בשקט ובלי ששמנו לב, מצעד הגאווה השנתי באילת חגג בסופ"ש האחרון נקודת ציון מרשימה במיוחד: שלוש עשרה שנים לקיומו. בתקופה שבה קהילת הלהט"ב נאבקת בכדי לצאת מהגטו התל אביבי ולהילחם על זכויות וקבלה במדינת ישראל כולה, לבר מצווה הזו יש משמעות מיוחדת במינה. מי שעוד זוכר את המצעד הדרומי כצעדת יום שישי של כמה מאות אנשים, יופתע לגלות שאילת בגאווה צמחה ברבות השנים לפסטיבל מקיף שחולש על סופשבוע שלם עם מלונות ייעודיים לקהל הגייז והלסביות וכמות תיירים שלא הייתה מביישת אירועי גאווה נכבדים ברחבי העולם. כשמוסיפים לתערובת הזו את מיטבה דיג'ייז מקומיים ובינלאומיים, גריינדר שמעולם לא ראה כל כך הרבה פעילות בגבול הדרומי של העיר, ובוי ג'ורג' אחד שהגיע במיוחד לישראל לטובת האירוע -קיבלתם מתכון מנצח.
השנה איבד המצעד הרשמי איבד את התמיכה הרשמית של עיריית אילת בהשפעתם של גורמים חרדים במועצת העיריה אבל שחר אלקיים, המפיק הנצחי של אירועי הגאווה בעיר, סירב לוותר והמיר את המצעד בפסטיבל גאה שמשדר לא פחות עוצמה. בפאראפרזה על מבחן האיכות של עולם ההשקות התל אביבי - אם ליהיא גרינר נצפתה במסיבות השונות של הפסטיבל הזה, כנראה שזה היה המקום הנכון להיות בו בסופשבוע האחרון. אז לטובת התל אביבים שעדיין מתקשים לעבור את גבול עזריאלי בשביל לחגוג בוורוד, קבלו סיקור מיוחד של אילת בגאווה 2014:
יום חמישי: מסיבת בריכה, דראג ולבוש מינימלי
אמנם בתל אביב עוד מככבים להם לילות קרירים ואפילו טפטופי גשם לא ברורים, אבל צעד אחד מהמטוס לתוך שדה התעופה המהביל של אילת מבהיר שכאן הקיץ כבר בעיצומו. מזל שהמארגנים של "כפר הגאווה" (שם הקוד שקיבל מלון קראון פלאזה שמותג למשך שלושה ימים כמלון גאה לכל דבר) התניעו את הפסטיבל הזה עם מסיבת בריכה קרירה ומתבקשת. בתשע בערב התחיל סוף השבוע באופן רשמי עם קיי לונג וצוות הפנטסיטיקו של האוויטה במופע פריצה ארוך ומושקע בכיכובן של הדראגיסטיות הכי הורסות באיזור מרכז: ג'ניפר ווקר, מילקי ויניל, גלורי הוליווד, קלאריסה סאנוויט ועוד. לקראת הלילה, הבנים והבנות שהגיעו לאילת התפצלו לכיוונים נפרדים: הבנות התרכזו בהפקת הנשים השנתית של קרן ואליס עם דיג'יי רובי כהן ומורן סינגולדה, בעוד הגברים נפגשו בהפקה של אסי נחום וגיא הראל מה-GAP החיפאי עם די.ג'יי יניב סמואל ודי.ג'יי אוליביין האיטלקי, לצד הופעה מושקעת במיוחד של דודי שרון וג'ואל, ושגרמו ללא מעט סטרייטים באיזור לחוש גאווה ללילה אחד, או לפחות לדגמן ליברליות יתר כשהם תיארו את מה שהיו עושים לג'ואל, שמצידה עלתה לבמה בלבוש מינימלי.
יום שישי: ג'ורג'י בוי
באופן לא מפתיע, היום הגדול של הפנינג הגאווה האילתי התחיל במסיבת בריכה נוספת שהעירה את כל דיירי הכפר הגאה והזכירה להם שלפני כל החגיגות, באנו להראות לתושבי הדרום ולמועצה של העיר שגאווה זה לא רק מושג של דיזינגוף-שינקין. חדר האוכל אמנם נשאר, ריק כראוי למלון של הומואים מתוחזקים היטב שהגיעו לסופשבוע נטול חולצה, אבל ההפנינג הגאה התמלא במהירות במאות הומואים ולסביות חמושים במשקפי שמש והאנגאובר קשה. חוף ממן הפך לבוקר אחד למתחם גאה שבו מתקבצות יחד מחאות פוליטיות מכל קצוות הקשת, דוכני הסברה של הועד למלחמה באיידס, דוכנים לממכר מוצרי גאווה והרבה מאוד מוזיקה ואווירה טובה. התיירים הרבים, שהגיעו מתלהבים מהקונספט הישראלי המשלב מצעד גאווה וחוף ים, משום מה התלהבו לא פחות מהקונספט של שרשראות עם השם שלהם על גרגר אורז, אבל במצעד שכולו חופש וליברליות - מי אנחנו שנשפוט?
למרות ההפנינג הגאה המרשים, נראה שמפגן הכוח האמיתי נשמר למסיבה המרכזית בחוף הדקל. ההפקה של פסטיבל אילת בגאווה לא הסתפקה השנה במיטב הסחורה המקומית והצליחה להביא את האייקון הגאה בוי ג'ורג' לתקלט סט ארוך במיוחד. ג'ורג' מצידו התרגש מהמעמד במיוחד, למרות שראה כבר דבר או שניים בחיי הקהילה, והעלה את הווליום כך שישמעו את הגאווה גם בפטרה. לצידו תיקלטו גם מארק וודו הלונדוני וגיל פרז, שסיפקו מעטפת אלקטרו לכל האירוע, והרזידנט הנצחי של אירועי הגאווה באילת שזכה לכינוי "יקיר הפסטיבל" מוטי סעדיה, שהודה שהוא עדיין מתרגש למרות שנים רבות בהם הוא לוקח חלק בפסטיבל. "כמו בכל שנה אני גאה להיות חלק מההפקה המהממת הזו", הוא אומר בראיון מיוחד ל-mako גאווה, "שהביאה לתפוסה מלאה בשני המלונות, הגברים והנשים. כמי שמלווה את הפסטיבל מהשנה הראשונה, מצער אותי לראות שכפיה דתית והחלטות פוליטיות גרמו להפסקת המימון של העיריה במצעד, מה שביטל אותו וגרם לנו להסתפק בהפנינג גאה בלבד". כך או כך, כשסעדיה עלה, האנרגיות הגיעו לשיא ובדרכו הוא הצליח להראות לסטרייטים, לתושבים ולמבקרים שהגיעו למסיבה את ההיקף והעוצמה של גאווה אמיתית.
יום שבת: כל התיירים קופצים רוקדים
אחרי יומיים של מסיבות על טהרת ההאוס עם להיטים וכוכבים גדולים של סצנת הגאווה ברחבי העולם, יום שבת הוקדש כדי להציג את הפרצוף הישראלי של הגאווה המקומית. על מסיבת הבריכה הופקד ליין האריסה של עומר טובי ויותם פפו, שפתחו את הבוקר עם מיטב הלהיטים הים תיכוניים והעירו את הכפר הגאה במהירות מפתיעה. "אנחנו שמחים ונהנים מאוד להשתתף באילת בגאווה כמו בכל שנה", סיפר לנו פפו בין שיר לשיר, "ואנחנו תמיד שמחים לקדם תוכן מזרחי. הפריפריה היא המגרש הביתי של האריסה, ומה יותר פריפריה מאילת?". פפו, שגם תיקלט עד השעות המאוחרות של השבת, הצליח גם לקיים וסיפק את הפסקול המזרחי המושלם לסגירת אירועי הגאווה 2014 באילת. עם כל הכבוד לבוי ג'ורג', עד סוף היום לא נשאר תייר אחד שלא ידע לשיר בהתלהבות "תל אביב, יא חביבי, תל אביב". וזו, חברים, גאווה ישראלית אמיתית.
עוד ב-mako גאווה: