>> הצטרפו לקבוצה של גאווה בפייסבוק
נפתח בווידוי: אי שם בתקופת חטיבת הביניים הייתי משוכנע שאני והבקסטריט בויז חולקים קשר קוסמי לא מוסבר. בימים ההם גילמתי בהצלחה את תפקיד ההומו הארוניסטי והתמים שנטה להתאהב בכל סטרייט מחוצ'קן באיזור ואז לבכות כשהוא שר את "קוויט פליינג גיימס", כך שהייתי משוכנע שהשירים הללו נכתבו עליי.
בגיל 26 השתנו חיי
מבחינתי, כל החמישה היו הומואים בארון שידעו לכתוב מהלב על כל סוגי שברון הלב שנער הומו ממוצע עובר בחייו. אגב, אני עדיין לא לחלוטין משוכנע שהחלק הראשון של המשפט שקרי לחלוטין. אז נכון שכל השירים היו בכלל תוצר דביק של מפיק שוודי בשם מקס מרטין ושקהל היעד הדמוגרפי המתוכנן כיוון יותר נערות שמנות בתיכון שקוראות לעצמן שני בוסקילה-קרטר ומוציאות את הדמי כיס על פוסטרים, קלמרים ויומנים, אבל למי בכלל היה זמן לעובדות בגיל חמש עשרה.
בכיתה י' כבר השתדרגתי למחשבות על גורל משותף עם הספייס גירלז שעזרו לי לפתח חומת הגנה מתיכוניסטים עם אטיטוד של אישה משוחררת ומבטי Who Do You Think You are שהפרחתי לכל עבר והשיא הגיע כשגיליתי את בריטני ספירס בתקופת הפופרינג העליזה ופיתחתי את מנגנון ה "נאסטי ביץ'" שנבע משכנוע עצמי עמוק שאני והיא חולקים את אותן דילמות בדיוק, ולכן יוצא שהיא כותבת על חיי.
כל זה היה יכול להסתיים באנקדוטה טיינאייג'רית מביכה, אם לפני שנתיים זה לא היה קורה לי עם אמן נוסף והפעם בגיל עשרים ושש חסר התירוצים. לפחות הפעם היה מדובר בתיאום פסיכולוגי קצת פחות צפוי מתוצר אמטיוי לגיל העשרה: מפיק האוס שוודי צעיר ומבטיח שאני יכול להישבע שמאזין בלייב לחיים שלי וממקסס מהחומרים האלה טראקים מעוררי השראה בכל פעם שאני זקוק להם. אני קורא לו טים ברג (או סתם טים כשהוא מעצבן אותי), אבל אתם כנראה מכירים אותו בתור אביצ'י.
Tim Berg - Seek Bromance
ב-17 לאוקטובר 2010 קרו 2 דברים משמעותיים בחיי: א', הבנאדם הכי משמעותי של חיי (שתפקד על תקן החבר הכי טוב, האקס המיתולוגי והשותף לדירה באותה נשימה) ארז את מטלטליו ועזב את תל אביב בדיוק באותו יום שחבילת המיקסים של יוצר חדש ומבטיח השתחררה ועזרה לי להתנחם.
גאון מוזיקלי חדש נולד
"סיק ברומאנס" קראו לטראק המיתולוגי הזה ונכון שהמושג ברומאנס מסריח מסטרייטיות אבל השיר הזה נופך בו משמעות גייזית חדשה. הברומאנס שלי ושל א' בהחלט תורגמו לשילוב המילולי בין אח גדול לבין זוגיות רומנטית, כך שלא מפתיע שהטראק נכנס אוטומטית לפלייליסט ההתמודדות שלי. לצערי, בערך בשלב בו חרשתי אותו מכל הכיוונים הוא גם נכנס לפלייליסט של כל דיג'יי ומיקסר בעולם שהיה בטוח שסימפול שלו יהיה פשוט הברקה של גאונות. גאון מוזיקלי חדש נולד.
Avicii - Fade Into Darkness
אתה יודע שהזדקנת כשהדיג'ייז שאתה אוהב כבר צעירים יותר ממך או שאתה חוגג שנה של זוגיות יציבה בדירה תל אביבית בורגנית - במקרה שלי, שתי האמיתות הללו מתרחשות ביחד. אבל מעבר למערכת יחסית המאושרת שלי ושלי האמריקאי שלי מרחפת עננה קשה של ויזה שאמורה לפוג בקרוב.
>> בחרתם כבר את שיר הגאווה הישראלי של כל הזמנים?
בערך בשלב שאני מתחיל לתהות אם לדבר הזה הולך להיות סוף טוב, אביצ'י משחרר את פייד אינטו דארקנס ומבטיח לי שביחד הכל יכול לקרות. החששות מפנות את דרכן לסאונדים הממכרים ולמילים אופטימיות כמו "למה לדאוג עכשיו? נהיה בטוחים. תחזיק בידי על כל מקרה. אנחנו לא ניעלם אל החשיכה". מיותר לציין שכמה חודשים אחר כך, אני ואביצ'י מגלים ביחד שהחיים לא מעריכים יותר מידי את גישת ה"יהיה בסדר" של השיר.
השיר מסומפל בחופשיות (שלא לומר נגנב בברוטליות) ע"י סיימון קאוול והופך ללהיט ענק של ליאונה לואיס בשם Collide, שדורך בגסות על היוצר הצעיר וזכויות היוצרים שלו. בזמן שהבחור בן ה-22 מתחיל לבלות יותר בבתי משפט מאשר בסטודיו שלו, האמריקאי שלי אורז מזוודה ונוסע בכיוון אחד בחזרה לארצות הברית. החיים: 1, אדיר ואביצ'י: 0. שלום לתמימות - שתדעי לך שחופשי יצאת כלבה בסוף.
Avicii - Levels
אביצ'י פאסה. מעתה אמרו "אביחי" (במלעיל)
בארצות הברית, אתה יודע שאתה מתברג במקום הנכון, כשהיוצרים השחורים מתחילים לעבוד איתך. ואכן, הסינגל Levels מאומץ בחום ע"י פלו-רידה והופך ללהיט ענק. בארץ, אגב, אביצ'י גם מתברג למועדון אקסקלוסיבי כשהערסים מתחילים לנכס אותו כיוצר שלהם תחת השם אביחי ובכך מצרפים אותו למועדון האקסולוסיבי ע"ש דוד גואטה (יש לקרוא בעגה נתנייתית).
במקביל, גם אני מרגיש שאני סוף סוף מתברג למקום בריא יותר כשבאותו שבוע אני עובר לדירת רווקים חדשה בתל אביב ומותיר מאחור את דירת השותפים הקודמת ומלאת הזיכרונות מהברומאנס שלי שברח למזרח והאמריקאי שלי שהתפייד אינטו דראקנס. פתאום זה לא נדיר למצוא אותי ואת אביצ'י מזמזמים בסנכרון מלא “אוהוו סומטיימס איי גט א גוד פילינג".
Avicii Ft. Salem Al Fakir - Silhouettes
ביום חמישי הבא, מותג המשקאות של XL מפיק מסיבה נוספת תחת XL Nightlife במסגרת תחרות פרסי הלילה השנתית (ואם עוד לא הצבעתם – אז קדימה) ועל הדרך יגשים לאביצ'י חלום לפגוש את המעריץ הכי גדול שלו.
אז נכון שהדיג'יי הגאון לא באמת מודע לקיומו של מעריץ כזה ושהפגישה המרגשת שלנו תתקיים לצד 2500 איש בגני התערוכה, אבל למה להיות קטנוניים. כדי לסמן את המאורע החד פעמי, אביצ'י משחרר סינגל רטרוספקטיבה חדש לקראת אלבום אוסף ומזכיר לי: We’ve come a long way since that day.
בשבועות האחרונים אני מוצא את עצמי מסתובב ברחובות תל אביב עם השיר הזה באוזניות ומרגיש איך העיר פועמת בהתרגשות מתחתי בהכנה לפרק הבא. אז בימים שהשמש כבר חוגגת חופשי בהילטון ביחד לצד שלל תמונות אינסטגרם, התיירים כבר על המטוס בדרך לאירועי הגאווה שישברו כל שיא ובאוויר יש ניחוח של קיץ מטורף שעומד בפתח (או כמו שנ' טוען: ריח של זיהום אוויר תל אביבי, ספריי שיזוף ופופרס) – אין כמו לייב סט של אביצ'י בגני התערוכה כדי להתניע רשמית את קיץ 2012 וההתחלות החדשות שהוא מביא איתו.
>> לטור הקודם: האסייתי שגאל אותי
ה"מיקסר" ממשיך לערבב אתכם גם בדף הפייסבוק
>> רוצים לזכות בכרטיסים להופעה של אביצ'י? הצביעו לאנשי הלילה שלכם