>> לקבוצה של mako גאווה כבר הצטרפתם?
המיתולוגיה הגאה מספרת שכשחילקו את העונשים על משכב זכר, הוחלט שם למעלה לתת לגייז היהודים עונש מיוחד וריכזו את את כל היאוש שקיים בעולם לבוקר הנוראי של יום ראשון.
בעוד אצל שאר העולם הנוצרי, היום הזה משמש כגשר הכרחי בין הסופשבוע לבין השבוע שאחריו, אנחנו כבר בשמונה בבוקר צריכים להתייצב בלימודים/עבודה/צבא, עם עיניים מזוגגות ומצב רוח לא ורוד בכלל.
שיהיה ברור: אם שישי-שבת בתל אביב נראים כמו רכבת הרים ורודה שדוהרת בין שלל מועדונים אפלוליים, סגנונות מוזיקה שונים והמון אלכוהול מכוסות פלסטיק בחניה מחוץ לקלאב – יום ראשון הוא בהחלט הבחילה שמגיעה רגע אחרי שיורדים.
עד שיבטלו את יום העבודה של ראשון
מחקרים מראים שכל ניסיון אמיץ ועיקש להיות חלק פרודקטיבי ויצרן מאוכלוסית העולם כבר מהשעות הראשונות הללו של השבוע, מצליח להחזיק בדיוק עשרים שניות ומיד הופך בחזרה למרתון העצוב של ריפרשים על הפייסבוק במטרה למצוא עוד חצי סטטוס מהסופשבוע שלא קיבל לייק.
אבל התחתית של התחתית של הניסיון האנושי הכושל הזה שנקרא ראשון בבוקר היא ללא ספק הטראק המסתורי שאיכשהו נקלט בסופשבוע וממשיך להדהד כמה באסים אהובים כמוזיקת רקע לשגרה המבאסת.
איכשהו תמיד מדובר באוסף ביטים רנדומלי שלא יפסיק להתנגן באוזניים כתזכורת עצובה לסופשבוע, ויסרב להתפנות עד שלא תמצאו אותו ותורידו אותו לאייפון (חוקית כמובן!). כמובן שבמדינת הגלגל"צ והמזרחית ששולטים ביד רמה על כל תדרי הרדיו, הסיכוי היחיד לשמוע אותו שוב יהיה רק בסופשבוע שאחר כך כך שפעם נוספת, הקהילה הלהט"בית נדפקת קשות ומקבלת שבוע רצוף מירי מסיקה במקום עוד כמה דקות גאוניות של אביצ'י.
ובכן, לא עוד! אמנם אנחנו בערוץ הגאווה עדיין עובדים על המאמץ המשולב שלנו לבטל את ימי ראשון (סילבן שלום – יו גו גירל!), אבל עד אז לפחות ננסה לשדרג לכם קצת הפלייליסט ולתת לכם במסגרת ה"מיקסר" את כל מה שמתערבב.
לכו תדעו – אולי עם הרבה ווליום באוזניות ואפילו הרבה יותר דימיון, תוכלו לנסות ולגנוב עוד כמה דקות מהסופשבוע בלי שאף אחד ישים לב. זה עלינו. כי כאלה אנחנו, נשמות טהורות באמת.
Michael Calfan
Resurrection Axwell's Recut Club Version
לפתיחת הטור אי אפשר לבחור משהו אחר: הטראק שמצליח בחודש האחרון לערבב כל מצעד האוס אפשרי בעולם ובצדק. אקסוול שלקח הפסקה קלה מהגירלפריינדס הטובות במאפיה השוודית מחליט לחבור לבחור צרפתי בשם מייקל קלפאן ולייצר איתו הביט הכי ממכר שתשמעו החורף.
פאק - אם זה מה שיוצא משילוב של צרפתי ושוודי, עוד מוקדם מידי להספיד את גוש היורו. אקסוול כמו אקסוול כמובן שלא נותן גם הפעם לזוטות כמו ווקאל להפריע לו במלאכת החפירות ולכן סביר להניח שלא תופתעו לגלות שמייקל קלפאן הוא לא זמר הניינטיז המתקמבק כפי שהשם עשוי לרמוז כי אם הגילוי האחרון של בוב סינקליר.
והכי מוזר: הוא בכלל נראה כמו קורט קוביין אם הוא היה נולד היפסטר.
נ', שמתפקד כחבר טוב ויועץ מיוחד של הטור לענייני האומן (בוא נגיד ששירזי בהחלט יכול לגבות ממנו ארנונה ואף רון חולדאי לא ירים גבה), טוען בתוקף שאם עוצמים עיניים ממש חזק, אפשר לארבע דקות וחמישים ותשע שניות של הטראק להרגיש את השנדליר של האומן רוטט מעליכם כאילו שהסופשבוע לא עזב מעולם.
אם כי למען הגילוי הנאות –במקרה של נ', טיולים וירטואלים מהסוג הזה לעיתים מתרחשים אצלו במוח גם בלי מוזיקה בכלל וכתוצאה מסיבות שעדיף שישמרו עמוק בתוך המערכת ו/או בפיצוציות הקרובות לביתכם.
Emeli Sande
Heaven eSQUIRE vs OFFBeat Remix
אמילי סאנדה הסקוטית היא מה שקורה שממקססים את מיעוט השחור עם מיעוט הלסבי: Heaven אמיתי לכל חובבי הווקאלים העוצמתיים ששוברים את הלב עוד לפני שהגעתם לפזמון.
אם עוד לא הבנתם את הכיוון, נספר שהגברת הוסיפה לשם הבמה שלה את השם Adele – הצהרת כוונות ברורה מזו לא תמצאו בשום מקום. אסקוויר ואוף ביט הבריטים הם בדיוק מסוג הפרודוסרים שהיה ברור שיתנפלו על השלל הזה עם הסאונד הייחודי שלהם וכך נולד לו עוד האוס חורפי מושלם שקשה מאוד להישאר אדיש עליו.
הצמד אגב ידועים כמפיקים סכיזופרנים במיוחד ולכן צפו לכך שחלקים מהטראק שיעיף לכם את התחת כאילו כרגע נכנסתם לפאג וחלקים אחרים יתנו הרבה יותר מידי כבוד לווקאל המקורי וישמעו כמו משהו שאפילו בגלאם או ראמה יסכימו לנגן.
Terri B Feat. D.O.N.S. & Shahin
Deeper Love (Pride) Niels Van Gogh And Daniel Strauss Remix
את ד.ו.נ.ס אני מקווה שאין צורך להציג: בכל זאת, ה-Bear הגרמני הזה מיקסס את "פאמפ דה ג'אם" ללהיט האוס היסטרי בתקופה שאני עוד הייתי מכור לפאואר רייג'נרס.
השנה הוא חוגג 15 שנים לקריירה הפתלתלה, שידעה יותר עליות ומורדות מערב ממוצע בגן החשמל. בתקופה האחרונה הוא מנסה להמציא את עצמו שוב מחדש והפעם מוציא את התותחים הכבדים בצורת חידוש לקלאסיקה ההומואית מבית היוצר של ארית'ה פרנקלין (תחשבו I Will Survive לפני שדראגיסטיות העולם גילו אותו).
טרי בי נלקחה לשחזר את הווקאל בשישית המחיר שהיה עולה לו לקנות את האוריגנל והאמת שהיא גם מצליחה לא להביך עם חיקוי כמעט מדויק למקור.
מומלץ במיוחד לצרוך את הטראק הזה עם הערבול הקל-אך-הנדרש של ניילס ואן גוך ודניאל שטראוס שמצליח לצנן קצת את החפירות של ד.ו.נ.ס במקטעים שהגרמני שוכח שמדובר בהמנון גייז שמח ומתעקש להתיש באפקטי סאונד שחבל שהוא לא השאיר אי שם בניינטיז. מה שנשאר לעשות זה רק להגביר עד הסוף ולתת לאוחצ'ה הפנימית שלכם להשתחרר ולצעוק "פרייד! א דיפר לאב!"
Coldplay
Paradise Fedde le Grand Remix
נפתח בוידוי: לשמוע את קולדפליי בקלאב תמיד מצליח לגרום לי להרגיש קצת יותר איכותי. בין כוסות רד בול וודקה (או פרפקט ובלו ברוב המקרים), שמתומחרות ב-55 שקל לבין שירותים שלרוב נראים כמו אחרי מלחמה גרעינית,
הקול הבריטי של כריס מרטין מצליח לשדרג לי את החוויה הקלאבית למשהו עם קצת יותר פאסון ומדחיקה את העובדה שאני בפועל ממוקם רחוק מאוד מהווסט אנד אי שם ברחוב של התחנה המרכזית
האדון מרטין כנראה הבין את הפוטנציאל ולכן יצר את השיר מראש בחשיבה על העתיד הממוקסס שלו כטראק האוס שילווה אלפי הומואים שיכורים. תשכחו מהליריקה המתוחכמת הרגילה של קולדפליי וקבלו את ההמנון הקליט אך המטופש "פרא-פרא-פראדייס" שפשוט אי אפשר להתנגד לו כשאתה הפוך מהתחת.
בצורה מפתיעה, אין לשיר יותר מידי מיקסים משובחים ולגמר של "המיקסר" השבוע הגיעו טייסטו ופרד לה גראנד שיצרו טראקים שאני באמת אוהב באותה מידה. מכיוון שאני מניח שאת המיקס של טייטסטו עוד יפרסמו בערוץ הערסים איפשהו, אני בוחר הפעם לזרום עם פרד לה גרנד – בכל זאת, אין דרך טובה יותר מלסגור את הטור הראשון מההמלצה לזרום עם הולנדי.
>> צריך שני גברים לטנגו: חוג לריקודים סלוניים לגייז