אתם שומעים את זה - צליל באס עמום שעטף את עיר בשבוע האחרון? פשוטות העיר יכולות אולי להסביר לעצמן שמדובר באחיותיהן לג'ים שעפות עם ווליום מוגזם באוזניות, אבל כלבות ה"מיקסר" האמיתיות יודעות את האמת: מדובר בפעימות הנרגשות של הדופק הקולקטיבי הגאה בעיר, שמתחיל לפמפם בקצב לקראת הסופשבוע. אחרי חודשי המתנה ארוכים, לוח השנה היהודי עושה קאמבק מפואר עם מה שהולך ומסתמן כסיבה האמיתית לקיומם של מועדי ישראל: חג עופרה שמח!
גם השנה, מפיק העל שמעון שירזי מבטיח אפטר חנוכה שלא ישכח עם אווירת רוקנרול בועטת, והופעה מפתיעה אחת שתהיה To Die For. אם רק לפני שנתיים, החיבור המחודש בין עופר ניסים לשירזי עוד נראה כמו פנטיזיה פרועה של בוגרות ה-TLV לדורותיהן, בשלב זה אפילו ההומואיות האתאיסטיות ביותר למדו לברר מתי לעזאזל יוצאים תשרי, כסלו וניסן בכל שנה. מלבד סט חגיגי ומפוצץ אנריליסים של המלכה, האפטר יארח השנה גם סוללת די ג'ייז מפוארת, שנעה בין ערן טל ומוטי סעדיה לאליוט ולובליאנה – הכל בשביל שלא תחפרו יותר מידי בחצר עם השאלה האלמותית, "עופרה עלתה?". לכל מי שעדיין טוחנת סופגניות אחרונות, יש לכן בערך 48 שעות להתאפס על עצמכן לפני הורדת החולצה החשובה בשנה. להמשיך לתקוע פחמימות בשלב זה מסוכן יותר מלהיתקע בתא שירותים עם החברה הלרלרנית התורנית שמתעקשת לחפור עם "אוחצ', אני מה זה אוהבת אותך" דווקא כשעופרה עולה. אז אם איכשהו פספסתם את תקציר הפרקים הקודמים ועדיין תקועות עמוק בתקופת ה-Everybody Needs A Man, ה"מיקסר" מפרגן לכם טור שיעורי בית מיוחד עם כל האנריליסים של עופרה שעוד לא הגיעו לסאונדקלאוד. חסר למי שלא משננת את המילים עד שבת. תזכרו, עופרה נמצאת עד העמדה למעלה ורואה ה-כ-ל.
Led Zeppelin - Whole Lotta Love
עופרה ממשיכה בסדרת החינוך שלה להומואיות העולם במטרה לחבר אותן להיסטוריה מוזיקלית שלא נעה בין מדונה לבריטני והפעם באווירת הרוקנרול של האפטר, מוציאה מהנפטלין את השיר המיתולוגי של לד זפלין והופכת אותו לטראק חדש שיפתח את המסיבה. סביר להניח שתהיו מפוצצות מדי בשביל לקלוט על הפעם הראשונה כמה השיר הזה מרים, אבל עד סוף המסיבה כולכן תזמזמו בהיסטריה Whole Lotta Love בלי שתבינו למה. אז הנה, חסכתם לעצמכם שאזאם.
מיועד ל: שווה להקשיב למקור רק כדי להבין בזמן אמת כמה עופרה גאון כשתשמעו את הגירסה שלה.
Offer Nissim Present Ilan Peled - Cest Coccinelle / Udrub
עופר ניסים ואילן פלד. רק מלדמיין את שני אלה באולפן יחד גורם לי לפנטז על מפיק הריאליטי שירים כבר את הכפפה ויתעד את הכל במצלמה. אחרי ששני אלה לימדו קהילה שלמה לנבוח ב-Haw Haw וגרמו לכל סתומה שהגיעה לברלין לצלם את עצמה מזמינה "אפריקוס קוחן" ולהיקרע על עצמה מצחוק, הם השיקו במסיבה הקודמת שני שיתופי פעולה חדשים: גרסה חדשה ומצוינת ל"זה קוקסינל" (שגירסתו המקורית הושקה כאן לקראת מסיבת הגאווה בבלומפילד) לצד מיקס מחווה מיוחד של עופרה ל"דניז דניז", שהצליח להרים אומן שלם באוויר בצעקת "אודרוב!". אזהרת ספוילר - למקרה הלא סביר שבכלל תהיו במצב לזהות מה מתנגן סביבכן, שווה לפקוח אוזניים שכן צפויה במסיבה הזו הפתעה מוזיקלית חדשה וכיפית במיוחד מאותו בית היוצר.
מיועד ל: מי שכבר למעלה מעשור לא מצליח לשחרר מחיקויים של מירי פסקל. במילים אחרות – כל הומואית שאי פעם הכרתי.
ABBA - The Winner Takes it All
בסופשבוע הקרוב, ובמקביל לאפטר, אני אחגוג יום הולדת. איכשהו, כבר כמה שנים ברציפות התאריך הזה נופל על מסיבה של עופרה ומלבד הפורח המתבקש, זה מעלה גם סט שאלות ומחשבות קבועות: אולי מיציתי? מתי בעצם אמורה להגיע ההתבגרות הזו, שבסופה אמצא את עצמי מתרגש יותר מהחלפת חיתולים יותר מטראק חדש? אחרי כמעט של עשור של קלאבים תל אביבים, טורים מוזיקלים שמיועדים לכל הקשות של העיר ואווירה של מוגזמות כללית – האם אני בכלל עוד נהנה ממסיבות או שאני פשוט ממשיך כי אני לא מכיר משהו אחר? ואז מגיע רגע כמו The Winner Takes It All. רגע חמקמק ונדיר, שהכל פתאום מתחבר בו. אתם, המסיבה, החברים, הכדור, עופרה. רגע שהופך לכל כך מדויק ועוצמתי שבאופן די מוחשי, הלב פשוט מאיים להתפוצץ על הרחבה. ברגע הזה, כל סימני השאלה הופכים בבת אחת לסימני קריאה. אני מסתכל מסביב ומבין כמה אני בר מזל שזכיתי לחוות את זה ואפילו קצת עצוב בשביל מי שלא, בין אם מדובר בסטרייטים שמעולם לא טעמו את הקסם של חיי הלילה או סתם הומואיות שחופרות בפוסטים ממורמרים על כמה שזה הוריד להם שפתאום הבאסים נעלמו לטובת רגע כל כך טעון ומרגש. מבחינתי גם השנה, את יום ההולדת האמיתי אחגוג במרווח של הדקות המיוחדות הללו: לחבק חזק את האנשים שאני אוהב ושנמצאים לצידי מתחת לשנדליר, להגניב דמעה סוררת של אושר בלי שאף אחד יקלוט שאין מושלם מזה.
מיועד ל: כל מי שקרא את הפיסקה האחרונה וחייך לעצמו. השאר יותר ממוזמנות לוותר על המסיבה לטובת שידורים חוזרים של פגוש העיתונואות וריפרש אובססיבי על הפייס – וודג' מריר זה גם ככה הכי מוריד בעופרה.
** תודה מיוחדת ליוסי שריפי וערן וקנין – האושיות, מקלות הסלפי וצלמים הרשמיים של עופרה בדרכים
ה"מיקסר" ממשיך לערבב אתכם עם מיטב המוזיקה של המדור בערוץ הסאונדקלאוד: