגיע מכאן, איך אתה רואה את ההבדל בין תל אביב לאחיותיה האירופית?
(צוחק), אני חי בברלין אז זה קצת קשה להתחרות. לא נראה לי שקיימת עיר בעולם שמשתווה לברלין במה שקשור לאווירת ה-Play Hard באופן כללי לסקס, סמים ואלכוהול. מה שכן, תל אביב לגמרי התפתחה בצורה פנומנלית מאז שעזבתי והפכה למוקד party מטורף. לדעתי זה נובע מכך שהישראלים, כמו הברזילאים והספרדים, מאוד קשובים למה שקורה בעולם ויודעים איך מסיבה צריכה להיות.
מפיקים כמו אוהד חיים, שירזי ותומאס מסתובבים בפסטיבלים הכי חשובים ובערים הכי חשובות, ומביאים איתם השראה ליצור בתל אביב מסיבות מעולות. בסוף, מסיבה מדהימה זה אמנם בראש ובראשונה סאונד מעולה אבל גם לוקיישן מגניב, תאורה, חתיכים בלי סוף, ואלה בהחלט דברים שאפשר למצוא במסיבות הגדולות בתל אביב. אגב, בעיניי הדבר הכי חשוב זה אנשים שבאים ליהנות בלי אטיטיוד, וזה בהחלט נקודת חוזק שיש למסיבות בארץ.
הומואים תל אביבים בלי אטיטוד? רואים שעברת לברלין ב-1997. בוא נסכם ככה - אם תנחת פה ביום רביעי, אתה חייב לקפוץ ל"דרעק" ויש לי תחושה שבאותו לילה תשלח לי תיקון בהול לראיון. בכל מקרה, אם כבר נגענו באוכלוסייה המקומית, יש לך את הפרספקטיבה המושלמת לסיים את הראיון בפתרון של דילמה ארוכת שנים - גברים ישראלים או אירופים:
הגזמת, אין על החתיכים הישראלים. יופי ישראלי, אין לו תחרות.
מיועד ל: מי שפחות מתחרמן ממופע שירים בערבית בתור מסיבת השישי בערב שלו. עינב בובליל אולי תקרא לכם "פרידמנים", אבל היא בטח לא שמעה אף פעם סט של מיקי פרידמן.
Forever Tel Aviv: Extra Terrestrial | יום שישי 12.12.14 | 23:30 | הבלוק (סלמה 157, תל אביב)