>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אחרי הופעות קטנטנות של דמויות להט"בים ב'הכל נשאר במשפחה' ו'בנות הזהב', דרך סדרות שהתעסקו בנושא באופן בלעדי בשנות ה-90' כמו 'הכי גאים שיש, 'ישנן בנות', 'וויל וגרייס' והעונות המתקדמות של 'אלן', חשבנו לסיום מסע הטלוויזיה הגאה שלנו, להציץ לטלוויזיה עכשווית, וייצוגים של הקהילה הגאה בה.
כיום, בניגוד ל'חוויה הלהט"בית' כתת תרבות נפרדת, הסדרות העכשוויות יותר עוסקות בלהט"בים בהקשר למכלול חברתי גדול יותר- משפחתי, עסקי, ממסדי ועלילתי. למען האמת, סדרות שמתעסקות בעיקר בתכנים להט"בים, קשה יותר למצוא. האם אנחנו בדרך לקבל מקום נורמטיבי כחלק מהמארג החברתי? הטלוויזיה אולי טוענת שכן.
אחים ואחיות
מלבד החזרתה לחיינו של שחקנים אהובים כסאלי פילדס ('פורסט גאמפ', 'אי.אר.') קאליסטה פלוקהארט ('אלי מקביל') ורייצ'ל גריפית' (עמוק באדמה), אחים ואחיות מציגה נראטיב חדש של ייצוגי גייז בטלוויזיה. הסדרה עוקבת אחר חמש (או שש, או שבע, או ארבע, תלוי באיזה עונה) אחים ואחיות המתאחדים לאחר מות אביהם בפרק הראשון כשאחד מהאחים, קווין, הוא הומו.
העניין המרכזי בסדרה הוא התקשורת הרכלנית הבלתי פוסקת בין חמשת (או ארבעת, או ששת, או שבעת) האחים והאחיות שמספרים זה לזו הכל. בכל הנוגע לנטייתו המינית של קווין, הרכילות המשפחתית הקדימה את יציאתו מהארון, כך שקווין הוא גיי מוצהר עוד מלפני הפרק הראשון. נע הלוך וחזור בין מערכות יחסים ולבסוף מתחתן ומאמץ ילד עם סקוטי, אהובו מהעונה הראשונה, קווין הוא מהדמויות האהובות ביותר בסדרה.
קווין הוא שווה בין שווים עם שאר אחיו ואחיותיו, ומערכות היחסים שלו מקבלות את אותו טיפול כמו מערכות היחסים ההטרוסקסואליות. לעומת סדרות בהן דמוית משנה היו חלק מקבוצת חברים ('דוסון קריק', 'באפי', 'האו.סי.'), כאן ההומוסקסואליות נכנסת לתוך המשפחה. לקראת בסוף הסדרה, קווין אפילו מעניק השראה לדודו סאול לצאת מהארון גם הוא בפני המשפחה.
משפחה מודרנית
ארבע שנים אחרי ש'אחים ואחיות' עלתה לאוויר, עלתה 'משפחה מודרנית', זוכת האמי האחרונה ואולי הדבר הכי מצחיק על המסך עד היום. הסדרה מציגה משפחה גדולה ומאושרת המורכבת משלושה תאים משפחתיים שביחד יוצרים מארג של מודלים שונים של משפחות אמריקאיות- גאות, סטרייטיות, עם הבדלי גיל ומוצא. אחת משלוש המשפחות מציגה את מיטצ'ל ובן זוגו קאמרון, המגדלים ילדה מאומצת מויאטנאם בשם לילי.
הסדרה עשויה כ'מוקומנטרי' (בסגנון דוקומנטרי אך מבוים ומתוסרט) וכל בני המשפחה מדברים אל המצלמה כאילו היא מתעדת אותם כ'משפחה מודרנית'. ה'מודרניות' של המשפחה מתבטאת לא רק במודלים השונים בה, אלא גם בצורה האוהבת, הרגישה, הקלילה והמצחיקה שהמשפחה מתייחסת אל נושאים כמו זוגיות גאה. מיטצ'ל וקאמרון הם הדבר הכי רחוק מבריאן קיני שאפשר לדמיין, הם זוג פרברי ממוסד, נוירוטי ולא מיני בעליל. ובאמת, אחת הביקורות היא שהזוגיות ההומוסקסואלית מוצגת פה בצורה חסרת אינטימיות (למרות שהדבר מוסבר בכך שמיטצ'ל סולד מגילויי חיבה בפומבי).
כתב מה'ניו יורק טיימס' טען שאחת מגדולותיה של הסדרה היא הצגת ההבדל בין מיטצ'ל, המסוגר והמאופק, לקאמרון השמנמן, הססגוני והדרמטי. הוא טוען שאולי לפני עשר שנים, הקהילה הגאה הייתה מתרגזת על האפיון של קאמרון אבל היום יש אמון מסויים ביוצרי טלוויזיה שההצגה של הדמויות באה דווקא ממקום של הכרה בגיוון החברתי, וברור שהכל נעשה ממקום של מודעות קומית.
גלי
אה, הספינה האם של הטלוויזיה הקווירית. תקצירון למי שמשום מה לא יודע במה מדובר ומשום מה לא מוכן לבטל כל התוכניות ל72 השעות הקרובות ולצפות בכל הפרקים- זה על מועדון זמרה בתיכון. נראה לי זה הרוב... יש שירים, יש סיפורי אהבה, יש דרמות תיכון, עוד קצת שירים וזהו בגדול. צריך לראות כדי להבין...
בכל מקרה- מה כל כך קווירי ב'גלי'? בעצם, כמו שתי הסדרות הקודמות, הדמויות הראשיות של הסדרה הן לא להט"ביות, והתכנים הגאים מגיעים רק כעלילות משנה. אבל לעומת הסדרות האחרות, 'גלי' מתהדרת בתימה קווירית- ערעור זהות 'נורמלית' ופיתוח סובלנות כלפי רבדי החברה כולה. כלומר, מלבד הדמויות הגאות, תפיסת העולם הקווירית מיושמת כאן על כל העלילות (גם ההטרוסקסואליות), בצורה שיש הטוענים שהיא קצת מניפסטית ובוטה מדי.
כמובן שגם העלילה הגאה בעצמה תופסת מקום של כבוד, בין אם זה בבריונות (על ידי בריון שמתגלה כגיי בעצמו, כמובן), יציאה מהארון, זוגיות הומוסקסואלית, זוגיות לסבית, טרנסקסואליות, נאמנות ובגידה ואפילו התאבדות בקרב בני נוער. כאשר כריס קולפר (קורט, הגיי המוחצן והחבר של בליין ההורס) זכה בגולדן גלוב (!!) הוא הקדיש את הפרס לבני הנוער המעריצים הצופים בסדרה ועודד אותם להיות 'הם עצמם'. ועכשיו, שיר-
לפגוע ולהחטיא
מדובר בדבר הכי טוב שעוד לא ראיתם, שלמעשה ראויה לכתבה נפרדת. המיני סדרה הדרמטית מהשנה האחרונה הוקרנה לאחרונה בהוט, ועדיין מסתובבת שם בוי.או.די. קלואי סביניי היפייפיה, שהייתה השם הכי חם בשנות התשעים, משחקת כאן את מיה- רוצחת שכירה טרנסג'נדרית המגלה שיש לה ילד מהחברה הישנה שלה שנפטרה.
כעת הילד גר עם שלושה אחים למחצה בבית בודד בעיירת שומקום ומיה מגלה שהיא רשומה כאפוטורופוס שלהם. נשמע קצת יותר מדי? אולי אפילו כמו קומדיה? אז תחכו שתראו את יצירת המופת של פול אבוט ('חסרי בושה'). הסדרה לוקחת את הזמן באיטיות ובכך מצליחה לטפל בעדינות ואנושיות בכל הקשור להורות, חיים ומוות, וכמובן מין ומגדר. עם הנופים הירוקים-אפורים של מרחבי בריטניה, עלילה סבוכה אך אמינה ומשחק רגיש ומדויק של סביניי (ופרוסטטת-פין) הסדרה מקבלת נופך שגדול מסך חלקיו. מה שהכי מעניין ב'לפגוע ולהחטיא' הוא שעניין המגדר והטרנסג'נדריות הוא חלק בלתי נפרד בעלילה רחבה יותר, והוא לווא דווקא המוקד העיקרי של הסדרה. זאת סדרה מרתקת, בין השאר בשל הדרך שבה הכל נשזר ביחד ליצור חוויה מיוחדת וחד פעמית. לא לפספס.
דם אמיתי
מה היה חסר לנו עד עכשיו? בעיקר, סקס. 'דם אמיתי' הכניסה דמויות להט"ביות לתוך עולם סבוך, אפל וסקסי- עולם הערפדים. אז אמנם גם כאן הדמויות הגאות לא עומדות במרכז הסדרה אבל 'דם אמיתי', שמשפריצה סקס לכל כיוון, משחקת משחק מעניין עם המיניות של הדמויות שלה. מלבד הזוג המרכזי (והמשעמם) של הסדרה, רוב הדמויות נעות בהעדפותיהן המיניות בין גברים לנשים. ערפדים, מכשפים ובני אדם, טובים, רעים וטארה, הדמויות הלהט"ביות ב'דם אמיתי' חוצות את כל הגבולות.
להפך, נראה שככל שהמין עתיק יותר הגבולות החברתיים העכשווים פחות משפיעים עליהם והם מסוגלים לבחור בקלות רבה יותר את מין הפרטנר שלהם (כמו אשת יחסי הציבור הערפדית נאן ומלכת הערפדים סופי-אן). יחסית לסדרה המתרחשת בדרום השמרני של ארה"ב, לסדרה יש כמות מרשימה מאוד של דמויות ראשיות שמגדירות את עצמן כהומוסקסואליות, ועוד לא מעט תקריות הומוארוטיות. ביטויים כמו 'god hates fangs' ו'לצאת מארון המתים' שמלווים את הסדרה, מדגישים את המימד האלגורי הסדרה, שבה הערפדים מבקשים לעצמם זכויות שוות כמיעוט אמריקאי נרדף. יוצר הסדרה, אלן בול ('עמוק באדמה', הומוסקסואל בעצמו) מזהיר שקריאה שכזו את 'דם אמיתי' עלולה להיות פשטנית מדי. אבל סרטון יו-טיוב שווה אלף מילים-
לסיכום, נזכיר שריאן מרפי, היוצר של גליי, גיי ואקטיביסט בעצמו, יצר לאחרונה גם את 'הנורמלים החדשים', סיטקום המתאר את יחסיהם של זוג גייז עם האם הפונדקאית וההריונית של תינוקם שבדרך. עדיין אין להעריך כיצד תשפיע הסדרה ולמרות ההאשמות עליה שהיא אפילו יותר ישירה מ'גלי' בדרך שבה היא רוצה להעביר את המסר שלה, מעניין לראות שמרפי מחזיר את הגייז לפרונט העלילה, כפי שהיה בשנות התשעים ותחילת האלפיים.
אז מה הכיוון אליו הולכת הטלוויזיה הגאה? האם תכנים להט"בים ימשיכו להיות שזורים בהקשרים רחבים יותר או שנשוב להתעסק בהם במרכז הסדרה, אפילו אם מדובר בתכנים שלא טופלו בעשורים האחרונים כמו הורות גאה או טרנסג'נדרים? אולי גם וגם? מה שבטוח, עוד הולך להיות כאן מעניין.